וכל האוכל כו' מאחר שענש הכתוב כרת למי שלא נתענה כו' שמוזהרין אנו בו על אכילה ושתייה.
בגמרא יומא דף פ"א דבי ר' ישמעאל תנא נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי מה להלן לא ענש אלא א"כ הזהיר אף כאן לא ענש אלא א"כ הזהיר. כו' ולפלא הוא דשם גבי נערה המאורסה אין מלקות בחייבי מיתות רק באזהרה והכא כרת לא בעי אזהרה דפסח ומילה ג"כ חייבין אעפ"י שלא הזהיר כדמסיק במכות ואיך יליף למלקות מגז"ש דנערה מאורסה דשם אין מלקות. אולם מה נאות דר' ישמעאל לטעמי' בפרק אלו הן הלוקין דאם אתרו בו לקטלא אין לוקין ואם אתרו בו למלקות סבר ר' ישמעאל דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו א"כ שפיר יליף מהתם דלוקין כן הכא איכא אזהרה ולוקין עליו. ומה דיליף רב אחא בר יעקב יליף שבת שבתון משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא א"כ הזהיר כו' נקיט לישנא דתנא דבי ר"י וכונתו דכמו בעשה דשבת שבתון איכא לאו דלוקין וזהו תחומין בשלש פרסאות דלכו"ע מה"ת לשיטת הרי"ף ורבינו ואזיל לטעמיה דבעירובין סוף פ"ק אמר לוקין על תחומין כו' מתקיף לה רב אחא בר יעקב אלא מעתה כו' ה"נ דלא לקי עיי"ש הרי דסבר דלוקין על תחומין ושפיר ילפינן ודו"ק. ובדעת רבינו עיון לחם משנה פרק י"ח מהלכות סנהדרין הלכה ב' ואכמ"ל.