Otzar Midrashim, Hekhalot, Tractate Hekhalot

מסכת היכלות

[ארזי לבנון; בית המדרש ח״ב]

פרק שני: כסא רם ונשא ארכו ת״ת אלפים רבבות פרסאות, ורחבו חמש מאות אלפים רבבות פרסאות, ועביו שלש מאות אלפים רבבות פרסאות. וחשבונות הללו בפרסאות של הקב״ה ית׳ שמו וישתבח זכרו, וכל פרסה ופרסה שלו אלפים באמה והאמה שלו ד׳ זרתות וזרת שלו מסוף העולם ועד סופו שנאמר מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן. שבעים כסאות של מלכות יש לו להקב״ה מעין כסאי מלכיות שבעולם כנגד שבעים אומות שבעולם, ושבעים כתרי כבוד יש לו מעין כתרי כבוד [שיש בעולם] כנגד שבעים לשונות שבעולם, ושבעים שרביטין של ממשלות יש לו מעין שרביטין שיש בעולם וכנגד שבעים כתרים של כבוד שיש לו בעולם. וכלם אינן אלא משלו, וכל מלכי ארץ וכל רוזני תבל אינן אוכלים (נהנים) גדולה ומלכות בעולם אלא משלו, והוא אינו חסר כלום ממלכותו וממשלתו, אבל כסא הכבוד עצמו אינו מנחיל אותו אלא ליראיו בלבד שנאמר וכסא כבוד ינחילם.

פרק שלישי: כסא הכבוד תחתיו, פי׳ הדום רגליו, כסא אבן ספיר מתוקן לתחת רגלי השכינה, שנאמר ויחזו את האלהים, פי׳ כבוד אלקי ישראל, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר, וכסא הכבוד מתוקן למושב יקרו, וכסא הכבוד הוא כסא רם ונשא ומראהו כעין החשמל מתוך האש. ומהו חשמל? מלמד ששלש מאות ושבעים ושמונה מיני מאורות של זיו וזוהר גדול קבועים בו והפחות שבהם כזיו גלגל חמה, וסימן בגימטריא חשמל שע״ח. ולא עוד אלא שפירס עליו כתבנית פנס על זיו זוהר מאור הדר שאין כיוצא בו בכל מיני מאורות שברום ערבות, שאפילו חיות הקדש שבמרכבה וכרובי גבורה ואופני שכינה אינם יכולים להסתכל בזיו הכבוד, מפני. שהוא נתון ופרוס עליו ומזיו כסאו מוקף כמראה זהר סביבות כסא, ולפיכך הקיף הקב״ה ענן וערפל סביביו שנאמר ישת חשך סתרו סביבותיו סוכתו כדי שלא יזונו מלאכי השרת מזיו השכינה ומזיו כסאו ומזיו כבודו ומזיו מלכותו, שנאמר רם על כל גוים ה׳ על השמים כבודו, יודעים גבורת כבודו ומספרים השמים תפארתו בכל שעה ושעה, שנאמר השמים מספרים כבוד אל ומעשי ידיו מגיד הרקיע. כתוב אחד אומר על השמים כבודו וכתוב אחד אומר מלא כל הארץ כבודו, אם נאמר על השמים כבודו, כבוד אל, למה נאמר מלא כל הארץ כבודו, אלא על השמים כבודו זהו עיקר שכינת כבודו, ומלא כל הארץ כבודו זהו כבודו שכל המלכים והרוזנים נוהגים בו כבוד ואוכלים גדולה ומלכות מכבודו.

