כתב הרב מי שהיה ראשו ורובו בסוכה כו'. אמר המפרש ר"מ הלך בשטת הרי"ף שפסק הר"מ בתרוייהו כב"ש וס"ל דבין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה תרוייהו הוו משום שמא ימשך אחר שלחנו ויש מן הגאונים שכתבו דכי הוה הלכה כב"ש בסוכה קטנה דאפסיקא הלכתא בהדיא כותייהו אבל בסוכה גדולה לית הלכתא כותייהו דהא ליכא למגזר בה שמא ימשך אלא כב"ה קי"ל ואע"ג דמסתבר כותייהו דסברא דרבוותא בתראי נקטינן וא"ת כיון דחד טעמא נינהו תרתי למה לי ליפלגו בסוכה גדולה לחודא וה"ה לסוכה קטנה דנפקא לן נמי מהאי טעמא דשמא ימשך ואיכא למימר דתרוייהו צריכי חדא משום ב"ש וחדא משום ב"ה דאי אשמעינן סוכה גדולה הוה אמינא בההיא לא גזרי ב"ה שמא ימשך כיון דגדולה היא אבל בסוכה קטנה הו"א דגזרי ב"ה כיון דהוי קטנה כ"כ מש"ה תנא קטנה דאפילו בקטנה נמי לא גזרי ב"ה ואי תנא סוכה קטנה ה"א בההיא גזרי ב"ש אבל בגדולה דרויחא אימא מודה ב"ש לב"ה דלא גזרי בה מש"ה אצטריכו תרווייהו קטנה משום ב"ה וגדולה משום ב"ש ולעולם תרווייהו הוו משום שמא ימשך והלכתא כב"ש בתרווייהו וזה היתה סברת הרי"ף והר"מ לא תזוז מינה: