Otzar Midrashim, Eldad HaDani, Introduction

אלדד הדני: נוסע במאה התשיעית המיוחס לשבט דן ונודע בסיפוריו הנפלאים בנוגע להשבטים בין נפתלי גד ואשר, ויבשר כי הם מושלים במדינה מיוחדת להם באפריקא המזרחית אצל שפת ים סוף ולשון ים עדן (Aden), ויספר גם אודות בני משה ויתר השבטים באסיא. אלדד הלך למסעיו שתי פעמים, בראשונה למצרים, ואח״כ עבר נהרי כוש. בשנת 880 היה בבבל ומשם הלך לברבריא באפריקא הצפונית, ובהיותו בקירואן שאלו אודותו את ר׳ צמח בר חיים גאון שהיה ראש ישיבה במתא מחסיא וחי בזמן ההוא, ומקירואן הלך אלדד לספרד, אלדד מודיע כמה הלכות שונות שהיו נהוגות בין בני עשרת השבטים שגלו לארצות רחוקות ולא ידעו מהתלמוד, רק במסורה ״מרבנו יהושע מפי משה מפי הגבורה״.

יש מן החוקרים המטילים ספק בספורי אלדד ואומרים כי הם בדוים מלבו או כי מספר רק מפי השמועה, ויש שאומרים כי אלדד לא היה ולא נברא רק משל הוא בפי סופרים אחרים אשר יספרו עליו אגדות שונות, וכי ההלכות ג״כ בדויות או כי חדשום קראים להונות את הרבנים. ולכן שאלו אנשי קירואן לר׳ צמח גאון אודותן ״לפי שיש בהן תמיהא גדולה״. אך חוקרים אחרים אומדים כי יש יסוד להספורים בקורות היהודים הפלשים באביסיניא ובכתות שונות מיהודים שהיו רחוקים מא״י ומבבל ולא ידעו את התורה שבע״פ, לדעת אברהם עפשטיין במבוא לספרו אלדד הדני: ״האמת המעטה מעורבת עם הרבה דברים דמיונים והם דומים לרומאן היסטורי שמחברו בודה מלבו אלפי פרטים על מקרה אחד אמתי כדי למשוך את לב הקורא״,

הספורים של אלדד נעתקו ע״י סופרים רבים בשנוים ונוסחאות שונות. הספור א׳ בשאלת אנשי קירואן נדפס קודם שנת 1480 (יעלינעק בית המדרש ח״ב), ספור ב' נדפס בקושטא 1519 (בית המדרש ח״ג), ספור ג׳ הוא ממדרש בראשית רבתי כ״י (ביהמ״ד ח״ו), ספור ד' נדפס בקושטא 1516 (ביהמ״ד ח״ה), ספור ה׳ הוא כעין הקדמה לשאלת אנשי קירואן השייך לספור א׳ ונתחבר בזמן מאוחר, ספור ו׳ הביאו הקראי יהודה הדסי בספרו אשכל הכפר, ספר אלדד נדפס כמה פעמים וגם בהעתקות שונות, עם יהודית אשכנזית ע״י ווייל, פיורדא 1769. עם העתקה צרפתית ואגרת לקהלת בגדאד ע״י אליקים כרמולי פאריס 1838, גם נעתק ללשון רומית ע״י גיניברארד פאריס 1584, ללשון ערבית כ״י פטרבורג סי׳ 674 וסי׳ 703, בלשון רוסית ע״י פ׳ מרגלין פטרבורג 1881, לאחרונה אסף אברהם עפשטיין כל ספורי אלדד הדני והלכותיו במהדורות שונות ע״פ כ״י ודפוסים עתיקים וכתב עליהם מבוא והערות. פרעסבורג 1891. ע״ע אלדד הדני באוצר ישראל. ספורי אלדד בנוגע לעשרת השבטים יבואו פה בערך עשרת השבטים.

הספורים ג׳ ד׳ ה׳ דומים כמעט לספורים א׳ ב', זולת אשר בספור ג׳ יש הקדמה קצרה יוסף ה׳ לי בן אחר (בראשית ל׳ כ״ד) למה נקרא לבנימין אחר לומר שהוא אחר לגלות, א״ר יודא בר סימון לא למקום שגלו י׳ השבטים גלו שבט יהודה ובנימין, י׳ השבטים גלו לפנים מנהר סמבטיון ושבט יהודה ובנימין גלו והיו מפוזרין בכל הארצות (ממדרש בראשית רבתי כ״י). ספור ו' הוא מהקראי הדסי באשכול הכפר ובו נאמר כי אלדד הלך למצרים ושב לארצו, פה מובאים רק ספור א׳ וספור ב׳: