שור של חרש שוטה וקטן כו' פטורין אבל ב"ד מעמידין להם אפוטרופסין כו':
הנה מובנו האמיתי כמו שפירשו ההשגות בדעת רבינו שסובר דסתם משנה ג"כ סוברת דמעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, ורק דמחלקת בין מה שנגחו כבר למה שנגחו אחרי שהעמידו אפוטרופוס, דמה שנגחו כבר פטורין דלא היה חובת שמירה על חרש שוטה וקטן, אבל אם הוחזקו נגחנין, פירוש שנגיחתם היה שלא ע"י שסוי וכיו"ב מעמידין אפוטרופוס ומה שיגח אחרי זה תיכף משלם אם תם חצי נזק או נזק שלם אח"ז כשיועד, ורבא כי משני מעמידין לשויה מועד, פירושו זה אליבא דכו"ע, אבל באמת מצי משנתנו לסבור מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, וכפי הנראה אע"ג דאיתמר במכילתא תם א"צ עדים, פירוש שיעידו בו שישמור אותו וכמו מועד שצריך שיעידו בו שישמרנו וכמש"כ תוס' לעיל כ"ג ד"ה ולא ישמרנו, בכ"ז גבי אפוטרופסין צריך להעיד בפניהן שהוא נגח קודם שהעמידו האפוטרופוס, ואחרי זה שיגח משלם ח"נ מגופו, הא לא"ה פטור דלא יהא עדיף מגופו שהזיק דפטור, וא"ש לשון המשנה ולשון רבינו ודוק. ועיין בתוס' וחידושי רשב"א בזה בשם ראב"ד: