זכר שראה ארבע חיות. ר"ל שיש להם כוכבים, גלגל הכוכבים הקיימים, וגלגל הכוכבים הנבוכים, וגלגל שמש, וגלגל ירח, וכל חיה מהם בעלת ארבעה פנים כי הוא סבה ליסודות ארבע שהם ד' אופנים, ולכחות ארבע, שהם המקורים והצמחים והב"ח והאדם, ובעלת ארבע כנפים שהם סבות תנועות החיה שהם כדוריים, הגלגל ונפשו ושכלו ומושכלו, וכל צורת כל חיה צורת האדם כמו שאמר דמות אדם להנה כי היא משכלת והיא סבה לנפש המדברת הנכללת בה כחות הארבע, וכן זכר שהידים גם כן ידי אדם אשר הם לעשות בהם כל מלאכת מחשבת לא ביד הב"ח, ור"ל שכל חיה נאצל ממנה שני כחות והם הויית המתהווה ושמירת המתהווה הזמן הקצוב, כי הכח המהוה זולת השומר אותו, והנה הטבע חכם משגיח בהמצאת האדם במלאכת מחשבת ומשגיח בשמירתו כי אינו נופל במקרה ובהזדמן:
ואחר כך זכר שרגליהם רגל ישרה, והרצון בו כי אלו הכדורים עגולים מתנועעים תמיד, מלמד שאין ישיבה למעלה, כי אין אלו הגשמים מורכבים מדברים מתחלפים ולכן אין בהם פרקים, ואמר רגל עגל ר"ל עגול וכדור. ואחר כך זכר שאלו הארבע חיות אין ביניהם ריקות כי הם מדובקות קצתם בקצתם כגלדי בצלים וזהו אמרו חוברות אשה אל אחותה, ואחר כך זכר שעם היותם מחוברות פניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, אמר ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה ר"ל כי תנועות אלו החיות אינם למחשבת העולם השפל כי אם יהיה הדבר כן יהיה הנכבד בעבור הפחות והנצחי בעבור ההווה הנפסד, אבל תנועתם בעבור שתשוקת אלו החיות להדמות אל הנבדלים, וזהו אמרו ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לא למחשבת זה העולם השפל. ואחר כך זכר שהם זכות כעין נחשת קלל כי הם ספיריות בעצמן והם מאירות מצד גשמים קבועים בהם, ר"ל שהחיות מאירות מצד הכוכבים שבהם, ואחר כך זכר שכל חיה מהן תלך לנוכח פניה, ר"ל שכל אחד מהכדורים יתנועע מצד מניע נבדל, כי אם היו כלם מתנועעים אל תכלית אחת היו תנועותיהם שוות במהירות ואיחור והיו כלם הולכות או למזרח או למערב ואלו הנבדלים מתחלפים במין קצתם בקצתם, הנה כבר התבאר שכל חיה תלך אל עבר פניה. ואני תמיה מאחר שמניע הגלגל הוא נבדל והנבדל לא יוחס מקום זולת מקום אם כן ישאר לומר למה יתנועע האחד למזרח יותר מלמערב כי מניעו אינו במזרח יותר מהמערב, וכבר ידעת שזאת השאלה שאל הרב לפילוסוף למה יתנועעו הגלגלים למזרח וקצתם למערב אם היה הכל על צד החיוב, וזאת השאלה היא בעצמה הנשאלת בכאן והבן זה. והאמת כי כל אחת מאלו החיות יתנועע על סדר זולת הסדר אשר יתנועע האחר, כי אם יתנועעו כלם לצד אחד ישתבש המציאות ולכן התנועעו קצתם על סדר זולת סדר חבירו. ולכן אמר סוף דבר אינו הליכת ארבע חיות לצד אחד כי אלו היה כן לא היה מיחד לכל אחת תנועה ולא היו מתנועעים בתנועות מתחלפות זה מהירה וזה מאוחרת והיו מתנועעים לצד המערב או לצד מזרח כלם והיו כלן מתנועעים בתנועה שוה:
ואח"כ זכר שאלו החיות היו תכונת תנועתם במרוצה והם חוזרות חלילה ומתנועעים בסבוב לא יפסקו תנועתם, וזה אמרו והחיות רצוא ושוב כי רצוא מקור מרץ ושוב מקור משב, ולא אמר הלוך ובא כי אילו אמר כן היה נראה שתנועתם היא להגיע אל דבר מה ואחר כך ינוחו, אבל אמר שתנועתם היא מרוצה ר"ל מהירה וחוזרות חלילה, וביאר זה במשל ואמר כמראה הבזק ר"ל כדמות הברק אשר תראה תנועתו הממהרת שבתנועות וכאלו הוא נמשך ממהר רץ ממקום אחר ואחר כך יקבץ וישוב אל המקום אשר יתנועע ממנו במהירות ההוא בעצמו פעם אחר פעם, ופירש יונתן בן עוזיאל רצוא ושוב חזרן ומקפן ית עלמא ותייבין בריא חדא וקלילן כחיזו ברחא. ואחר כך אמר שהצד שהתנועע אליו החיה, ר"ל תנועת המרוצה והחזרה היא אינה תנועה מעצמה אבל בגלל דבר אחר זולתה, ר"ל הכוונה האלהית, אמר אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתם, ורוח הוא רצון וכוונה כמו שביארנו בשתוף רוח, ואמר שהצד אשר יהיה הכוונה האלהית שתלך אליו החיה והוא המניע הנבדל, אל אותו הרצון יתנועע החיה וגם תרגם יונתן אמר אל אתר דהוה תמן רעוא למיזל אזלן לא מתחזרן במיזלהון. וכאשר היה נראה מפשוטי דבריו באמרו אל אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו, שפעמים ירצה ה' בעתיד שתלך החיה לצד אחד ותלך בצד ההוא ופעמים ירצה שתלך החיה לצד אחר כנגדו, אמר לסלק זה הספק אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת, כי מה שכבר התיחד לא ישתנה לעולם ועד, וכן הוא תנועת הגלגלים אין בהם שנוי ולא תמורה ולא יתנועעו פעם לזה הצד ופעם לא, ולא יתנועעו לצד אחד ופעם יתנועעו לצד אחר, ולא יתנועעו פעם במהירות ופעם באיחור אבל הכל הוא מתדמה, על כן ביאר הרב ואמר והבן זה הביאור כי הוא מופלא, וזהו ג"כ מה שספר מצורת תנועת הארבע חיות אחר ספור צורתם, כי ראשונה דבר מתוארם ופניהם וצורתם וכנפיהם ידיהם ורגליהם, ואחר כך התחיל לתאר תנועות אלו החיות, כי ראשונה ראוי לדעת המתנועע כי הוא קודם בסבה ואחר כך התנועה הנמשכת ממנו, והנה ביאר בתנועה אלו הדברים, ראשונה שכל חיה אין בהם כפיפה ועקמימות לא שנוי ולא יציאה מן העגולה האמתית אבל תנועה אחת מדובקת והוא אמרו לא יסבו בלכתם. שנית זכר שכל חיה מהם תלך אל עבר פניה ר"ל כל אחד כנגד צורתה האמתית והוא עצמותו, כי כל חושק יתנועע נגד חשוקו. שלישית ביאר שזאת התנועה היא במהירות וחוזרת חלילה וזה אמרו רצוא ושוב כמראה הבזק. רביעית ביאר שהצד אשר יתנועע אליו החיה אינה מעצמה אבל בעבור הכוונה האלהית וזה אמרו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת. ואחר כך זכר חמישית שזאת התנועה תהיה קיימת בצד ההוא אשר תתנועע אחר שהמניע לא יקבל שנוי ולא תמורה. ואחר כך התחיל בספור אחר ואמר שהוא ראה גוף אחד תחת החיות, והוא כל מה שתחת גלגל הירח והוא אמרו וארא והנה אופן אחד בארץ אצל החיות, ר"ל שראה החמר הראשון עם הצורה גשמית שהוא למטה מגלגל הירח מן המרכז אל המקיף ומתחלק זה לארבעה פנים והם הארבע יסודות ונקראו אלו הארבעה פנים אופנים בעבור שכל א' מהיסודות הוא על צורה עגולה, והנה לא תאר לו צורה כלל לא צורת אדם ולא צורת שום ב"ח כי הם גופים מתים ואין להם תנועה מעצמם אבל זכר שהם גופים נוראים מבהילים וזכר שכל גופותיהם עינים, והרב יפרש זה בסמוך, והנה אלו היסודות יפעלו קצתם בקצתם ויתרכבו קצתם בקצתם וזה אמרו כאשר יהיה האופן בתוך האופן, הנה אמר שראה גוף אחד נחלק לארבעה אופנים שהוא ההיולי ראשון והצורה הגשמית שהיא מתחלקת לארבע צורות והם משתתפים בצורה הגשמית, ואחר כך אמר שהם מורכבים קצתם בקצתם כי הם פועלים ומתפעלים ויתחדשו מהם המזג בהרכבה ובהשתנות כל גוף. האופנים אשר זכר אמר שהוא מלא עינים אפשר בו מלא עינים