טבח טָבַחְתָּ לֹא חָמָֽלְתָּ (איכה ב, כא), וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ (שמות כא, לז), שֽׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ (דברים כח, לא), וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן (בראשית מג, טז), יוּבַל לִטְבוֹחַ (ירמיה יא, יט). והתאר וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת־הַשּׁוֹק וְהֶֽעָלֶיהָ (שמואל א' ט, כד), שַׂר הַטַּבָּחִים (בראשית לט, א), לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת (שמואל א' ח, יג). והשם כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל (ישעיה נג, ז), בסגול הטי"ת, טָֽבְחָה טִבְחָהּ (משלי ט, ב). ובה"א הנקבה כְּצֹאן טִבְחָֽה (תהלים מד, כג), וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹֽזְזָי (שמואל א' כה, יא). ומשקל אחר הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ (ישעיה יד, כא), כולם ענין זביחה. ורבי יונה חלק מהם לענין בישול. וכן עשו רוב המפרשים ודמו אותם ללשון הערב שאומר למבשל הבשר טב"ך, והחי"ת בערבי כ"ף בערבי. ולפי דעתי אין צורך, כי כלם יתפרשו ענין זבח.