ממה שצריך ג"כ שיתבונן בו האדם עד שידע מעלת נפשו ולא יטעה, אחר שביטל הרב שלא יבוקש תכלית זה המציאות ואין האדם תכלית המציאות, כבר יחשוב האדם שהאדם גדול המעשה והשיעור אף שלא יהיו הדברים בעבורו, ולכן הביא הרב בזה הפרק לבאר שאין ראוי לחשוב שהאדם הוא יותר נכבד מכל הנמצאים אף שלא יהיה בעבורו, ומזה יתחייב גם כן שאין ראוי לחשוב שאלו הגשמים האלהיים ר"ל הגלגלים והשכלים הנבדלים שהם בעבור האדם, וכשיסתכל האדם רוחק המבהיל מאלו הגרמים ידע האדם ערכו והוא מעט. והוא אמרו הלא אלוה גובה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו, ר"ל אם תרצה לדעת השגחתך בעולם איך היה עמו ראה גובה שמים וממנו תלמד ראיה על רוחק השגת השם אשר הוא מניעו ומיוחס לו, כי אחר שאנחנו ברוחק מזה הגשם על זאת ההפלגה הגדולה והוא נבדל ממנו במקום, אחר שאנחנו בתכלית השפלות והוא בתכלית הגובה, ונעלם ממנו עצמות הגלגלים כי לא נדע מהם דבר אלא על צד השלילה, שחמרו אינו כמו זו החמר ולא צורתו כמו זאת הצורה, ושהוא לא כבד ולא קל ואינו מקבל לא צמיחה ולא חסרון ולא אחד משאר השנויים אלא השנוי המקומי, וג"כ נעלם ממנו רוב פעולותיו ר"ל שהשארת הפעולים הגרמים השמימיים נעלם ממנו. ואם הגלגל רחוק ממנו בתכלית ונעלם עצמותו ממנו ולא נשיג פעולותיו, כ"ש שיהיה השם יתעלה רחוק ממנו ונעלם עצמותו ושלא נשיג איך יפעל אחר שהוא יתעלה אינו גשם. ואפילו אם יהיה העולם מחודש כמו שהוא האמת קשה הוא לצייר שיהיו הגלגלים בעבור האדם כי איך יהיה אפשר שבבריות הנפלאות העצומות הגדולות שנבראו בעבור הבריה הקטנה והוא האדם, והוא אמרו והסתכל אלו הנמצאות הגשמיות וכו', ואיך ידמה אחד ממנו שהם בעבורו ושהם כלים לו, זה הענין הקש הגשמים כל שכן כשתעיין מציאות השכלים:
ויש לשאול על דעת הפילוסופים בזה הענין וכו'. ר"ל אנחנו מאמיני החדוש שנחשוב שהגלגלים בעבור האדם נשאל על הפילוסופים בזאת הראיה שהביאו עליה שמחמת עוצם גודל הגלגל א"א שיהיה בעבור האדם הפחות וכן יהיה תכלית הגלגלים המשך הוייה והפסד מציאות מין האדם כאשר נאמר כבר שיהיה מין האדם תכלית המציאות לא איש אחד מאישיו. סוף דבר זאת השאלה יעזר בה במה שנאמינהו מחידוש העולם, והרצון בזה כי זאת השאלה שעשינו על הראיה שהביא הפילוסוף שגשמי הגלגלים גדולים ועצומים, ולכן אין הגלגלים בעבור האדם ואמרנו כי כבר איפשר שיהיו גשמים גדולים בעבור הקטנים כמו ככרי ברזל למחטים, הנה השאלה בנויה על אמונת חדוש שאז מן הקל שיאמר שהגלגלים הם בעבור האדם מצד רצונו, אבל לפי אמונת הקדמות הנה תכלית כל צורה במין ההוא, וכמו שביארנו בפרק שלפני זה:
אמר שם טוב אין ספק כי הנצחי באיש הוא יותר נכבד מהנצחי במין, כי הנצחי במין הוא תקון החסרון אשר יקרה לדברים ההוים ונפסדים, ואם נניח שכלל האישים הנמצאים עתה יהיו נצחיים וקיימים לעולם, א"א שנאמר שהגלגלים יהיו בעבור אלו כי יהיה הגדול בעבור הקטן והמעולה בעבור הפחות, ואם יאמר אומר שנפשות הצדיקים הם בב"ת ואינו נמנע שיהיה המעולה והגדול בעבור נפשות רבות והם בב"ת, א"כ תתבטל הספק. התשובה בזה כי נפשות הצדיקים כבר יתבאר שהם ענפים מהנפש הכוללת שהוא השכל הפועל ואיך יהיה השרש בעבור הענף, והבן זה כי בזה יסולק הספק מהנפשות, והנה גשמי המינים הם חלקים מהיסודות אשר היסודות חלק קטן מהעולם העליון ואיך יהיה הגשם הגדול העצום בעבור קטן השעור, כי אם ימצאו אישים שלא יהיו גופותיהם מהיסודות אלא מדברים אחרים היה אפשר שנאמר שיהיה הגדול בעבור קטן השעור, אבל כשיונח על זה התואר שקר שיהיה הגדול בעבור הקטן והמעולה בעבור הפחות:
עוד אמר הרב רוב כוונתי בזה הפרק היה זה הענין, ר"ל שאפילו עם אמונת החדוש אין ראוי שיהיו הגלגלים בעבור מין האדם: