Otzar Midrashim, Baraita of Rabbi Pinchas Ben Yair, Introduction

מדרש רבי פנחס בן יאיר, או ברייתא דר׳ פנחס בן יאיר מפני שנזכר בראש המדברים, ונודע ג״כ בשם מדרש תדשא ע״ש תחלתו תדשא הארץ וגו׳, וכתב בעל הרקח בריש ספרו, תדשא בגימטריא זה רבי פינחס בן יאיר, וכן "תנא דבי אליהו" מתחיל ויגרש בגימטריא תנא דבי אליהו, ומדרש "פרקי ר״א" מתחיל מי ימלל גבורות י״י, בגימטריא אליעזר בן הורקנוס, וסדר עולם מתחיל מאדם בגימטריא יוסי עם הכולל, כי חברו ר׳ יוסי בן חלפתא, וכן הזהר הקדוש מתחיל בריש אותיות רשב״י. יען כי כל אדם צריך לרשום שמו בספרו, ולכן קרא ספרו רקח שהוא בגימטריא אלעזר. ובשרש אהבת השם יאמר הרוקח וז״ל: במדרש תדשא בברייתא דר׳ פנחס בן יאיר עולה כנגד האהבה איזו היא, יש צדיקים עובדים להקב״ה ונותנים לו כבוד ויקר למלכותו מפני שהוא קודם לכל עכ״ל. ובשרש זכירת השם יאמר: במדרש תדשא בברייתא דר׳ פינחס בן יאיר יקרה היא האהבה מן הבקשה והבקשה מן היראה. איזו היא בקשה, יש שעובדים להקב״ה ומפילים לפניו תחנות ובקשות ושואלין ממנו כל מדה ומדה בשביל הנאתן, כגון חכמה ובינה ודעת וארך ימים ורפואה ואשה משכלת ובנים ישרי לבב והצלחת מעשים ועושר, וכל שהוא קנין טוב זהו בקשה ועליה שלמים קרבין עכ״ל. ובשרש קדושת יחוד יאמר: במדרש תדשא שנים כרובים כנגד ה׳ אלהים וכו׳. גם מובא בילקוט יהושע רמז ט׳ יש נשים חסידות וכו׳ ושופטים רמז מ״ב ומ"א רמז קפ"ה ע״ש. הבחיי פ׳ שמות כתב: מצאתי במדרש תדשא ראובן נולד בי״ד בכסלו ומת בן קכ״ה שנים, שמעון נולד בכ״א בטבת ומת בן ק״כ שנים, לוי נולד בט"ז בניסן ומת בן קל״ז שנים, דן נולד ט׳ אלול ומת בן קכ"ה שנים, יהודה נולד בט״ו בסיון ומת בן קי״ט שנים, נפתלי נולד ה׳ בתשרי (במדרש תדשא: בסיון) ומת בן קל״ג שנים, גד נולד י״ד במרחשון (שם: בתשרי) ומת בן קכ״ח שנים, יששכר נולד י׳ באב ומת בן קכ״ב שנים, אשר נולד כ׳ בשבט ומת בן קכ"ג שנים, זבולון נולד ז׳ בתשרי ומת בן קי״ד שנים, יוסף נולד כ״א בתמוז (שם: בתשרי) ומת בן ק״י שנים, בנימין נולד י״א במרחשון ומת בן ק״ט שנים. באדר ובאייר לא נולדו, נשתיירו לאפרים ולמנשה עכ״ל. ובעל כפתור ופרח כתב במדרש ר׳ פנחס בן יאיר מזבולן יצא אילון ויונה הנביא, וזה המאמר לא נמצא במדרש שלפנינו, ועי׳ ירושלמי סוכה פ׳ החליל יונה בן אמתי מאשר ואביו מזבולן (רב פעלים צד 114 והערה שם).

יעלינעק העתיק מדרש תדשא מכ״י של מר יצחק שייער והדפיסו בבית המדרש ח״ג. עפשטיין הדפיס נוסחא אחרת מהמדרש הזה עם הערותיו בספרו "מקדמוניות היהודים".

ויש עוד "ברייתא" דרבי פנחס בן יאיר שהדפיס גרינהוט בספר הלקוטים (ח״ב דף כ׳ ע״ב) שכולל שני מאמרים קטנים מרבי פנחס בן יאיר שאמר משחרב ביהמ״ק בושו חברים, והוא במשנה סוטה פ״ט בסוף, וזריזות מביאה לידי נקיות וכו׳ בע״ז כ׳ ע״ב, ובדרך אגב מאמר מר״א הגדול, מיום שחרב ביהמ״ק וכו'.