1
מי שאבד פסחו כו'.
תוספתא פ"ט הפסח שנמצא בשלשה עשר ירעה עד שיסתאב בי"ד יקרב שלמים רא"א קודם חצות כו' לאחר חצות כו', נראה טעמייהו דר' אליעזר סובר חצות קבע וכיון שהיה לפנינו בחצות ונקבע ולא הקריבו תו ירעה עד שיסתאב ונדחה משלמים להקריבו עצמו ות"ק סבר כבן בתירא בזבחים פ"ק (דף י"א וי"ב) או דהפסח ששחטו בי"ד שחרית כשר לשמו או דסבר דפסול שלא לשמו א"כ תו בי"ד קודם חצות היום לאו שלמים הוי דהא פסול לשם שלמים ונקבע לפסח להקריבו לאחר חצות וכי מתכפר באחר שוב נדחה מהקרבה וכי אישתכח בי"ד כיון שבתחלת היום לא היה לא נקרב לפסח דלא היה לפנינו בעת חלות שם פסח עליו ואז היה אבוד ממנו נעשה כאילו אבוד בשעת חצות להחולקים עליו אע"ג דאשתכח קודם שחיטה מ"מ קרב שלמים לר"א וז"ב בס"ד: