ריאה שנמצאת נפוחה כמו עיקר חריות של דקל אוסרין אותה מספק וכו' ושמא התוספות בגוף כחסרון וכו':
יצא לרבינו זה מהא דנקיט וא"ד דנפיחה, אולם מלשון הזך של רבינו נראה דכוון, דאין לומר שנעשה כאילו חסרה גוף הריאה לגמרי, דמה"ת לומר דהוי כחסרה הריאה לגמרי, רק שאם יש תוספות מה שאין דרך להיות בכל הבהמות [דמה דמשתכח ברוב בהמות מכשירין גם בתוספת מנין האונות כמו וורדא] הוי הך יתר כאילו נטל הרבה מגוף הריאה, וזה דוקא לטעמו דחסר מגוף הריאה אעפ"י שהוא בפנים מן הקרום כיון שניכר טריפה, וזה שאמר, ושמא התוספות בגוף כחסרון, כוונתו ג"כ בגוף הריאה, אבל לומר שהוא כחסר עם הקרום מה"ת לומר כן:
ובזה יש לתרץ מה דלא משני הגמרא הך דתני במשנתנו ניקבה הריאה או שחסרה על חסר מגוף הריאה מבפנים, וכן הא דלא משני על חסר מנין האונות, משום דאי להכי נחית הוה ליה להשמיענו גם דין דיתר בריאה ולמיתני שחסרה או שהותירה, לכן או דמוקי דנשפכה כקיתון, דיתר הוי כמו ניטל הקרום וזה לא נחית להשמיענו דהוה מילתא דפסיקא רק היכי דלא ניכר מבחוץ החסרון, או דמוקי לרבי שמעון דבחסרון מודה אע"ג דלא הגיע לסמפונות דביתר לא שייך כי האי גוונא, והא דתני ניטל הכבד ולא תני הותירה, חדא משום דמחלק בין נשתייר הימנו כזית, או משום דלא נמצא כך אף לעתים רחוקות, אולם בשולחן ערוך אעפ"י שבדין חסר מגוף הריאה לא הכריע וכתב דעת רבינו בשם יש מי שאומר כאן בדין נפוחה לא העתיק לשון רבינו, ואולי מפני שכתב אוסרין אותה מספק גם זה ספק ודוק בכ"ז: