Pat Lechem, Tenth Treatise on Devotion to God, Introduction

ליחד הלב שיהיה הלב מיוחד ופנוי רק לעבודתו ית':

ולכסוף רצונו שיהיה מתאוה לעשות רצונו ית':

ובאלהים אעזר אבקש ממנו ית' עזר:

ונדבת הנפשות שהנפש צריכה להתנדב בעצמה ולהמסר אליו ית' כמו שנזכר כבר בהרבה מקומות בזה הספר:

מעלות ומדרגות הדברים שאין להם עילוי גדול מצד עצמן רק שהם דרגות להגיע על ידן למקום החפץ הם נקראים מדרגות ואותן הדרגות שעילוין גדול גם מצד עצמן הם נקראים מעלות:

מושכלת או כו' הן במה שבא לנו מצד השכל והן במה שבא לנו מן הכתוב הן מן המקובל בידינו:

תכונות ומעלות הכוונה במלת תכונות על חלקים פרטים שיש להם התיחסות והתקשרות זה לזה:

למעלה ממנו ולא אחריו לפי שבסדר המעלות יש שתי בחינות באיחור מעלה אחת לזולתה אם מפני שהיא גבוה עליה צריך לעלות בסדר מן הנמוך אל הגבוה ואם מפני שהיא נמשכת אחריה בטבע כמו ד"מ הכבוד נמשך אחר העושר אף שאין מעלתו גדולה ממנו ונגד שתי בחינות דבר בכאן ועל שתי בחינות אלו אמר תכליתן וסופן, והבן:

ומפני זה סמכו כו' אל היחוד שהיחוד הוא יקר כל ההשגות האלהיות ואחריו באה האהבה:

וחייב הדין השכל מחייב שהיראה נצרכת אל האהבה:

וסופה הרחוק שכל מדרגה ממדרגות האמצעית היא כמו קצת תכלית למדרגה שלמטה ממנה אמנם יש עוד מדרגות למעלה ממנו הרחוקים יותר וממילא עילוין גדול מזו ושם תכלית צודק עליהם יותר ממנה לז"א שהיראה הוא סופן הרחוק ואין למעלה ממנו רק האהבה שהיא הכוללת ואינה נמנית עמהם:

והוא השער הראשון משעריה היראה הוא השער הראשון משערי האהבה ואף שמלת יראה היא לשון נקבה כמו אהבה אמנם לפי ששער הוא לשון זכר לפיכך אמר והוא:

ואי אפשר שיגיע הדרם כו' מלת אליה מוסבת על האהבה:

יראתו ופחדו כבר ביארתי למעלה שלפי שיראה הוא מרחוק ופחד הוא מקרוב כמ"ש רש"י ז"ל בפסוק תפול עליהם והקב"ה רחוק מהשגתנו מצד מציאותו ית' וקרוב מצד פעולותיו והשגחתו לכן צודק בו יראה ופחד:

ריק מאהבת העולם באהבת המועיל ופנוי מתאותיו באהבת הערב:

מצד הכרה והכוונה שכח הכרתו בשכלו ורוח מבינתו תחייבהו לפרוש מן התאוה:

ואמר הכרה ובינה לפי שמשתי בחינות חויבנו לפנות לבני מתאות העולם הא' מצד הכרתנו בפחיתות התאות מצד עצמן והב' מצד ההתבוננות בחיוב מחשבתנו בדבקות הבורא ורוממותו שמחשבת התאוה מצרה לזה:

אף ארח משפטיך כו' וסיפיה לשמך ולזכרך תאות נפש הרי שנפש השלמים משתוקקת אליו ית':