Pat Lechem, Seventh Treatise on Repentance, Introduction

שורש התשובה והתחלתה קראה שורש התשובה שממנה יסתעפו ענפים ופרטיה וגם היא התחלתה בזמן:

בחיוב התשובת איך השכל מחייב אותה ולאיזה צורך היא לאדם:

מתתחלפות טבעיו שהוא מחובר מטבעים מתחלפים זה מזה כמו הד' מדות שכל אחת חלוקה בטבעה מזולתה:

והתהפכות מדות נפשו שהם מתהפכים מזמן לזמן מכעם לרצון ומנחת לרוגז ומאכזריות לרחמים וכן בכלם:

וסיבות תנועתו תנועותיו סובבות רצוא ושוב תמיד:

הנאה והמגונה במדות והעול והצדק במה שבין אדם לבריות והטוב והרע במה שבין אדם למקום:

לקשר שיהיה נקשר בעבותות התורה וזה בסור מרע ועל פועל טוב אמר ומסורת הנהגה שיתנהג במעשה ע"פ מה שנמסר לו:

ועיר פרא אדם הפירוש לפי כוונתו שהאדם בהולדו הוא כעיר פרא:

הן עד ירח תרגום סר עד והכוונה על אור השכלי שהוא חשוך באדם כפי טבעו ומה גם לפי דברי החוקרים המאמינים בשכל הפועל לצדק מאד להפיל שם ירח על השכל האנושי שהוא מקבל אורו מן השכל הפועל כמו שהירח מקבל אורו מן השמש:

לתקן מעותו שטעה בפועל רע ונתקן אבידת עבודתו שאבד זמנו בהעדר עשות טוב:

נחץ דברה מיהר לזרז אותה:

והרחיב אמתלאותינו כו' שלא נאמר נואש ושלא נדמה ח"ו אבדה תקותנו לפי רוע מעשנו לכן נתן הוא ית' בעצמו אמתלאות רחבות ממולאות עלינו על שיטינו מדרך עבודתו בכדי שנדע ונאמין שעוד מקוה לנו בתשובה:

ואם ארך כו' אף שארך הזמן שמרינו את דברו והפרנו וכו':

מפני שכל שב הכרעת המחבר כדעת מי שאומר שהצדיק גדול מהב"ת ונותן טעם לדעתו שהצדיק גדול מב"ת לפי שאנו רואים שכל שב היה צדיק קודם קלקולו ונתקלקל אח"כ די שאח"ז לא ידחה לגמרי אולם בודאי מי שלא נסה בקלקול הוא טוב ממנו דבשלמא אם השבים היו מתולדתם רעים היינו אומרים שהוא דבר מוכיח בטבע העולם שהאנשים אשר סופם להיות טוב בהפלגה צריכים להיות בתולדתם רעים וכבר נמצא דוגמת זה בב"ח שהבריאות שחוש ראותן חזק מאד כמו החתולים הם נולדים עורים כמ"ש החוקרים אמנם עכשיו שהיו צדיקים מתחלתם והיו יכולים להחזיק בצדקתם א"כ החטא הוא קלקול ?בהיקם וממילא מי שלא קלקל הוא טוב ממנו ולקמן מחלק המחבר בעצמו מי מהב"ת חשוב מן הצדיק ומי מהם שהצדיק חשוב ממנו וצ"ע ויתר נראה לגרוס קודמת בזמן או קודמות במעלה ובזמן ומפרש על קדימת הזמן מפני וכו':