פאה לַפֵּאָה הָֽאֶחָֽת (שמות כז, ט), עַל אַרְבַּע הַפֵּאֹת (שמות כה, כו). וּמָחַץ פַּֽאֲתֵי מוֹאָב (במדבר כד, יז), קצה כל דבר וסופו יקרא פאה. קְצוּצֵי פֵאָה (ירמיה ט, כה), רוצה לומר מקוצצים ומפוזרים לפאה. והפעל הכבד [הִפְעִיל] מזה אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם (דברים לב, כו), פירוש אפזרם בכל פאה. לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹֽאשְׁכֶם (ויקרא יט, כז), פירשו רבותינו ז"ל (מכות כ, ע"ב) סוף הראש והוא המשוה צדעיו לאחורי אזניו ולפדחתו. פְּאַת זְקָנֶֽךָ (שם), הוא שבולת הזקן. ויש לפרש מזה פָּתְהֵן יְעָרֶֽה (ישעיה ג, יז). ועוד נכתבו בשרש פוּת.