פרק רביעי: קרקע ערבות כולה מלאה גחלים ואבני ספיר ואבני ברקת ואבני מרגליות קבועים בה, שזיוון הולך בכל רקיע ורקיע ונוקבין בזיוון שבעה רקיעים ודומה גלגל חמה בפני זיוון כמו זיו הנר בפני זיו גלגל חמה, וכל רקיע ורקיע מלא זיו זוהר גדול מזיוון, כמו רקיע מזיו גלגל חמה שהוא מלא ומאיר את כל העולם. ולא עוד אלא שארבע חומות של אש מוקפות להם ברום ערבות. חומה ראשונה של לפיד, שניה של שלהבת, שלישית של להטת, רביעית של ברקים. שאפילו שרים הגדולים הנקראים בשם מלכים, הוי״ה הוי״ה שם נכבד ונורא, אינם יכולים להסתכל בזיו אותם החומות שכנגד הכסא, וביניהם קבועים ז׳ היכלות על ז׳ הידורים זה לפנים מזה וזה לפנים מזה, וכולם מלאים גחלים ולפידים וזקוקים וברקים, ועמודי גחלים ועמודי להוטים ועמודי לפידים ועמודי ברקים ועמודי אישים ועמודי להבים שהם גבוהים מן הארץ ועד רום רקיע העליון, ובכל היכל והיכל ח׳ אלפים ותשס׳׳ו (חושב השנה שס״ה ימים ושש שעות, וכ״ד פעמים 365 עולים 8760 ועם שש שעות 8766) שערי ברקים כמנין שעות של ימות השנה, וכל שער ושער רום קומתו כרום ז׳ רקיעים ורחבן כרחבו וארכו של עולם, ועל כל פתח ופתח שבהיכל ערבות קבועים בהם שס״ה אלפים רבבות מיני מאורות במאור הגדול שכל העולם מבהיק מזיוו ואין כל בריה יכולה להסתכל בהם, ועל כל פתח ופתח עומדים שס״ה אלפים רבבות של מלאכי השרת שהם גבוהים מן הארץ ועד רום רקיע, וכלם מכף רגלם ועד קדקד ראשם מלאים עינים וכל עין ועין כגלגל הלבנה, וכל אחד ואחד גופו כגחלים ומראיהם כלפידים וגלגלי עיניהם כברקים מאירים וכלי תכסיסיהם איש למינהו, וכל אחד ואחד יש לו סוסים וסוסיהם סוסי אש ומרכבותיהם מרכבות להבה, וחרבותיהם חרבות לפידים ורומחיהם רומחי שלהבת, וקשתותיהם קשת גחלת, וחיציהם חיצי להט, וכל כלי זייניהם אש בוערה. ויש להם כמה שמות ולסוסיהם כמה שמות, ויש להם ד׳ פנים ולסוסיהם ד׳ פנים, ויש להם ד׳ כנפים ולסוסיהם ד׳ כנפים, הם מדברים בד׳ פיות ד׳ דבורים, וסוסיהם מדברים בד׳ פיות ד׳ דבורים, הם אומרים קדוש וסוסיהם אומרים קדוש, הם אומרים ברוך וסוסיהם אומרים ברוך, הם מספרים שירות מלכם בשבעים לשונות וסוסיהם מספרים שירות מלכם בשבעים לשונות, הם עושים רצון קונם בכל יום ויום. וסוסיהם עושים רצון קונם בכל יום ויום. ולמעלה מהם ממונים ח׳ שרים גדולים ורמים ונכבדים על כל פתח ופתח של מלאכי השרת, ואינם נכנסים ויוצאים לראות פני כסא הכבוד ולומר שירות כסא הכבוד אלא על פיהם, וד׳ חותמות של שם המפורש בידיהם, שנים על כל פתח ופתח, לכל אחד ואחד א׳ בכניסה וא׳ ביציאה. שמות של שומרי הפתחים על כל פתח ופתח לכל אחד ואחד של השרים הגדולים הממונים על הפתחים שבהיכלי ערבות. -מן הארץ ועד לרקיע מהלך ת״ק שנה, ועביו של רקיע ת״ק שנה וכן כל רקיע ורקיע, ובין כל רקיע ורקיע מהלך ת״ק שנה. למעלה מהם חיות הקדש, רגלי החיות כנגד כלם, קרסולי החיות כנגד כלם, שוקי החיות כנגד כלם, יריכי החיות כנגד כלם, גופי החיות כנגד כלם, צוארי החיות כנגד כלם, ראשי החיות כנגד כלם, עיני החיות כנגד כלם, קרני החיות כנגד כלם. למעלה מהן כסא הכבוד, רגלי כסא הכבוד כנגד כלם, וכסא הכבוד עצמו כנגד כלם, ורם ונשא יתרומם ויתנשא שוכן עליו.

