שעור קומה: ספר או ברייתא במעשה מרכבה על שיעור ומדות הקב״ה בעולם האצילות, והוא ע״פ רמזים וסודות, כי אין הדברים כפשוטם. הברייתא מובאה בס׳ האמונות לר׳ שם טוב (שער ג׳ פ״ה) ובס׳ עבודת הקדש חלק התכלת (ע״ז:), וז״ל: והנה פרקי היכלות לר׳ ישמעאל כ״ג ושעור קומה כולו שמות הקדש חבור רבינו הקדוש ע״ה עכ״ל.
ובריקאנטי פ׳ בראשית כותב וז״ל: כי בשלש הראשונות אין שם יום נופל בהם כענין שאמרו חז״ל בספר הקומה. מראה הפנים (כתר) והלסתות (חכמה בינה) כשיעור רוח וכצורת נשמה ואין כל בריה יכולה להכירו וכו׳ עכ״ל.
ור׳ נפתלי בס' עמק המלך מיחס הברייתא שעור קומה לשמעון הצדיק, וז״ל: ובבית שני פסקה מהן הקבלה, רק שמעון הצדיק היה משיורי כנסת הגדולה שתקנו התפלות ע״ד הסוד, ושמעון הזה אשר היה כהן במקדש שני זמן רב היה חכם גדול, ונאמן בחכמה הזאת כנראה בברייתות דר׳ שמעון הצדיק כלו דברי שעור קומה עכ״ל. עכ״פ ברור הוא כי הספר שיעור קומה כבר היה ידוע בזמן ר׳ סעדיה גאון, ועוד קודם לו, כי הזכירו סלמון בן ירוחם הקראי (נולד בשנת 886) ונזכר בספר שנכתב במאה השמינית (מאנאטסשריפט ח״ח וחל"ז, צונץ ליטעראטורגעשיכטע צד 60). אך הספר שראה הרמב״ם חשב שהוא מזויף.
ויש ספר שעור קומה לר׳ משה קורדובירו בכ״י בענציאן סי׳ 18, ונדפס בווארשא תרמ״ד, ושעור קומה להרוקח ז״ל שמזכיר יש״ר מקנדיא בספר נובלות החכמה. בספר רזיאל מובא קיצור מהברייתא שעור קומה.
אודות שיעור קומה נמצא מאמר גדול מאת דר׳ גאסטר במאנאטסשריפט משנת 1893, ועי׳ קדמות הזהר מאת רד"ל (דף י״ג), ובכתב תמים באוצר נחמד (ח״ג צד 61).