כל תעניות שגוזרין הצבור בחו"ל כו' ודיניהם כדין שאר התעניות כו'.
הנה לענין הוספת שש ברכות עיין לח"מ בזה ומפורש הוא בירושלמי פ"ק הלכה א' בנינוה צרכין למעביד תענית בתר פסחא כו' לכו ועשו ובלבד שלא תשנו ממטבע של תפלה היכן הוא אומרה כו' ע"ד דר"י היכן אומרה בשש שהוא מוסיף עד כדין צבור שיש לו שש כו' הרי דבחוצה לארץ מוסיפין שש ברכות. ואולי כיון שעשו עפ"י רבי שהיה נשיא ואפשר היתה נשיאותו גם על חוץ לארץ לכן היו מוסיפין שש ברכות דדין תענית ציבור יש להן, כיון שכל הטעם שאין ת"צ בחו"ל הוא כדאמר בירושלמי ריש פרק ב' הדא אמרה אילין תענייתא דאנן עבדין לית אילין וכאן היה על פי רבי. [ולכן לדידן ש"ץ מזכיר בשומע תפילה כל צרכי יחיד כיון דאינו רק כיחיד] וראיתי לרבינו נסים סוף פ"ק שעמד בזה, ואין דבריו מוכרחים כיון דקבעו על פי הנשיא ודו"ק. ויעוי' ספר הלקוטות לרמב"ן בזה.