פרק חמישי: בהיכל שביעי קבוע כסא הכבוד, ומרכבות כרובים ומחנות שרפים ואופנים וחיות, וגלגלי אש אוכלה ומרכבות להבה, וחשמלי זוהר הדר וזקוקי אש, ואוצרי ברקים וגנזי טללים, וחדרי להטים וכדורי לפידים, ודגלי צבאים וגדודי טפסרים וצבאות אראלים, ולהבות גחלים ואסיפת אישים, ואסמי שלגים ונהרי להבים ומעיני מקור מים חיים, וקוראי קולות ורעמים, ומרעישי שירה ומדברי פלאים ושואגי נעימים, והדורי פנים ונוצצי חשמלים, ומעונות נוראים, ומרובעי פנים וכנפים, ומכוסי אפים ומלואי עינים, ובעלי קרני הוד של מלכות והדר, של כבוד תפארת עליונים וגיאות רם ורמים, ושבח רם רמים שעל כסא הכבוד, ואוצרות רוחות וגנזי נשמות, ברכות וצדקות תהלות וזמירות, חיילות וצבאות גדודים ומערכות דגלים וחיילות שלישים ובעלי מלחמות, גבורים וגבורות, עזוזות ותעצומות, פרשים ופקידי חיילות שרים ותוקעי בקרנות, ומגידי תשבחות, ומרנני רננות ושבחות והודאות, פלאות וגדולות, פאר שירים ושירות, קדושה ונעימות, ברום רקיע ערבות, ברזי דרי ערבות בתוך ערבות, לרוכב ביה שמו בערבות ית׳ שמו ויתעלה זכרו אמן (בנוסחא של ארזי הלבנון יש כאן הוספה: נתבאר מזה הפרק י' כתות של מלאכי השרת וכו', והוא כעין הערה כללית וביאור להפרק החמישי, אך אינו חלק מגוף המאמר).

פרק ששי: ד׳ כתות של מלאכי השרת מקלסין לפני הקב״ה, מחנה ראשונה של מיכאל על ימינו, ומחנה שנייה של גבריאל על שמאלו, ומחנה שלישית של אוריאל מלפניו, ומחנה רביעית של רפאל מאחריו, ושכינת הקב״ה באמצע, והוא יושב על כסא רם ונשא, וכסאו גבוה למעלה וד׳ מחנות עומדות בתוך בחדרי אישים ולפידים, לנגדם גלגלי כסא הכבוד ומרכבות שבהיכל השביעי שבערבות. וכל מחנה ומחנה ד' מאות ותשעים וששה אלפים פרסאות אורכו, ורחבו שני אלפים פרסאות, שנאמר וגויתו כתרשיש מה תרשיש שני אלפים פרסאות אף גויתן של מלאכי השרת שני אלפים פרסאות, נמצאת גויתן של מלאכי השרת מן הכתוב, ורום קומתן מק״ו. ובין מחנה ומחנה נהרי אש עוברין ביניהן שהן נמשכין ויוצאין מתחת כסא הכבוד, וכל אחד ואחד עמוק כתהום רבה, ורחבו כמרחבי רקיע, עולין ויורדין בכל אחד ואחד ומרעישין את המון כל המערכות, ובין כל מחנה ומחנה ערפלי טוהר מקיפין ביניהם, ובין כל מערכה ומערכה ענני אור לפניהם וענני חשך לאחריהם, וכלם כנפיהם כרום ראשיהם, ואש מעוטפין על פניהם לבל יצפו ולבל יכירו בדמות פני שכינה, כי השכינה אצלם בכל מקום. וכל מלאך ומלאך מהם מלובשין לבושי שלהבת ועטופין מעילי גחלת, נכונים באימה ופחד לעשות רצון קונם, מהם עומדים אלף מחנות בקדושה, ומהם רצים ריבוא צבאות בשליחות. אותם שעומדים בקדושה אומרים לפניו מהבקר ועד ערב קק״ק ה׳ צבאות, ומהערב ועד הבקר אומרים לפניו ברוך שם כבוד ה׳ ממקומו. וכשם שהקדושה משולשת כך הברכה משולשת, והם צופים בדמות כסא הכבוד ואינם מכירין בדמות פני השכינה, והם מביטים בדמות פני החיות ואינם משיגים למחנה החיות, וחיות הקדש עומדות מתחת כסא הכבוד ופניהן דמות צורת אדם וכל גופן דומה לגחלים המשולהבות בתוספת אש, וכל אחת ואחת מהן יש לה כ״ד פנים וכ"ד כנפים, שכל אחת ואחת מהן יש לה עשרים פנים בתוך ד׳ פנים ועשרים כנפים בתוך ד׳ כנפים (ר״ל שכל אחת ואחת מהן יש לה כ״ד פנים פנים בתוך פנים ויש לה כ״ד כנפים כנפים בתוך כנפים), וכל אחת ואחת מהן גופן מלא עינים, וכל עין ועין בגלגל הלבנה, וכלם נכונים ופונים לכל צד וצד ולכל רוח ורוח, ופניהם אשה אל אחותה וכנפיהם אשה אל אחותה, ולפני פרסות רגליהן רבוצות אבני גחלים, ולפני אבני גחלים רבוצין טורי לפידים, ולפני טורי לפידים מוקפין ענני האישים, ולפני ענני האישים מוקפין נוצצי קללין (מלשון נחשת קלל), ולפני נוצצי קללין מוקפין נוצצי להבים, ולפני נוצצי להבים מוקפין עבי קלים, ולפני עבי קלים מוקפין ערפלי טוהר, ולפני ערפלי טוהר מוקפין נהרי גחלת, ולפני נהרי גחלת מוקפין גלגלי שלהבת, ולפני גלגלי שלהבת מוקפין חשמלי דולקת, ולפני חשמלי דולקת מוקפין קולי רעמים, ולפני קולי רעמים מוקפין ענני להטות, ולפני ענני להטות מוקפין זקוקי ברק, ולפני זקוקי ברק מוקפין ברקי האור, ולפני ברקי האור מוקפין גשמים בשמים, ולפני גשמים בשמים מוקפין טללי חיים, ולפני טללי חיים מוקפין מחנות שכינה, ולפני מחנות שכינה מוקפין מרעישי שירה, ולפני מרעישי שירה מוקפין מנעימי קדושה, ולפני מנעימי קדושה מוקפין גלגלי סופה, ולפני גלגלי סופה מוקפין כנפי הרוח, ולפני כנפי הרוח מוקפין סביבי סערה, ולפני סביבי סערה מוקפין נהר דינור, ולפני נהר דינור מוקפין חשמלי זוהר, ולפני חשמלי זוהר מוקפין בזיקי הדר, ולפני בזיקי הדר מוקפין בזיקי גאוה, ולפני בזיקי גאוה מוקפין טפסרי נורא, ולפני טפסרי נורא מוקפין אראלי מעונה, ולפני אראלי מעונה מוקפין אומרים קדוש, ולפני אומרים קדוש מוקפין אומרים ברוך, ולפני אומרים ברוך מוקפין אומרים ה׳ ימלוך לעולם ועד, כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ. זה משכן החיות שבמרכבה (ע' פי׳ המבאר בנוסחא של ארזי לבנון).

