סדרי דשמושא רבא וסדרי היכלות
[בית המדרש חדר ו׳ 109]
תרין מתיבתא הוו בבבל ותרין סמוכין עליהו, חדא רב נטרונאי גאון ז״ל וחדא מתיבתא רב נחשון ז״ל, ותרווייהו איבעיא על פום מעין מגנתא דעדן ובאילן חייא די בגויה ומאי כרכובייא ושלהובי שתא דחרבא, ושדרו להון בעיא דא לא איתיהבת למיתב עליה דהיא חייא באולפן דאורייתא, ברם ידעינן דאתון חברוי שתותו מיא זכיא ממאמרי שמעתא מזרע דדוד משיחא, רבנא שרירא ורבנא האי ז״ל חברין וחברי חבריא אולפינא דגמירנא ליה מסבי סביא חכימיא חסידיא מרי רזיא דאולפן אורייתא כזיוי דשמשא בגלגלי רקיע נהירו לן בגנתא דעדן, היא שבעה מלכוון ועל שבעה מלכוון תלתא מלכוון שליטי דשלטן עילויהו דאיקרון אילן חייא, ובהך גנתא היא דעדן אישתמישו ביה נביאיא כל חד וחד מנהון לפום גבורתיה ומעליותיה. ברם אילן חייא לא יכיל לאשתמשא ביה בריא דרקיע ולא בני אנשא דארעא והוא מאי דבעי למחזי מרוי דנביאיא ולא יתיהיב תזותא משום דהני אבריין והני לא אבריין דאנשא... מיניה ברם טעים ואטעימו ליה מגנתא דאכלי פירוהי מתחכמין בטב גדיש ערברביך דאית בין אוירא דרקיעא דנחתו מרום רקיעא במראה דעלן במציעותא דלילית מלכתא אמא דרוחיא ושידי כלתא דסמאל שרא דאדומא רשיעא, וזמנין כלתיה מחלת בת ישמעאל עמימא משמושא זוטרא ומשמושא רבא דלילית משמעותא לישנא דלילה ולישנא דיללה, וקבילנא בפרושא דרסותא ואגמרון בה שעתא דמחלת בת ישמעאל נפקא מיקרקרא ומיקרקקא לאקדומי דסמאל בארבע מאה ושבעין ותמניא במושבנא דילה רברבניא דכל זני זמרא קדישיא בלישנא דהבה, לילית נפקא מיללא בפלגות דליליא במדברא רבא ודחילה ובהדה ארבע מאה ותמנין במושבנא דילה הלולא בחדא ובההיא שעתא מתגרין אילין באילין עדרי מאלמלא רום רקיעה ומזדעזעא ארעא וביומא דכפוריא מתנצחין דנן עם דנן כי היכי דלא לקטרגא לאומתא קדישתא, ודין רזיא דעזאזל ואיש עתי דכתיב באורייתא דילן, ומאן דידע לאשתמושי בשמושא זוטרא דהוא שלהוביתא דחרבא והוא שדיאל מלכא רבא דשדאי דשליטין באוירא בדמיא דשעירא ובדמא דתרנגולאי קרבלתאי דמתילדו בטוב רע הבאי מייתין ומנהון לארעא דילן לזבוניכין חגא דפסחא לשבועייא עם סימני קטורתא בצרא חדא שחיקין ומעורבבין בדמא דשעירא ובדמא דתרנגולא דהוו שחוטין בערבא דיומא דכפורייא ובעיגלא דאתעבד ביה ביומא חמשה אמין ארכיה וחמשה אמין פותיה ובקילפא דאילא כתובין ביה עשרה שמיא קדישין. ושדיאל מלכא במציעות כולהון ושמיה דשריה לארבע רוחין בעגולא דאי רחצא עשרה זימני במשחא דזיתא ואשתא הרקלייא מתלקתא בגו עגולא וסימניה קטורתא דליקין באשתא ומן תלתא ועד ארבעה סביא חכימיא מחמשין שנין ולעילא דמתענן חמשה עשר יומין ביממא ובלילא ולא אכלין לבד תלתא לילי, לסוף שבעה יומי ולסוף עשרה יומי ולסוף תלתא עשר יומי, ותלתא סבי או ארבעה סבי מארי זכוותא וחכימי אולפן אורייתא דאתפרישו תלתן יומי מאתתא ובליליא דכפוריא קאים סבא רבא בר עובדין עטיף בטליתא דעמרא בגו עגולא ושאר סביא סחור סחור דעגולא עטיפין בטליתות כתנא וסבא דקאים בו עגולא דרחיץ רישיה במשחא דזיתא וקילפא וכתובין ביה שמא קדישיא בידיה דימינא על רישיה ובאמצעות ליליא דכפוריא בעלי ברתיה שדיאל אתי במאה ותלתין וחד גוברייא פרחין מאוירא ואפיקון זקיקי דנורא, וספרא רבא די שמיה יפיפירון דיליה כתיב וחתים בירא דשדיאל מלכא כל חיא דרקיעא דשליט על אוירא ומודע להו לסביא ושמיהון קדישיא דכתיבין בקלפא דאילא לא איתמסרון ברם לקשישי קדישי דאשתמשו בשמושא זוטרא תלתא זימני בחמשה עשר שנין כסדרא דקבילו נחוניא בן הקנה וחברוי וביננא ועמנא ברם בדרא דילן דרגילן לאשתמושי בסדרא ובשימושא ברם בשמושא רבא דהוא רזיא דכרוביא הוא שמושא דאשתמישי ביה תנוי ואמוראי קדמאי כגון ר׳ עקיבא וחביריו ויונתן בן עוזיאל וחברי חבריהון בסדרי היכלות על מימרא דרזיאל שרא רבא ביומא דעצרתא. וגמירנא דבשבעה היכלות דרקיעא: בהיכלא קמא – כנסיאל, והיכלי מקרי כנסייא רבתא, ותמן מצלן מלאכיא קדישא תלתא זימני ביומא. בהיכלא תנינא – קבציאל, דעתיד למיכנש כנשתא דישראל מגלותא. בהיכלא תליתאה – דנקיאל, דנשמתהון דיונקתא דמיתו מבר שיתא ועד שבע ילפון וגמרין קדמוי והשכינה מחבקתן וחלקין נשמתהון בזיוא דשכינתא תתאה עד אתרא דכהנא רבא ומתקרבין קרבנא על גבי מדבחא דשכינה עלאה. בהיכלא רביעה – טהריאל, הוא מטהר ומצהר לנפשתא דהוו מטנפן בגווי דרשיעיא ומתרחצן ומטבלן במוי דזיעתא דאבני שיש דר׳ עקיבא וחברוי דהן זיען מארבע חיוותא קדישתא בשעתא דמתדבקן ומתקרבן דא עם דא לפולחנא דירא עילאה, ודין היא דמשיקות אשה אל אחותה. בהיכלא חמישאה – נוריאל, נהר די נור נפיק מן קדמוי די מאשתא ומנהורא דמלאכיא דתמן מתחדשן זיו נהורא דאמרין תושבחתא עלמא דאיתבריאו ומתעלמין ודין רזיא מרזי דאינון מתקרבין לבתר דמתקדשן לכמה זימנין דאינון תלתין ותרין מבצבצין מזיוא לזיוא ואוירא די זיוון קול כותן ומטו עד דמטיין לזיווא דאמרי בתרא דמלכותא עילאה, והן נשמתיהו דנביאיהו וכל תלמידאי דנביאי קדישיא וחסלן ולחברנא לסגואי במילי באלה שמיא ולגלוי מה דלא אפשר ולא ארשאו לנא רבותאי קדמאי ז״ל. בהיכלא שתיתאה – חנוך דאתלבש בלבוש זיוא דנהורא, ושני שמיה וגופיה, ושמיה מטטרון כשם רביה, וחותמיה (בגשמיה) [כשמיה?] והוא רבא בהיכלא שתיתאה והיאמטרת לכל נפשתא דסלקן מארעא לרום רקיעא ומצרפן ומתלבשן ומתפשטן מכל מושבי טנוף גופתא, ומתלבשן בגופיה זיויה קרניאתה דמטמרן ומצטיירן בזיוא דהקב"ה דהוא חי עלמיא דמתמן פרחין נפשתיא וסלקן מעלמא לעלמא רבא הוא עלמא דזיויה בזיוי מפהקא לשתא עלמי ותמן מתפנקן ומתעדנין נפשתא וגויאתא במה מתמן בה שעתא דאיתבריאו, ואין לית לן רשותא לגלוי פתגמין ורזין דאינון כבשונן של עולם. בהיכלא שביעאה – סנדלפון, ברירא יציבא מלתא דעובד גבורתיה בשמיא וארעא ואבא ותרין רברבין גברין שליטין בצורתא דעוברין במעי אמהון והוא דיהב להו רוחא דחיי והוא דאמית לברייתא דארעא בחרבא שליפא דאישתא דלא מתנפחא, וכל ברייתא דארעא וכל דשליטן באוירא דרקיעא תחות שולטניה ובידוהי מלבושי דנהורא דמלכא עולאה די לביש לנביאיא בעידנא דמתנבאן ורוחיהון מזיוא דרוחיה וגופיהון מנגדא דגופיה והוא פומא ומללן לרוחיא דשפתיהון ופיו ולישניה מסדר גבריאל למרי נבואתא כמה דאתפקד ממארי עלמא שכינתא דישראל.
עד כאן סידרא דשמושא רבא וסדרי היכלות, ובכולהון מטא זכותיה דר״ע סבא למחזי בראות עינא ובחזו דלבא ומה דאורשינא על מימרא דרבותא מדרשנא לכון חברין תבעין אולפנא דיוצר בראשית, ושלמא לכון ולכל דעסקין באורייתא דמשה וישראל.