ברייתא דמלאכת המשכן: משנה או מדרש על מעשה מלאכת המשכן וכליו.
בילקוט נסמנה סתם מלאכת המשכן, וכן קורא אותה רש״י עה״ת סתם: כך שנינו במלאכת המשכן גובהה של מנורה וכו' (תרומה כ״ה ל״ה), שנינו במלאכת המשכן וכו׳ (במדבר ט׳ י"ח). הרמב"ן קורא אותה ברייתא דמלאכת המשכן וכן קוראין אותה התוספות בכמה מקומות (שבת כ״ב:), והאברבנאל קורא אותה משנת המשכן.
לפי רש״י ז״ל נתחברה ברייתא דמלאכת המשכן ע״י התנאים כמו המשנה, ואומר בפ׳ תצוה בפסוק ועשו את האפד וז״ל: אם באתי לפרש מעשה האפוד וכו׳ וכן עשו התנאים ז״ל במלאכת המשכן ובחניית הדגלים וכו׳. התנאים שנזכרו בברייתא זו הם: אבא שאול, איסי בן יהודה, איסי בן עקביא, ר׳ אליעזר, חכמים, ר׳ יהודה, ר׳ יהודה בן לקיש, ר׳ יהושע בן קרחא, ר׳ יוסי, ר׳ יוסי בר׳ יהודה, ר׳ מאיר, ר׳ נחמיה, ר׳ נתן, רבי, ר׳ שמעון בן יוסי, ר׳ שמעון בן יוחי, תלמידו של ר׳ ישמעאל.
הברייתא נחלקה לי"ד פרקים: פ"א, פתיחה קטנה מאמר רבי במנין התרומות ואח״כ בגודל המשכן והעמדת הקרשים וצורתן, וכמו כן בענין הבריחים גדלן ושימושן, והעמודים והאדנים. פ"ב, ביריעות התכלת מעשיהן גדלן ושימושן. פ"ג, ביריעות עזים גדלן ושימושן, והמכסאות. פ"ד, אריגת הפרכת וחשן ואפוד ומסך הפתח, והיכן היתה הפרכת נתונה, וחילוק הבית ומה שניתן מבפנים לפרוכת ומה שמבחוץ שהם השלחן והמנורה ומזבח הזהב, ואיך היו נתונים. פ"ה, בצורת החצר גדלו ועמודיו ואדניו ויתידותיו, וגודל הקלעים ומסך שער החצר. פ"ו, הארון גדלו ועוביו, והלוחות ושברי לוחות וס"ת היאך היו מונחין, ובנסיעת הארון למלחמה. פ"ז, עשיית הארון והבדים, והיכן נגנז. פ"ח, השלחן גדלו וסידור לחם הפנים ובזיכי לבונה עליו, ומעמד עשרה שלחנות שעשה שלמה. פ"ט, במנורה חומרה וצורתה וכליה. פ"י, עשייתה של המנורה וקניה כפתוריה ופרחיה וגביעיה, ומעמדה והדלקתה ודישונה, ומעמד עשרה מנורות שעשה שלמה. פי"א, במזבח הקטרת שהוא מזבח הזהב וגדלו, ובמזבח העולה גדלו וצורתו ומעמדו. פי"ב, בכיור, ומעמד עשרה כיורים שעשה שלמה, ובים שעשה גדלו וצורתו ומעמד שנים עשר בקר של נחשת שתחתיו. פי״ג, בפקודת הלוים שהיו משמרין את המשכן בעבודתם, ומחנות הדגלים ונסיעתם ע״י חצוצרות. פי"ד, בחניית ישראל וענין ענני הכבוד שעליהם, ומסיים בדיבור השכינה עם משה מהיכן היתה. וע"ע מ״ט מדות.
ברייתא דמלאכת המשכן נדפסה ראשונה בסוף ספר משפטי שבועות לרה"ג בויניציא שס"ב ושנית בהמבורג תקמ״ב, ושלישית לעצמה אופיבאך תקס"ב, ורביעית עם אגדת בראשית ווילנא תקס"ב. חמישית ע״י יעלינעק בבית המדרש ח"ג, ששית ע"י ר"ח פלעש רב בעיר קאניץ, עפ״י כ״י מינכען והוא תרגמה ללשון אשכנזית, שביעית שהיא ההוצאה היותר משובחת ע"י ר' מאיר איש שלום עם מבוא והערות, ווין תרס״ח.