וזאת היא ההקדמה שחברתי ברומא:
בשנת חמשת אלפים ומאתים ושבעים ושבעה ליצירה העיר יי את רוח איש משכיל ומבין בכל מדע אדר יקר תפארת חשמן אגידיאו ירום הודו אשר בקש למצא דברי חפץ וכתוב יושר בספרי לשוננו הקדושה ולי אני עבדו צעיר המדקדקים אליהו הלוי אשכנזי קרא ואמר לי מה לך פה אליהו קום נא ועשה ספר הנותן אמרי שפר בדקדוק לשון הקדש כי כל ספרי המדקדקים אשר ראיתי אין בהם כדי למלאת חשקי ולרוות צמאי בדקדוק כי יש מהם שבא בארוכה מרבה דברים ללא הועיל לחכמה זו ויש מהם שבא בקצרה מניח דברים הצריכים לה ואתה אזור נא כגבר חלציך ובחר מן שתי הקצוות הממצע והגד נא תעלומות חכמה בדקדוק הלשון בדברים אשר לא נכתבו וראויים להכתב וחבר מהם ספר למען יזכו בו הרבים ויעמוד לנס עמים ואליו גוים ידרשו וימצאו מרגוע לנפשם:
ויהי בשמעי דבריו כי נעמו קמתי למלא חשקי ונזדרזתי למלאותו והואלתי לעשות הספר הזה קטן הכמות ורב האיכות בכללים קצרים מועילים והכרחים לכל מי שיבא ללמוד דרכי לשון הקדש מבלי שאאריך בדברים אשר כתבו המדקדקים אשר לפני וכל ספרי דקדוק מלאים מהם רק עקר כוונתי בחבור הזה לכתוב קצת כללים ודברים אשר לא קדמני אדם בהם גם קצת הדברים הטובים אשר כתבו חשובי המדקדקים במקומות מפוזרים בספריהם אחת הנה ואחת הנה זער שם זער שם ואני אקבצם ואבארם ואעשה מהם כללים ועקרים יקל זכרונם על התלמידים, וזה לך האות בכל מקום שאבאר ואחדש איזה דבר מלבי תמצא תבנית יד נוגעת על שפתו מבחוץ מראה באצבע לאמור כזה ראה וחדש יחדש לך דבר מה:
והכלל זה יהיה משפט הספר ומעשהו, מכל אשר יצא מחוק ומשפט הדקדוק אשמר, ולא יהיו דברי אלה רק על סתם ההלכה לאמור הדין הוא ככה. ואם נמצא מלה אחת או שתים המשנות סדר ההלכה ויוצאות מן הכלל לא אשים עליה לב ובפרט המלות אשר קראו להם המדקדקים זרות או מורכבות וכבר התחלתי לחבר ספר אחד קטן, וטרם הבראו נקרא שמו ספר ההרכבה ובו יהיו מבוארים כל עניני הזרים והמורכבים באר היטב, ואין לי בהם עסק בזה הספר, וכל זה כדי שלא להרבות כמותו פן יראה הרואה אותו וימאסהו בהביטו אל מראהו ואל גובה קומתו.
לכן כשאביא דמיון מה מהפסוק לא ארבה עליו רעים רק על פי עד אחד או שנים יקום דבר.
אכן על כל פסוק ופסוק ארשם בגליון שם הספר אשר הפסוק ההוא בא בו.
ולא זו בלבד אעשה לך כי אף מספר הפרק אשר יבא בו הפסוק ההוא ארשום על סדר הפרקים אשר סדרו הנוצרים בכל ארבע ועשרים ספרים, וקראו להם בלשונם קפיטולוש, כי ראיתי בהם צורך ותועלת גדול למעיין בכל ספר אשר ימצא שם ראיית פסוק, כי לפעמים אף אם ידע האדם באיזה מכ"ד ספרים בא הפסוק ההוא הנה יום או יומים יעמוד וילאה למצא פתח שער מקומו איו, והאמת כי כבר חלקו בעלי המסרת כל ספר וספר כמובן לחלקים וקראו לכל חלק וחלק סדר.
וזולת מה שחלקו חמשה חומשי תורה לנ"ב פרשיות, חלקום עוד לסדרים, ואמרו; ספר בראשית פרשיותיו י"ב, וסדריו מ"ג. ספר שמות פרשיותיו י"א, וסדריו כ"ט. וכן כלם.
וכן חלקו שאר ספרי העשרים וארבע לסדרים.
כמו ספר יהושע סדריו ל"ד, ירמיה סדרי ל"א, וכן כלם, הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו.
ומאז שהייתי לאיש תמהתי למה לא נתנו כן בישראל לרשום בראש כל סדר וסדר על דרך א ב ג ד ה ו וכולי, כאשר סדרום בעלי המסרת.
והנה ידוע תדע כי הנוצרים חלקו ספר שמואל וספר מלכים וספר דברי הימים כל אחד ואחד לשני חלקים לכן בכל מקום שתמצא כתובה במורה מקום שמואל עם אות הבית למעלה כזה שמואל ב' רוצה לומר שמואל שני, והוא מן ויהי אחרי מות שאול והלאה, וכן מלכים עם אות הבי"ת למעלה כזה מלכים ב' רוצה לומר מלכים שני, והוא מן ויפשע מואב והלאה, וכן דברי הימים עם אות הבי"ת למעלה כזה ד"ה ב' רוצה לומר דברי הימים שני, והוא מן ויתחזק שלמה והלאה.
והנה חלקתי עצמות הספר הזה לארבעה מאמרים, דהיינו שנים בפעלים ושנים בשמות, וחלקתי כל מאמר לשלש עשרה עקרים על שם שלש עשרה עקרי דת אמונתינו הקדושה, נמצא לארבעה המאמרים האלה חמשים ושנים עקרים סימן להם אליה"ו.
ועוד חלקתי כל עקר לחלקים קטנים וציינתים על דרך א ב ג ד ה ו וכולי, והתועלת בזה הוא מפורסם ואין צריך לכתבו.
והנה קראתי שם הספר הזה:
ספר הבחור. וזה לשלש סבות, האחת בהיות הספר הזה בחור וטוב וכלו סולת ואין בו פסולת.
השנית בעבור היותו מחובר אל כל בחור ללמוד בו בימי בחרותו, וייטב לבו האחריתו.
השלישית בעבור היותו שם כנויי משונה ובשם בחור מכונה:
ועל זה אמרתי בשירי:
אַחִים וְגַם רֵעִיִם, שִׁמְעוּ דְבָרַי עִם.
סֵפֶר מְאֹד נָעִים, הֲיוֹם יְלִדְתִּיהוּ:
יַעַן לְכָל בָחוּר, הוּא טוֹב וְגַם בָחוּר.
וַאֲנִי שְׁמִי בָחוּר, בָחוּר קְרָאתִיהוּ:
נשלמה ההקדמה