אמר הרב כאשר החל ראש הפילוסופים וכו'. הרצון בו הפילוסוף כשרצה לדבר בדברים עמוקים מאד בספר השמים והעולם על שתי שאלות נפלאות. האחד למה היו הכוכבים הנבוכים כל מה שהוא יותר קרוב מהם אל גלגל המזלות יתנועע תנועות רבות והרחוק יתנועע תנועות מועטות ואם הגלגל הא' בלתי מתנועע אלא תנועה אחת. והשאלה הב' לאיזו עלה היה בגלגל הא' כוכבים רבים והוא אחד ובשאר הגלגלים לא ימצא בהם כ"א כוכב א' ואם הוא בעל גלגלים, והתנצל בזה וביאר כי הוא פעל אנושי למה שהיו השמים בעלי נפש ואין ראוי למעיין בספרו שייחסהו לעזות או היותו מתפאר והורס לדבר שאין ידיעה בו אבל ראוי שייחסהו לזריזות והשתדלות בהמציא והעמיד אמונות אמתיות אף שיהיו אלו הגרמים רחוקים ממנו במעלה ובמקום:
וכן נאמר אנחנו. אמרו המפרשים כי הרצון בו כי אריסטו עשה התנצלות לעצמו ואותו התנצלות שעשה אריסטו מלה במלה כן נעשה אנחנו בעשותנו ספרים עמוקים בעניני האלהות ובעניני המעמד הנבחר כי מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו:
כי צריך לאדם כו' ירצה ובדין הוא שינצל אריסטו על עצמו ואנחנו על עצמינו מענין הריסה כי הוא עיון גדול וסכנה גדולה, ולפי דעתי שלא התנצל הרב על עשותו ביאור במעמד הנבחר כי הביאור שעשה איננו עמוק אבל הרצון באמרו וכן נאמר אנחנו הרצון כי כמו שאמר אריסטו שאין ראוי לדרוש ולחקור בדברים עמוקים כן נאמר אנחנו קהל עדת ישראל ההתנצלות ראוי ומחויב מצד התורה וזהו התחלה לביאור המעמד הנבחר. ואמרו כי צריך האדם רוצה לומר כי ההריסה הוא עון פלילי וסכנה גדולה:
ולזה הענין העצום רוצה לומר והיא חכמת האלהות. בלתי שירגיל עצמו בחכמות. רוצה לומר שצריך שידע תכונת טבע האלהית ורמז בזה מעמד הר סיני היו נכונים לשלשה ימים שהוא רמז לשלש חכמות, ויזקק מדותיו זה רמז וכבסו שמלותם וכשיכון הקדמות וידע דרכי וההקש ועשות המופת וידע אופני השמירה מההטעאות אז הוא מוכן לעלות אל הר ה' ואף שיהיו לו אלו התנאים לא יגזור בתחלת הדעת מה שיעלה בלבו וזה בא הרמז עליו וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו ולא ישלח מחשבותיו בתחלה וישליטם בהשגת הבורא. ואמרו אבל יבוש וימנע ויעמוד, הרצון בו כי יבוש האדם בהשגתו וימנע בקצת הדברים שהשכל האנושי אי אפשר להשיגם ובקצת הדברים שהשכל אפשר להשיגם יעמוד עד שיהיה מוכן להשיג ואז יעלה ראשון:
ועל זה נאמר ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים וכו'. הרצון בו כי אם זה הרמז הוא אמתי הפשוט אין ראוי להכחישו שהיה מפחד מהאור הנברא חוץ לנפש אשר על הסנה כי כל דבר שנראה במראה הנבואה הוא משל לענין אחר כמ"ש הרב:
ושובח לו וכו'. ר"ל בעבור שמשה ע"ה עם גודל מעלתו הסתיר פניו השפיע האל מאורו וטובו ממה שחייב לו שנאמר בסוף ותמונת ה' יביט הנה מרע"ה עלה אל האלהים ראשון ראשון ומנע עצמו מהביט עד שהיה מוכן וזכה בעבור זה להשגות אלהיות מה שלא זכה אדם כמותו:
אמנם אצילי בני ישראל הם הרסו ושלחו מחשבתם בשם יתברך בלתי היותם ראויים והשיגו אבל השגה בלתי שלמה. ר"ל שהשיגו מציאותו יתברך אבל נתבלבלו בהשגה ההיא כמו שנבאר בסמוך:
ולזה אמר עליהם ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וכו' ולא אמר ויראו את אלהי ישראל לבד, והרצון בו כי כבר יאמרו הנביאים בכלל וארא את ה' והוא מאמר ע"ד הכללות ואח"כ אומר איך ראה אותו יושב על כסא רם ונשא כמ"ש יחזקאל נפתחו השמים וארא מראות אלהים ואח"כ פירש אותם המראות. אמנם ותחת רגליו אינו פי' ההשגה אבל היה ראוי לומר ויראו את אלהי ישראל יושב על כסא כמ"ש ישעיה וכמ"ש מיכה אבל אומרו ותחת רגליו יורה שבא לדקדק רוע השגתם אשר כללה מהגשמות מה שכללה ולכן אמר הרב כי כלל המאמר ההוא לדקדק עליהם ראייתם שהיא רעה לא לתאר איך ראו כשאר הנביאים ולכן בא הכתוב לדקדק עליהם תוכן השגתם אשר כללה מן הגשמות מה שכללה חייב זה הרסם קודם שלמותם וחויבו כליה והאריך ה' להם עד שנשרפו בתבערה ונשרפו ג"כ נדב ואביהוא באהל מועד. והטעות שטעו אלו האצילים רבו הסברות יש מי שפירש שהשיגו השכל הפועל שהוא סבה קרובה לחמר ובזה כללה מן הגשמות כי השכל במה שהוא שכל לא יניע לחמר בלי אמצעי, ויש מי שפי' שהם השיגו הש"י שהוא יניע החומר בלי אמצעי ובזה כללה הגשמות מה שכללה ואמרו שהפי' הנכון הוא שהם טעו והשיגו שהוא כח בגלגל ולכן ראו את ההיולי הראשון תחת רגליו שהוא השמים ואם הדבר כן יהיה השם כח בגשם:
הנה ראיתי לאחד מן החשובים מאמר נכון בזה ואני אגיד לך כוונתו. כבר ידעת אתה המעיין כי חכמת האלהות אנו קוראים חכמת מה שאחר הטבע בעבור אחד משני דברים או בעבור שניהם, אם בעבור עמקה וקושי העמידה עליה כמו שחשב ב"ס ואבוחמ"ד, או בעבור כי זולתה יעשה שורש מונח ממה שהתבאר בו, כי בחכמת הטבע יתבאר שיש נבדל והנבדל הוא נושא לחכמת האלהות כפי דעת ב"ר, ולכן בעל החכמה האלהית לא יבאר שיש דבר נבדל מהחומר כי אם היה הדבר כן היה בעל החכמה יבאר נושאו, והתבאר בהגיון שזה בלתי אפשר, והאמת כי נקרא מה שאחר לב' אלו הדברים יחד, וכי הדברים הנבדלים א"א שישוערו אלא אם יקדם חכמת הנפש ראשונה, כי מצד ידיעת האדם נפשו יבא לצייר שיש דבר רוחני, וגם בידיעת דברים רבים מהטבעיים יוכל להשכיל שיש בכאן סבה נבדלת ובעבור כי ידיעת הנבדל קשה מאד עד שהפילוסופים הראשונים היו חושבים שלא היה הנה נמצא זולת המוחש עד שבא סוקר"ט האלהי ואמר שהשכל הוא סבת המוחש בהפך מה שהיו אומרים ונתפשטה זאת האמונה בפילוסופים והחזיקה אריסט"ו בכל ספריו, וכבר ידעת מאמר הרב שאמר כי ידיעת הנבדל קשה מאד על השכל. והנה אמרו שב"ס חשב שהפילוסופים לא ביארו במופת שיש הנה שכל נבדל ואמרו כי סברתו היתה שהש"י הוא כח בגשם ולכן אמרו שקרא ספרו פילוסופיא מזרחית למה שחוברה על דעת אנשי המזרח שחשבו שהאלוה הוא כח גשמי, יצילנו השם מזאת השגיאה, והנה רוב האנשים אם התחילו לעיין בחכמת מה שאחר הטבע לא יוכלו להשיג בשלמות שאפשר שימצא דבר נבדל ולכן יחשבו שהשם כח בגשם הנה הם ישיגו שיש בכאן התחלה ראשונה אבל שזאת ההתחלה אינה גשם ולא כח בגשם אבל דבר נבדל א"א להשיגו, ואחר שקרה להם זה המכשול יקרו להם מכשולים רבים כי החכמה האלהית א"א לציירה כי זה יסוד שהכל תלוי בו ויקרה מזה שיחשבו שהכח השכלי אינו דבר נבדל וכי מותר האדם מן הבהמה אין, ומי שיש לו זאת הסברא לא לבד יקרו לו מכשולים בחכמה אבל יקרה בלבולים רבים בחכמת המדינים ויאכל וישתה ויתן נפשו לתענוגים הגשמיים ויתן נפשו לתשוקת הדמיוניות, וכן קרה לאצילי בני ישראל שוה בשוה כי הם התחילו באלהיות ולא יכלו להשיג שיש דבר נבדל ונכשלו במכשול שאין לו תקומה שהשם כח בגוף, ואם זה בדינו כל שכן בכח השכלי עד שנטו לעניני הגופיית לשבוש ההשגה האלהית והבן זה כי הוא נפלא. והשרפה אשר נשרפו אצילי בני ישראל ונדב ואביהוא באהל מועד כי הדעות הנפסדות הם נשרפות מעצמם ולכן תמצא שאמרו ביונתן בן עוזיאל שכל עוף שהיה פורח מיד נשרף בשעת עיונו והרצון בו כל מחשבה שהיתה בלתי אמתית מיד נשרפה והולכת לאבדון:
ואמרו אין היזק בזה, כי זה אחר שהוא חוץ מן האלוה אין היזק אלא שהוא מקצר במדרגה (עד) שמשתדל עמו להעלותה. הנה הרב בפרקים הקודמים רצה לבאר צלם ודמות כי הוא כולל כל מיני ההגשמה, ונתחייב בעבור זה לדבר במעשה בראשית כמו שביארנו, ואחר כך שב לדבר בתמונה שהוא דומה לצלם ויתחייב בעבור זה לדבר ותמונת ה' יביט וחייב בעבור זה לדבר בראה והביט וחזה והוצרך לדבר ויחזו את האלהים ובעבור שנתחייבו כלייה האצילים בעבור השגתם נתן הסבה הרב למה ונמשך מזה קצת מביאור מעמד הר סיני, שב עתה אל ענינו הראשון לבאר השתופים אשר נמצאו במעשה בראשית והוא אומרו איש ואשה שני שמות: