חח חָח וָנֶזֶם (שמות לה, כב), פירש רבי יונה עכם שקורין קשקביל [אוֹרנַמֵינְטִ"י דֵ"י אוֹרֵקְיַי"ה] ולפי דעתי שהוא החלי שהוא כמין מחט שנוקבין ומחברין בו שתי שפתות החלוק תחת הגרון וקורין לו בלע"ז אישפינילה [אַגוֹ דֵי פוֹמִילוּ] . וכן נקרא הכלי שמעלים בו הדגים לפי שנוקב לחיי הדג וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ (ישעיה לז, כט) וְנָֽתַתִּי חַחִים בִּלְחָיֶיךָ (יחזקאל לח, ד). ומשקל אחר וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶֽחֱיוֹ (איוב מ, כו), וקורין לו מושקליר [אַמוֹ דֵי פֵישְׁקַר] וכן נקרא הקוץ הנוקב חוח חוֹחַ עָלָה בְיַד־שִׁכּוֹר (משלי כו, ט), כְּשֽׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים (שיר השירים ב, ב). אבל וַיְבִאֻהוּ בַֽחַחִים אֶל־אֶרֶץ מִצְרָֽיִם (יחזקאל יט, ד), הם מוסרות וכבלים. וכן אמר התרגום בְּשַׁלְשְׁלָן. וכן וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מְנַשֶּׁה בַּֽחֹחִים (דברי הימים ב' לג, יא), בכבלים. וכן אמר אחרי זה ויאסרהו בנחשתים.