ממש, כי בהרכבת היסודות יתחדשו ב"ח שיש להם עינים, או ירצה עינים שם דמיון כמ"ש קדמונינו כעין שגנב כעין שגזל ר"ל כדמות כי מהיסודות יתחדשו ב"ח שיש להם דמיון, או הרצון בו ענינים ותוארים שונים כאומרו אולי יראה בעיני בעניני, כי כל הדברים אשר נמצאו תחת גלגל הירח משונים קצתם מקצתם. ואחר כך זכר תנועת האופנים אחר שזכר תוארם ותכונתם, ואמר בתנועתם שאין בתנועותם לא עקמימות ולא עקלקלות אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו כי אם להתנועע אל החיות או מן החיות, ר"ל כי התנועעו מן המרכז אל המקיף או מן המקיף אל המרכז הנה התנועעו תנועה ישרה בלי עקמימות כי התנועה יותר קצרה. ואמר שאלו היסודות יתנועע כל אחד אל מקומו הטבעי כשהוא חוץ ממנו ולא ישוב לאחור וזה אמרו על ארבעת רבעיהם בלכתם ילכו לא יסבו בלכתם, ואח"כ זכר שאלו הארבע אופנים מצד עצמם הם פגרים מתים ואין להם תנועה מעצמם כמו שהתבאר בה' מהשמע כי אלו היסודות הם נחים בעצם מתנועעים במקרה לשוב אל מקומם הטבעי, והנה אלו כשהתנועעו הארץ למעלה והאש למטה הוא בעבור דבר אחר שיניעם לא מצד עצמם, ואמר שאלו היסודות לא יצאו ממקומם הטבעי אם לא יהיה בעבור זולתו לא בעבור עצמם כי כן בדברים המתים אשר אין להם תנועה מעצמים יתנועעו בעבור זולתם, וזה אמרו ובלכת החיות ינשאו האופנים לעומתם, וביאר הסבה בזה ואמר כי רוח החיה באופנים כי היסודות יתנועעו בתנועת הגלגלים כי זאת התנועה אשר לארץ העולה למעלה אינה מעצם האופנים אבל בעבור תנועת החיות, וכן אם ירד האש למטה ואם יצאו היסודות כלם ממקומם ויתערבו קצתם בקצתם זה יהיה בעבור תנועת השמים. ואמרו בעמדם יעמדו. ר"ל בסבוב החיות יסובבו היסודו' ובקיום החיות יקוימו היסודות, ולשון עמידה הוא קיום כמו שביאר הרב בשתוף עמידה, ואחרים פירשו כי בעמדם יעמודו כי בעת שלא יראה הניצוץ מתנועע לפי הנראה לא יחדש ניצוץ בזה העולם השפל לא יתפעל בו האופנים מן הכוכב, וזהו בעמוד החיות לפי הנחה יעמדו האופנים מלהתפעל אם כן האופנים התנועעו מצד הגלגלים והגלגלים התנועעו מצד הכונה האלהית, ויהיה הסדר באלו התנועות כן, איזה צד שתהיה הכוונה האלהית שיתנועעו החיות אליו אל הצד ההוא יתנועעו החיות ובתנועות החיות יתנועעו האופנים על צד ההמשך אחריהם בקשירה לא שהאופנים יתנועעו מעצמם:
וכאשר השלים ספור החיות צורתם ותנועתם וזכר האופנים אשר תחת החיות והתקשרם בהם בתנועתם, התחיל בהשגה השלישית שהשיג אותה, ושב לספור אחר והוא מה שעל החיות, ואמר שעל ארבע חיות רקיע ועל הרקיע דמות כסא ועל הכסא דמות כמראה אדם מלמעלה, ופי' החכם ר' משה הנרבוני רקיע הוא הגלגל החלק כענין הקרח הנורא אשר אין בו צורה כלל ר"ל אין בו כוכב, ועל הרקיע דמות כסא הוא גלגל אחר יקראו קצת החכמים הראשונים שמי ההצלחה, ועל הכסא ההוא דמות כמראה אדם והוא החשמל הנחלק כמו שביאר. זה כלל מה שספרו בהשגה אשר השיגה בנהר כבר, ר"ל רכב כי כבר בחילוף האותיות הוא רכב ונקרא נהר על שם השפע היוצא מהשכל הפועל כי הוא מקור מים חיים. ואחרים פירשו שהרקיע הוא קבוב גלגל ערבות והוא הגלגל הט' ועל הרקיע כסא והוא גבנונית גלגל ערבות כי שם עקר הכח ומרוצת הגלגל יותר בגבנינותו יותר מקבובו והוא אשר תאר הגבנינות בכסא. וכן פי' החכם רבי שמואל אבן תבון, כי שמי ההצלחה לא הזכירה הרב ברמז ולא בדבור: