עשר גליות: ספור קורות גליות ישראל מגלות סנחריב עד גלות אדריינוס, ויש בו מקור נאמן לתולדות ימי ישראל בימי הבית השני. המדרש הזה מובא בספר הקבלה להראב"ד דפוס באזיל דף קכ״ט עד קל"א.
יעלינעק העתיק אותו בבית המדרש שלו ח״ד מתוך כ״י מורטארא רב במונטבה, ונדפס באיזה שנוים ע״י הנוצרי שבתיון מינסטער בסוף ספר יוסיפון העברי, באזיל 1519. יעלינעק הדפיס נוסחא ב׳ מעשר גליות בביהמ״ד ח״ה מכ״י מינכען סי׳ 312. ור׳ אלעזר הלוי גרינהוט הדפיסו בספר הלקוטים חלק ג׳, מנוסחת הראב״ד, כי נוסחאות יעלינעק מלאות שגיאות ושבושים. ראטנער במבוא לסדר עולם רבה משער כי המדרש עשר גליות שייך לסדר עולם רבה ונשמט ממנו ע״י המעתיקים, ולדעת גרינהוט המדרש שלפנינו הוא סתם סדר עולם דר׳ יוסי, כולו או מקצתו, ועליו נוסד הסדר עולם רבה הנמצא אצלינו. ומביא ראיות לדבריו (עי׳ מבואו שם).
במדרש הזה כבר השתמשו הקדמונים, כמו מסדר הספרי באמרו בפ׳ עקב: ד״א ואבדתם מהרה גולה אחר גולה, וכן אתה מוצא בעשרת השבטים גולה אחר גולה, וכן אתה מוצא בשבט יהודה ובנימין גולה אחר גולה. גלו בשנת ז׳ לנבוכדנצר בשנת י"ח בשנת כ׳ עכ״ל. הגירסא הזו משובשה כי בשנת ז׳ לנבוכדנצר לא גלו, וצ״ל גלו בשנת ז׳ ליהויקים, גלו בשנת שמונה לנבוכדנצר בשנת י״ט ובשנת כ״ג, וכל זה נמצא במדרש שלפנינו. וכן היה ידוע לר׳ סעדיה גאון, ולרב צמח גאון שמביא סייע ממנו לספורי אלדד הדני, וראב"ד מביאו בספרו ספר הקבלה כנ״ל (ע׳ מבוא גרינהוט).