פרק שביעי: למעלה מהם מעונה, בדמות רקיע כעין הקרח הנורא על ראשי החיות, שהוא מלא זיו וזוהר, שנאמר הוד והדר לפניו, נתון מתוכן והוכן כרוב מראות אש וכרוב מראות להבה, ונתון בהדר הוד על ראשי החיות, שנאמר ודמות על ראשי החיות רקיע, ושם הוכנו כרובי פלאי פלאים, גלגלי מרכבה שכסא הכבוד נתון עליהם, גלגל זה כנגד גלגל זה, וגלגל זה כנגד גלגל זה, זיו הדרו של גלגל זה כנגד זיו הדרו של גלגל זה, מעשה פלאיו של גלגל זה כנגד מעשה פלאיו של גלגל זה, ועומדת בת קול אחת אצל גלגל זה ובת קול אחת אצל גלגל זה. ומה טיבן של קולות הללו? אלא מלמד שבשעה שהקב״ה יורד משמי שמים העליונים מתשע מאות וחמשים וחמשה רקיעים ויושב בערבות על כסא כבודו, מיד בת קול אחת יוצאה בכל שערי רקיע ורקיע ובכל שערי ערבות ואומרת: שאו שערים ראשיכם וגו', והם משיבים ואומרים מי זה מלך הכבוד, והיא משיבה ואומרת ה׳ עזוז וגבור ה׳ גבור מלחמה. ובת קול אחרת יוצאה בכל שערי בתי כנסיות ובתי מדרשות ואומרת: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, ושרי בתי ע״ז משיבין ואומרין מי הוא זה מלך הכבוד? ושרי בתי כנסיות ובתי מדרשות עם הררי בראשית משיבין ואומרין ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד סלה. (ומהו מלך הכבוד, שהוא יודע לכבד לבריותיו מכבודו). באותה שעה ישמיעו גלגל לגלגל ברעש וברעם קולות ורעמים, קולות לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, באותה שעה אין הקב״ה רוכב בערבות לא בקדוש שמו ולא בברוך שמו ולא בה׳ צבאות שמו, אלא בשתי אותיות הללו י״ה מפני שבשתי אותיות הללו ברא הקב״ה העולם הזה והעולם הבא, שנאמר כי ביה ה׳ צור עולמים, צור עולם לא נאמר אלא צור עולמים. באיזה אות ברא הקב״ה עוה״ב ובאיזה אות ברא העוה״ז? ברא עוה״ב בי׳ וברא עוה״ז בה׳. ומנין שברא הקב״ה העוה״ז בה׳? שנאמר בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא בה״א בראם. אם כן יקדים ה״א ליו״ד? אלא מלמד שמתחלה ברא העוה״ב והעמידו לצד אחד ואח״כ ברא העוה״ז. ומפני מה ברא העוה״ז בה״א? מפני שהוא דומה לאכסדרה, ומפני מה דומה לאכסדרה, מפני שכל מי שרוצה לצאת מן העוה״ז יוצא ואין בידו מאומה מיגיעו ומעמלו מכל מה שעמל כל ימי חייו. ומפני מה ברא העוה״ב ביו״ד? מפני שכל המקטין עצמו בעוה״ז זוכה ונוחל העוה"ב שנברא ביו״ד. דבר אחר כשם שהיו״ד קטן מכל האותיות כך אין נוחל העוה״ב אלא מי שהוא מקטין עצמו אצל מי שהוא קטן ממנו בתורה ובחכמה שנאמר ודוד הוא הקטן, וכי דוד קטן היה והלא ראש למלכי יהודה היה ויצא ממנו משיח וכל המלכים כלם? אלא מתוך שהקטין את עצמו זכה ונחל גדולה ומלכות בעוה״ז וגדולה ומלכות בעוה״ב. דבר אחר מפני שבני העולם הבא ממעטין את עצמם ומתן שכרם מכובד ומרובה, שנאמר להנחיל אוהבי יש. ומפני מה תגין של יו״ד כלפי פניו? מפני שבני העוה״ב אינם מלוין זה לזה אלא כל אחד ואחד נהנה משלו לפי שכר מעשיו שבידו, לפיכך נאמר סולו לרוכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו, מלמד שבשעה שהקב״ה רוכב בערבות על כסא כבודו ירונו לפניו בקול רנה וקול ששון וקול שמחה, וקול ירנן וקול יגיל וקול עילוז וקול עוז וזמירות, וקול שירות ותשבחות ותהלות, קול פאר ותודות, קול שבח ועשירות, קול צהלה ורננות, וכסא הכבוד גבוה למעלה באויר ומראה כבודו כעין החשמל, ועטרת נוגה בראשו וכתר שם המפורש במצחו חציו אש וחציו ברד, מימינו חיים ומשמאלו מות, ושרביט של אש בידו, ופרוכת פרוסה לפניו, ושבעה מלאכים שנבראו תחלה משרתים לפניו לפנים מן הפרוכת, ושבעה שוטרים יושבים על שבעה כסאות, שם הראשון אורפניא״ל, שם השני תיגר״א נ״א תגריא״ל, שם השלישי דוה״ל נ״א בוא״ל, שם הרביעי אסימו״ר נ״א כלמי״ה, שם החמישי עלמיא״ל נ״א דנהא״ל, שם הששי פסכ״ר, ושם השביעי כלמי״ה נ״א בוא״ל. — ברא הקב״ה שש קצוות ופנה למעלה וחתמו ביה״ו, חתם תחת ופנה למטה וחתמו ביו״ה, חתם מזרח ופנה לפניו וחתמו בהי״ו, חתם מערב ופנה לאחריו וחתמו בהו"י, חתם דרום ופנה לימינו וחתמו בוי״ה, חתם צפון ופנה לשמאלו וחתמו בוה״י. יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה שהוא חי וקים לעדי עד ולנצח נצחים אמן.

בשם יהדריא״ל אלקי ישראל (עי׳ להלן היכלות רבתי פרק ג׳, ושם נאמר: בשם זהרריא"ל) המסגל עדתו, מלך נסים מלך גבורות, מלך נפלאות מלך נוראות מלך פרישות, כסאך מעופף משעה שתקעת יתד אריגת המסכת של שכלול העולם כלו, ומסלולו עומד עליה שני הברות רוחות לאין חקר ולאין מספר, לא הניח רגליו על קרקע ערבות אלא כעוף מתעופף ועומד תחתיו גאי גאים קשורי קשרים (כתרים), וכל מלכים ראשי מדות שברא חבושים עומדים תחת כסא כבודו והיו מנטלים אותו בעוז ותוקף, ואף הם לא הניחו רגליהם בקרקע ערבות אלא כעוף מתעופף ועומדים תחתיהם, ושלשה פעמים בכל יום כסא כבודו משתטח לפניו ואומר: יהדריאל אלהי ישראל תתכבד ושב עלי מלך מפואר, לפי שמשאך חביב עלי, שנאמר קק״ק ה׳ צבאות מלא כל הארץ כבודו, מי כה׳ אלהינו מי כאדוננו מי כמלכנו מי כיוצרנו, אין קדוש כה׳ כי אין בלתך ואין צור כאלהינו.

אמר ר׳ ישמעאל כל השירות הללו וכל המעשה הזה שמע ר׳ עקיבא כשירד למרכבה ותפס ללמוד אותם מלפני כבודו, שהיו משוררים לפניו משרתיו ברוך הוא וברוך שמו, ויברכו את שם כבודך, ומתרומם על כל ברכה ותהלה.

תם ונשלם מסכת היכלות, תהלה לאל נורא עלילות.