המלאכים גם כן אינם בעלי גשמים אבל הם שכלים נפרדים מחמר וכו', אחר שהרב סלק הגשמות וכל לשון המביא אליו מהשם יתברך, והנה נאמרו דברים שמורים על הגשמות כאלו היה להורות על מציאותו לא על שהוא נמצא במציאות הגשמים, רצה הרב ג"כ לסלק הגשמות מאת השכלים הנבדלים, ואם הנביאים תארוהו להם בשהם גשמים היה להיישיר השכל אל מציאותם ושהם חיים ושלמים. והנה ראשונה אמר כי המלאכים אינם בעלי גשמים ואינם כחות בגשמים, אבל הם שכלים נבדלים מחמר ואם תאמר אחר שהם נבדלים מחומר והם שכל בפועל מה הפרש יש בינם ובינו יתברך, לכן אמר כי הם נבדלים ממנו בשהם עשוים והוא ית' סבה להם והם נשפעים ממנו, וזה אמרו והשם בראם כמו שיתבאר. והביא ראיה על שאינם גשמים שאמרו בב"ר את להט החרב המתהפכת על שם משרתיו אש לוהט, המתהפכת שהם מתהפכים פעמים אנשים פעמים נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים. הנה כבר ביארנו בזה המאמר שאינם בעלי חמר, ר"ל שאינם כחות בגשמים:
ואין להם תכונה קיימת גשמית חוץ לשכל, ר"ל אין לנבדלים תכונה גשמית כי במדמה שהוא מדמה להם צורה גשמית כפי פועל המדמה מכל נביא ונביא, כי כל נביא רוב נבואותיו כפי העת אשר הוא בו וכפי העסק אשר בו מתעסק:
ואמרו כבר ידעת כי השגת הנקי מחמר הערום מן הגשמות לגמרי כבדה מאד אפי' שיביא מופת על היות בכאן דבר שאינו גשם למה שהוא מנגד למורגש ולמורגל:
אלא אחר למוד רב. בחכמת הטבע ובחכמת האלהות:
והנה מי שלא יבדיל בין המושכל והמדומה רוב השענו על השגת הדמיון ויהיה כל מדומה אצלו נמצא ומה שלא יפול ברשת הדמיון בלתי נמצא, ולא די זה אבל יאמר כי הוא נמנע המציאות, ואמר הרב כי אלו אשר לא הבדילו בין המושכל והדמיון לא יתאמת להם ענין לעולם על מה שהוא ולא יתבאר להם שום ספק אחר שהדמיון הוא גוזר ומקיים לא השכל. ולמה שהוא קשה לצייר הדבר הנבדל אלא אחר למידת רוב החכמות הביאו ספרי הנבואה דברים שיראה מפשטיהם גשמות המלאכים ותנועותיהם והיותם צורות אדם והיותם מצווים מהשי"ת עושים מצוותיו ועושים מה שירצה במצותו. וכ"ז להיישיר השכל על מציאותם ושהם חיים ושלמים כמו שביארנו בחק האל:
אלא שאם יעמוד אדם כו'. הרצון בו שאם הניחו הנביאים הנחה כוללת שהנבדלים הם על צורת אדם היה דומה אמתתם כעצם השם שכבר יתארוהו על צורת אדם וא"כ לא יהיה שום הבדל בינו ובין הנבדלים, לכן עשו הנביאים תקנה ע"ז הענין בשערכו לצורת הנבדלים שהם על צורת אדם דבר אחד משאר הב"ח בשהם בעלי כנפים. ודע כי כמו שהפילוסופים אומרים שהשם הוא נבדל והמלאכים הם שכלים נבדלים, והבדילו ביניהם ואמרו כשהשם ית' הוא עלה להם והם עלולים לו, כן הנביאים אמרו שהמלאכים והש"י (כי) הם על צורת אדם והבדילו ביניהם כי השם מצוה והם מצווים עושי מצותיו ולכן ייוחסו להם הכנפים, ויהי המובן ממציאות הבורא יותר שלם ממציאותם כמו שהאדם הוא יותר שלם מהב"ח שאינם מדברים, והנה לא תחובר להם צורת ב"ח שאינם מדברים אלא הכנפים:
והבן אמרו ולא יצוייר עופפות מבלי כנפים כי לא אמר ולא ימצא עופפות כ"א בכנפים כי כבר ימצא מגלה עפה וירכב על כרוב ויעף:
ואמנם ייוחסו להם הכנפים בעבור שני דברים להורות על היותם חיים מפני שהוא השלמה שבתנועות עד שהאדם יחשבה שלמות גדולה, הלא תראה שדוד אמר מי יתן לי אבר כיונה. ואמנם ייוחסו להם ג"כ בעבור כי העוף יראה ואחר יעלם ויקרב ואח"כ ירחק בזמן מועט, כי כמו שהעוף יראה ויסתר ויעלם כך הנבדלים נראים לנו ואח"כ נסתרים. וזהו אמרו ובשתים יעופף, ר"ל ששתי סבות יש להעלם מציאותו אם שיקרב לנו פעם וירחק פעם כמו העוף. ולמה שהשי"ת כפי דעת הרב אינו מניע הגלגל לא ייוחס לו התעופפות תנועת הב"ח:
ואל תטעה באמרו וירכב על כרוב ויעף. לא יראה ממנו שהש"י הוא עף שהכרוב הוא אשר עף לא הש"י:
ואמרו ולא יטעך מה שבא ביחזקאל מה שאמרת למעלה שלא תחובר לנבדלים צורת מציאות הב"ח אלא הכנפים והרי אתה מוצא בספר יחזקאל שתארו לנבדלים פני שור ואריה, כי יש לזה פי' אחר, ופי' הרב שם כי הם פני אדם אלא שימצא קצת ב"א שיהיה דמות צורתם דומה לשור וקצתם לאריה וקצתם לנשר. ועוד שאמנם לא תיאר, ר"ל תשובה שנית שאלו הד' פנים אינם פני הנבדלים אלא פני החיות והם הגלגלים:
ואמרו דע כי כל מתנועע תנועה ממהרת. בא הרב לבאר כי מלת עופפות יאמר לגלגלים מצד שמתנועעים תנועה מהירה מאד:
ואמרו עוד ודע כי הכנפים. ר"ל שמה שנאמר בארבע כנפי החיה הרצון בו שד' סבות יש לתנועת הגלגלים והם נקראים ארבע כנפים והם כדוריותו ונפשו ושכלו ושכל חשוקו, וזה אמרו ואין זה כוונת הפ' כי במקום אחר יבאר זה: