וכיצד סדרה. מה שנוהגין העם הוא. חזרת א' או ב' כפי האוכלים מנקה אותם היטב וישים בתוך הכלי וישים אצלם קערה קטנה של חרוסת הנהוג והכל יודעים מה טיבו ותקנתו ואין צריך לדבר בו אלא צריך האדם ליזהר בעשייתו ובתקנתו בנקיות וטהרה הן מצד הענינים הן מצד הכלים שלא יהי' בהם שום חשש ופקפוק ויצא מידי ספק לדברי הכל ואם לבו נוקפו יעשה אותו בתוך ביתו בידיו וכליו ואז טוב לו והוא זכר לטיט לכן צריך שיעשה בענין שידמה לכך. אח"כ יביא מעט כרפס שיעור המספיק ויתן בה וישים כוס א' בחומץ לטבול בו. אח"כ ישים בה הג' מצות מסודרות זו על גב זו וישים בה ביצה וזרוע כבש או איל ואלו זכר ב' ענינים פסח וחגיגה ויותר טוב שיהיה מבושל ולא צלוי שלא ידמה לו כלל אלא זכר בעלמא ויכסה אותם בסודר נאה ויניחנו במקום מיוחד עד הלילה לעת הצורך זהו מה שנוהגין רוב העולם: עוד שמעתי סדר אחר מפי חכם מקובל וראיתי לכתבו אם ישר בעיני השומע יקח קערה חשובה בכל הבא מידו ויסדר בה י"ב דברים וכל דבר בו' חלקים עולים ע"ב חלקים רמז לשם בן ע"ב י"ו שבכוחו רגע הים ויצאנו ממצרים ואלו הם י"ב דברים גפן תאנה ורמון בשר ביצים דגים חזרת עולשין חרוסת מצה מלח כרפס ורומזים לד' טורי אבן שכל טור ג' אבנים. הטור הא' אדם פטדה וברקת כנגדם ענב ג' אותיות כנגד ג' אותיות אדם ע' כנגד א' שכן מתחלף באותיות אחה"ע נ' כנגד ד' שכן מתחלף באותיות דטלנ"ת ב' כנגד המ"ם שכן מתחלף באותיות בומ"פ. תאנה במקום פטדה תי"ו כנגד הפ' שכן מתחלף באותיות אלפא ביתא דא"ע ב"ם ג"ן ד"ס ה"ל ו"ך ז"י ח"ט פ"ת צ"ש ק"ר. אלף במקום ט' שכן מתחלף באלפא ביתא דא"ט ב"ח נ' במקום דל"ת שכן מתחלף באותיות דטלנ"ת ה' בה'. רמון במקום ברקת ר' במקום בי"ת שכן מתחלף באלפא בית"א דאי"ק בכ"ר מ' במקום ר' שכן מתחלף באלפא בית"א דאח"ס בט"ע גי"ף דק"צ הל"ק ומ"ר ו' במקום ק' באלפא בית"א דאחס"ב הלק"ו נ' במקום תי"ו באותיות דטלנ"ת. הטור הב' נפך ספיר ויהלום כנגדם בשר דגים ביצה. בשר במקום נפ"ך בחילוף. דגים כנגד ספיר. ביצה כנגד יהלום ואם לא ימצא בהם חלוף נעשה חלוף לחלוף עד שיבוא. וכן הטור הג' לשם שבו ואחלמה כנגד חזרת עולשין חרוסת ולא ידעתי אכנה. הטור הד' תרשיש שהם ישפה כנגד מצות מלח כרפס:
וכיצד יעשה יסדר ו' צמוקים יפים וטובים וו' תאנים חשובים וו' רמונים שלימים או אפי' חתוכים ואפי' ו' גרעונים וו' חתיכות בשר וו' דגים קטנים או ו' חתיכות וו' ביצים מבושלות שיאכל מהם קודם אכילתו לאבילות על החרבן וו' חזרת או ו' עלין גדולים וו' קלחים של עולשין או ו' עלין וו' עיגלין של חרוסת והג' מצות בו' חורין הא' בא' והב' בב' והג' בג' וצריך שיעשה החור באצבעו הימיני ויכנס כל האצבע עד שיעבור ויקח ו' גרגרי מלח וישים אותם בכוס של חומץ כדי שיטבל בתוכו הכרפס וו' קלחי כרפס או ו' עלין. וכשאומר הא לחמא עניא יתן הקערה על ראשו והוא עומד ורגליו כמי שרוצה ללכת כדי שישאלו ואחרי שיגמור אותה ברייתא יחזור בקערה על ראשי המסובין וישב ויתחיל עבדים היינו לפרעה זהו היא תחלת ההגדה זו שמעתי וכל דברים האלה נראים לי דבר נביאות ולא ראיתי מי שנהג זה כלל ומפני שאמרו לי הוא ענין מקובל כתבתי אותו והעושה לא הפסיד כיון שכוונתו לשמים: אחר שהכין ותקן מצותיו לצורך היום יתפלל מנחה שהיא כנגד תמיד של בין הערבים ואח"כ יעסוק בענין קרבן פסח שהיו עושין בזמן שבה"מ קיים וזה סדר הקרבתו בקיצור: