התלמוד הירושלמי וכתב יד ליידן*המקורות: מ' עסיס, הערך 'תלמוד ירושלמי', האנציקלופדיה העברית; י' זוסמן, מבוא, תלמוד ירושלמי (על פי כתב יד ליידן), האקדמיה ללשון העברית
מטרתו של התלמוד הירושלמי היא ביאור המשנה, כפי שנלמדה בישיבות אמוראי ארץ ישראל (400-200 למניינם לערך).
דרכי התהוותו של התלמוד הירושלמי היו דומות לאלו של הבבלי: מתחילה סמכו האמוראים למשנה ברייתות מפרשות או חולקות; אחר כך הוסיפו פירושים ופסקי הלכות של ראשוני האמוראים, הלכות שהסיקו אותן מהמשנה ומהברייתות, הלכות שלא נזכרו במשנה ובעיות חדשות ומעשים שבאו לפניהם; ולבסוף הוסיפו את המשא והמתן של האמוראים האחרונים בדברי קודמיהם, חידושיהם הם והמשא והמתן שעליהם.
פעמים שונה משנת הירושלמי ממשנת הבבלי. במשניות רבות יש חילופי נוסח מהותיים בין הירושלמי לבבלי.
התלמוד הירושלמי השתמש בברייתות רבות שמקורן בתוספתא שלנו, ובקבצים שונים הנקובים בשמות ('תני חכם פלוני'). ברייתות מרובות מובאות בסתם.
בתלמוד הירושלמי נזכרים מאות אמוראים, והם נחלקים לשישה דורות. אין מסורת מפורשת לגבי זמן חתימתו של התלמוד הירושלמי (בסוף המאה ה-4 למניינם) ותהליך עריכתו (עד ראשית המאה ה-5 למניינם). לעריכה האחרונה קדמו תלמודים שונים, בזמנים ובבתי מדרש שונים. העריכה האחרונה מורכבת משכבות שונות ומתלמודן של ישיבות שונות בארץ ישראל. שיטות ועקרונות העריכה של התלמוד הירושלמי שונות מאלה של הבבלי.
בעית המקבילות. בתלמוד הירושלמי רגילה התופעה, שסוגיות מועברות ממקום למקום בשלמותן וכצורתן, וזאת מחמת שייכותן המלאה או החלקית למקומן המשני. תופעה זו, המצויה בכל ספרות חז"ל, מתעצמת במיוחד בתלמוד הירושלמי. יש בו סוגיות כפולות ואף משולשות, מהן שאבדו בגלגולי ההעתקה ממקומן העיקרי, ומהן שאינן מתפרשות כלל במקומן המשני. העברת הסוגיות נעשתה על ידי העורכים האחרונים.
לתופעה זו חשיבות רבה לתיקון שיבושי נוסח. לעיתים טעה הסופר בגבולות ההעתקה, והתחיל להעתיק מנקודה שלפני תחילת הסוגיה הכפולה, או שהמשיך להעתיק עד נקודה שאחרי סוף הסוגיה (העתקת יתר), או שהתחיל להעתיק מאמצע הסוגיה במקום מתחילתה, או שסיים להעתיק באמצע הסוגיה במקום בסופה (העתקת חסר). פעמים השמיט הסופר את אמצע הסוגיה.
המקבילות למדרשי ארץ ישראל העתיקים. ספרות האגדה נקבעה בכתב זמן רב לפני ספרות ההלכה, כבר בימי האמוראים הראשונים ("ספרא דאגדתא"). בבראשית רבה, ויקרא רבה, ופסיקתא דרב כהנא ישנן סוגיות מקבילות בהלכה ובאגדה לתלמוד ירושלמי, מהן קצרות ומהן ארוכות ושלמות, מהן הקבלות מלאות ומדויקות ומהן בשינויי לשון רבים. מכאן, ששני המקורות, התלמוד הירושלמי ומדרשי האגדה, שאבו זה מזה, או ממקור שלישי שקדם לשניהם.
לשון. לשון התלמוד הירושלמי היא ארמית גלילית מעורבת בלשון חכמים. יש בה מילים רבות ביוונית ומעט בלטינית. הגרוניות נתערערו בה, וחילופי אחה"ע שכיחים בה. עוד מצויים בה חילופי האותיות השפתיות, חילופי ג"כ וחילופי ס"צ. האל"ף נופלת בראש תיבה. שכיחה הרכבת שתי מילים. צורות אלו משקפות מבטא עממי של הארמית הגלילית ושל לשון חכמים, אלא שבנוסח שלפנינו החליפו לעיתים צורות בבליות את צורות הארמית של ארץ ישראל, על פי רוב מחמת הרגל הסופרים. שמות האמוראים רובם עבריים וחלקם ארמיים, יווניים ורומיים.
מינוח. התלמוד הירושלמי משתמש בביטויים מיוחדים, ופיתח מערכת מונחים, המקבילה לזו שבתלמוד הבבלי.
סגנון. לשון התלמוד הירושלמי קצרה. הבעיות קצרות, ורבות מהן נותרות ללא תשובה. קצב הסוגיות נינוח ורחוק מפלפול. דרכו של התלמוד הירושלמי לתרץ קושיה בדרך פשוטה. יש שאינו מפרש משנה סתומה או משנה שיש בתוכה סתירה, ויש שהוא מקשה על משנה ואינו מתרץ. כשיש קושי בהבנת משנה, אינו פותח בקושיה ומתרץ אותה, אלא אומר את פירושה של המשנה. הרבה פעמים הוא רומז למשנה ואינו מביא אותה כלל, וכן הוא אומר על הלכה שהיא כדעת תנא פלוני ואינו מזכיר כלל את המאמר של אותו תנא. לפעמים הוא מביא את הרישא בלבד וכוונתו להקשות מן הסיפא, ולפעמים הוא מביא את הסיפא והקושיה היא מן הרישא. בהרבה מקומות נאמר ששני אמוראים חולקים, אחד אמר כך ואחר אמר כך, ולא נזכרו שמות האמוראים האלה. משפטים רבים באים בתמיהה. הסגנון בהיר ותמציתי.
נוסח התלמוד הירושלמי. שיבושי הנוסח מרובים בתלמוד הירושלמי. סופר כתב יד ליידן הגיה שיבושים שמצא בספר שהעתיק ממנו. אף על פי שכתב יד ליידן משובח, בכל זאת עדיין מרובים שיבושיו. ויש שדימה הסופר בטעות שהנוסח משובש.
שיבושים רגילים בתלמוד הירושלמי (כבשאר ספרים) הם: חילוף אותיות דומות; צירוף שתי אותיות או שתי מילים לאחת; חלוקת אות אחת או מילה אחת לשתיים; שיכול אותיות; ייתורים וחיסורים; אשגרות לשון; העתקות יתר וחסר; דילוגים מחמת דמיון תחילות או סופות, והשמטות מסיבות אחרות; ראשי תיבות וקיצורים שנפתרו בטעות.
שיבושים מיוחדים לתלמוד הירושלמי הם: מאמרים הפוכים, ציוני הלכות שלא במקומן ו"גופים זרים" (קטעים גדולים וקטנים שנשתרבבו בטעות מסיבות שונות. "גופים זרים" הם בדרך כלל שיבושים קדומים, ונוצרו מהעתקה לקויה של מקבילות או משיבוץ קטעים שלא במקומם). יש שנכנסו בתלמוד הירושלמי זה ליד זה שתי צורות של מילים, שני נוסחים של מילים או של משפטים, מילים וביטויים נרדפים, טעות ותיקונה, מילה או ביטוי ופירושם שחדר מן הגיליון ונכנס לפנים (כפלי גרסה).
התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. בתקופת האמוראים היו אמוראים שהעבירו שמועות וסוגיות בין ארץ ישראל ובבל, כך שתורת שני המרכזים היתה ידועה בשתי הארצות. בתלמוד הירושלמי מימרות של אמוראי בבל שאינן בתלמוד הבבלי, וכן יש בו נוסחאות שונות של שמועות שנמסרו בבבל. חלק מן השמועות ההדדיות שהובאו במפורש בשני התלמודים מצויות בתלמוד ארץ המוצא בלשון אחרת וחלקן סותרות זו לזו. יש גם חילופים בשמות החכמים וכן סתירות בנוסחן של הברייתות ובמימרות האמוראים.
שני התלמודים כפי שהם לפנינו היום חלוקים בהלכה בכמה דברים. עיון שיטתי משווה בשני התלמודים חושף לפני הלומד בכל אתר ואתר את השווה והשונה שבשניהם בנוסח המשנה והברייתות, בפרשנות האמוראים, בפסק ההלכה ובגישה הכללית.
כתבי היד. כיום נותרו בידינו כתבי היד דלקמן:
א) כתב יד ליידן (סוף המאה ה-13 למניינם) הוא היחיד המכיל את התלמוד הירושלמי בשלמותו. הוא גם כתב היד שממנו ישירות נדפס הירושלמי לראשונה בוונציה (בשנת 1523 למניינם). למעשה כתב יד זה הוא החוליה היחידה כמעט המקשרת בינינו לבין עורכי התלמוד הירושלמי, ומכאן ייחודו וחשיבותו.
סופרו של כתב היד הוא ר' יחיאל ממשפחת הענווים באיטליה. הוא הוסיף תיקונים, השלמות ונוסחאות אחרות על הגיליון ובין השורות. כתב יד זה הגיהו והכינו לדפוס מדפיסי ונציה. הם מחקו, תיקנו, השלימו והוסיפו מאמרים בגיליונות ובין השורות. הרבה מתיקוניהם אינם אלא שיבושים. את הנוסח הנכון שיירו בכתבי היד, כך שאפשר ללמוד הרבה ממנו. רובם המכריע של דפוסי התלמוד הירושלמי בנויים על דפוס ונציה. שיבושים גדולים וקטנים חלו בירושלמי גם לאורך כל תקופת הדפוס, למן הדפוס הראשון שנדפס ישירות מכתב יד ליידן המוגה.
נוסח הירושלמי הלך והשתבש במהלך מסירתו, למן הימים שהוא יצא מידי עורכיו. אין אנו יודעים כמה גלגולי העתקה עבר נוסח הירושלמי עד להעתקתו בידי סופר כתב יד ליידן. כל העתקה הוסיפה שיבושים משלה.
בעית הנוסח המשובש, בנוסף לבעיות המינוח והלשון, הן הגורמים להזנחת הירושלמי לאורך כל הדורות, למן ימי הראשונים ועד לימינו. מפרשי הירושלמי וחוקריו חיפשו מאז ומתמיד דרכים לתיקון נוסחו, ובעיקר על ידי כתבי יד, אך הם לא מצאו שום כתב יד שיכול היה לפתור את בעיות הנוסח. לומדי הירושלמי ומפרשיו לא ידעו על קיומו של כתב היד שהיה מונח בליידן שבהולנד. על קיומו של כתב היד נודע באמצע המאה ה-19 למניינם, אך התעלמו לחלוטין ממנו ולא נסתייעו בו. רק כעבור כ-70 שנה נודעה חשיבותו הגדולה של כתב היד לתיקון נוסח הירושלמי.
סופר כתב יד ליידן העתיק מכתב יד משובש מאוד, ונאלץ לתקן ולהגיה אותו. הגהותיו ותיקוניו של הסופר נעשו בין השורות ועל הגיליונות. יש להניח שגם בהעתקה עצמה נפלו שגיאות ושינויים בלתי מכוונים, כדרך כל העתקה.
בכתב יד ליידן נוספו משניות, פסקאות וחלוקות להלכות, בעוד שבנוסח המקורי של הירושלמי לא היו כל אלה, אלא הכל היה עשוי כחטיבה אחת רצופה של התלמוד, ללא משניות וללא פסקאות. בראש כל פרק של תלמוד בא פרק שלם של משנה ולאחריו נוסח התלמוד. בתוך פרק התלמוד חוזרות פסקות קצרות מן המשנה ואחריהן סוגיות התלמוד. סימון חלוקת ההלכות אינו אחיד. כתב היד מפוסק על ידי נקודה.
כתב היד המקורי כפי שהוא יצא מידי הסופר הוא משובש, ומצויות בו השמטות גדולות וקטנות רבות. יש בכתב היד קטעים שלמים שלא במקומם ושיבושי סופרים רגילים. הסופר גם שיבש את הלשון וצורות הכתיב הארץ ישראליות. במשך הזמן נוספו בכתב היד הגהות ותיקונים מרובים בידי כמה מגיהים, ששיפרו את נוסחו המשובש של כתב היד. המגיהים השלימו חלק גדול מההשמטות שהיו בכתב היד המקורי ותיקנו שיבושים מרובים שהיו בו. ההגהות העיקריות נעשו לצורך התקנת כתב היד לקראת הדפסתו בוונציה. הרבה מהגהותיהם נעשו על סמך כתבי יד אחרים. אין ספק שהמגיהים שיבשו לא מעט. מרובים השיבושים של המגיהים בלשון הירושלמי, בסגנונו, במונחיו ובכתיבו המיוחד. הם הותירו חסרונות ושיבושים מרובים. לא תמיד הוסיפו את השלמותיהם במקום הנכון, לעיתים לא השלימו די הצורך, ולעיתים השלימו קטעים שחשבו בטעות שהם חסרונות.
גם לאחר כל ההשלמות המרובות שנעשו בכתב היד בידי המגיהים, עדיין רבות ההשמטות בנוסח הירושלמי. כמו כן מרובים בכתב היד הייתורים, החילופים והסירוסים במשפטים שלמים ובחלקי משפטים, ו"גופים זרים" שהשתרבבו. מרובות גם טעויות ההעתקה הרגילות בכל הספרים. בשל השפעת התלמוד הבבלי, כתב יד ליידן שונה מהנוסח המקורי של הירושלמי בכל תחומי הלשון: באוצר המילים, בצורות דקדוקיות, בכתיב, בסגנון ובמינוח. מרובים השיבושים גם בשמות החכמים ובדרך מסירת מאמריהם. למרות כל חסרונותיו, ניתן לתקן את נוסחו על פי כתבי יד נוספים, מקבילות, מובאות הראשונים והכרה טובה של לשונו, סגנונו ומונחיו של התלמוד הירושלמי, וכך להעמיד את הנוסח המקורי של התלמוד הירושלמי.
ב) כתב יד רומי כולל את סדר זרעים ואת מסכת סוטה. נכתב כנראה במאה ה-13 למניינם. הוא מלא שיבושים ורצוף השמטות גדולות, אך יש בו נוסחאות מקוריות, ובמקומות רבים הוא משלים חסרונות שבכתב יד ליידן.
ג) "שרידי הירושלמי" הוא אוסף גדול של קטעי התלמוד הירושלמי, ששרדו בגניזה. קטעי הגניזה הקדומים ביותר הם כנראה מן המאה ה-9 למניינם. חשיבותם של קטעי הגניזה בכך, ששמרו על צורתו המקורית של התלמוד הירושלמי, על כתיבו ועל גרסאות משובחות לרוב.
ד) כתב יד ספרדי. כתב יד כמעט שלם של מסכת נזיקין מהתלמוד הירושלמי. נכתב כנראה במאה ה-15 למניינם. מסורת הנוסח שלו טובה ומשובחת.
ה) כתב יד אשכנזי. נמצאו קטעים מהתלמוד הירושלמי, ששרדו בגרמניה והוצאו מכריכות ספרים. כתב יד זה נכתב במאה ה-13 למניינם. בכתב יד זה הוכנסו לגוף הנוסח הוספות רבות על פי מקורות שונים. כתב יד זה הוא מעין "ספר הירושלמי" שהיה לפני ראשונים באשכנז כמו ראבי"ה ובעל או"ז ("אור זרוע").
*******************
נוסחיה של ירושלמי מסכת שקלים
למסכת שקלים כמה כתבי יד שלמים: כתב יד ליידן של הירושלמי (המסירה שלפנינו); כתב יד מינכן 95 של הבבלי (כתב יד אשכנזי מן המאה ה-14) שירושלמי שקלים היתה כלולה בו (כתב יד הבבלי); כתב יד אוקספורד 370 (כתב יד אשכנזי מן המאה ה-14, נדפס ע"י א' סופר, כתב יד שקלים), ודפוס ונציה הבבלי (שנת רפ"ב, דינו ככתב יד, כנראה נדפס מכתב יד אשכנזי). בנוסף לאלה, שרידיהם של חמישה טפסים שונים של המסכת שהגיעו אלינו מן הגניזה (ראה להלן) מכילים כמעט את המסכת כולה. חלק גדול מששת הפרקים הראשונים, בעיקר בענייני אגדה, מועתק בספר "והזהיר" (ספר הלכות ואגדות כסדר פרשיות התורה, הנקרא כן על שם הלכותיו הפותחות: "והזהיר הקב"ה את ישראל". נתחבר כנראה בארץ ישראל במאה ה-10 לערך).
במסכת זו קיימות שתי מסורות נוסח נפרדות ושונות זו מזו. האחת: נוסח ירושלמי מקורי, המצוי בכתב יד ליידן, כפי שיצא מידי הסופר, וכן בכמה כתבי יד, העתקות וציטוטים השייכים למסורת זו (נוסח א); והאחרת: נוסח ירושלמי מעובד, המצוי בדפוסי הבבלי, וכן בכמה כתבי יד, העתקות וציטוטים השייכים למסורת זו (נוסח ב). נוסח ב מקורו בעיבוד קדום, מודע ומכוון על פי הבבלי.
הנוסח שבכתב יד ליידן הבלתי מוגה נקי מהתוספות ומהתופעות הבבליות שבדפוס. נוסח זה קרוב ביותר לנוסח קטעי הגניזה למסכת זו (רובם פורסמו ב"שרידי הירושלמי"). כל התופעות הבבליות אינן מצויות לא בגוף כתב יד ליידן ולא בקטעי הגניזה וגם לא בספר "והזהיר" שנוסחו שייך לנוסח א.
מאידך, כתב יד הבבלי, כתב יד שקלים ודפוס ונציה הבבלי שייכים לנוסח ב. כתבי יד אלה של נוסח ב קרובים זה לזה בטעויות משותפות, בצורות כתיב דומות, בדילוגים ובתוספות משותפות. לכל אחד מכתבי יד אלה גם טעויות ושינויים משלו, אבל מקורם משותף. בנוסח ב מצויים הגהות והוספות על פי הבבלי, וכן לשונות ומונחים בבליים שאינם מצויים בירושלמי. מן התופעות הבולטות בנוסח ב הם המונחים, הסגנונות וצורות הלשון המיוחדים לירושלמי ששובשו או הושמטו. מן השינויים הבולטים ביותר בנוסח ב הם חילופים וצורות מיוחדות של השמות. נוסח ב היה הנוסח של בעלי שני הפירושים מרבותינו הראשונים, רבנו משולם ותלמידו של רבנו שמואל ב"ר שניאור (תלמיד רשב"ש).
אין להתחשב כלל בנוסח שבירושלמי דפוס ונציה (שנת רפ"ג). המרחק בינו ובין מקורו, כתב יד ליידן, במסכת זו גדול מאוד. על גליונות כתב היד מצויים הוספות, הגהות ותיקונים לכל אורך המסכת הלקוחים מהבבלי דפוס ונציה (שנת רפ"ב). מגיהי הירושלמי בוונציה השתמשו בדפוס זה של הבבלי והגיהו על פיו את כתב יד ליידן. נוסח הירושלמי דפוס ונציה רפ"ג הוא מעשה הרכבה של שני טיפוסי נוסח שונים זה מזה: נוסח ירושלמי מקורי שבכתב יד ליידן, שעליו הורכב הנוסח שבדפוס הבבלי.
(המקור: י' זוסמן, "מסורת לימוד ומסורת נוסח של התלמוד הירושלמי", מחקרים בספרות התלמודית - יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לשאול ליברמן, תשמ"ג, עמ' 12 - 43)
אחד הדברים הבולטים בנוסח מסכת שקלים שבבבלי דפוס ונציה, וכן בשאר הנוסחים הבבליים, הוא סירוס מוזר של שמות חכמים. שתי תופעות נוספות מעניקות לנוסח שבבבלי גם גוון בבלי מובהק, והם: כתיב בבלי ולשונות בבליים. חוץ מזה ישנם קטעים בבליים המועתקים מן הבבלי. יתר על כן, ישנם שיבושים רבים בנוסח שבבבלי, וסירוסים מפליגים של לשונות שלא הובנו על ידי המעתיקים. חוץ מזה ישנם חסרונות של מילים, משפטים וקטעי סוגיות.
נוסח הבבלי הוא נוסח משובש, מסורס ומוגה, ורחוק ביותר מצורתה המקורית של המסכת. עדיפותו של הנוסח שבירושלמי מחוורת בהחלט. אבל למרות זאת, אין לבטל את נוסח הבבלי לגמרי. אל לנו לשכוח, שמאחורי הנוסח שלפנינו עמד פעם נוסח ירושלמי מקורי, השווה בחשיבותו לזה המונח ביסוד כתב יד ליידן, וששרידים ממנו עשויים להימצא גם בנוסח המשובש שלפנינו.
ההשוואה מלמדת על חילופי נוסח שהם שווי ערך בשני הנוסחים. אלה הם חילופים בין צורות דקדוקיות שונות של אותה מילה, חילופים בדרכי הכתיב וכדומה, שכיוצא בהם יש במקומות אחרים בתוך הירושלמי גופו. יתר על כן, אנו מוצאים בנוסח הבבלי לשונות מוחלפות מאותו סוג המצוי בין המקבילות בתוך הירושלמי גופו. כן יש חילופים בשמות המוסרים.
אנו מוצאים בנוסח הבבלי כמה גרסאות מקוריות, מהן שנשתבשו בנוסח הירושלמי, מהן מילים ומאמרים שנשמטו מן הירושלמי ונשתמרו כאן, מהן צורות ירושלמיות שקיבלו בנוסח שבירושלמי את הצורה הבבלית.
הבא לקבוע את הנוסח המקורי של מסכת שקלים חייב להביא בחשבון את כל השרידים המקוריים ואת כל הנוסחאות המשובחות המשוקעים בנוסח הבבלי ובשאר הנוסחים שלפנינו. לעיתים כדי לתקן ולהשלים על פיהם את הנוסח שלנו, ולעיתים כדי להעמיד זו מול זו שתי נוסחאות מקבילות.
(המקור: מ' עסיס, "לתולדות הנוסח של מסכת שקלים", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות 7, ח"ג, תשמ"א, עמ' 141 - 156)
קטעי גניזה של מסכת שקלים
בגניזה נתגלו כמה קטעים וקרעים מירושלמי שקלים המפוזרים בספריות, שהם כולם מתלכדים לחמישה טפסים שונים. ארבעה מהם טפסים של נוסח א, ואחד שיש בו במשולב נוסח א ונוסח ב. ואלה הם:
1: דפים המכילים את רובה הגדול של המסכת, שרובם נתפרסמו ב"שרידי הירושלמי" בדילוגים (עמ' 121, 123-128, 130, 132-139). מטופס זה נתגלו עוד שני דפים, אחד מהם הוא קטע כץ (ראה JQR 71) המכיל את סוף פרק ז ותחילת פרק ח.
2: דפים המכילים כמחציתו של פרק א וכמחציתו של פרק ד. הוא פורסם ב"שרידי הירושלמי" (עמ' 120, 122, 129, 131).
3: דפים המכילים כמחצית פרק ה ואת סוף פרק ו ותחילת פרק ז (אוסף JTS).
4: שריד של דף המכיל קטע קטן מפרק א.
5: טופס ששרדו ממנו חמישה קטעים, שהתפזרו לספריות ולאוספים שונים והם מצטרפים לשני דפים. יש בהם מן הפרקים ה, ו, ו-ז. בטופס זה נמצאו גרסאות של נוסח א ושל נוסח ב משולבות זו בזו: כתב היד הוא נוסח ב מובהק, וההגהות בין השורות ועל הגליונות נעשו על פי נוסח א מובהק.
(המקור: י' זוסמן, "מסורת לימוד ומסורת נוסח של התלמוד הירושלמי", מחקרים בספרות התלמודית - יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לשאול ליברמן, תשמ"ג, עמ' 23)
קטעי הגניזה מוצגים באתר פרידברג לחקר הגניזה (www.genizah.org).
קטעי גניזה נוספים
1. קטע גניזה שפרסם י' מאן (ראה HUCA 14), והוא מכתב שבו העתיק הכותב קטע מהירושלמי שקלים פרק ד בנוסח א.
2. קטע מהגניזה האיטלקית (קטע אימולה) המכיל קטע מפרק ב בנוסח ב.
3. קטע מהגניזה האוסטרית המכיל קטע מפרק ב בנוסח ב.
נוסח א - הנוסח הירושלמי של מסכת שקלים
כתב יד ליידן (המסירה שלפנינו)
"שרידי הירושלמי"
קטעי גניזה
ספר "והזהיר"
נוסח ב - הנוסח הבבלי של מסכת שקלים
כתב יד מינכן 95 (כתב יד הבבלי)
כתב יד אוקספורד 370 (כתב יד שקלים)
דפוס ונציה הבבלי
תלמיד רשב"ש
רבנו משולם
החילופים בין נוסח א לנוסח ב והגהות המגיה בכתב יד ליידן שנרשמו בפירושנו למסכת שקלים הם על פי הרשימות של י' זוסמן, "מסורת לימוד ומסורת נוסח של התלמוד הירושלמי", מחקרים בספרות התלמודית - יום עיון לרגל מלאת שמונים שנה לשאול ליברמן, תשמ"ג, עמ' 44-76.
*******************
הפירוש למסכת שקלים
הפירוש מחולק לשני חלקים עיקריים: פירוש הסוגיה לחלקיה, ולאחריו הבאת מקורות ומקבילות והשוואה ביניהם, ועיונים והרחבות בנושאים שבסוגיה.
העיקרון של הפירוש הוא פירוש דברי חכמינו בירושלמי על פי דבריהם בכל המקורות: משנה, תוספתא, מסכתות קטנות, תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי, מדרשי הלכה ומדרשי אגדה. הדבר נעשה על ידי חיפוש ועיון מדוקדקים בכל המקורות (בעזרת תקליטור פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן). בתוך הפירוש מובאים המקורות בתוספת ביאור ותרגום חלקי.
הפירוש מתייחס ללשון הארמית הארץ ישראלית ולמונחי הדיון והלימוד שבתלמוד הירושלמי, תוך השוואת מקבילות ללשון ולמונחים במקומות אחרים בתלמוד הירושלמי ובמדרשי אגדה ארץ-ישראליים, ותוך הסתמכות על חוקרים בדורותינו.
הפירוש הוא פרי לימוד ועיון מעמיקים בפירושיהם ובדבריהם של רוב המתייחסים לדברי הירושלמי: מפרשי הירושלמי, ראשונים ואחרונים, ומחקרים בתחומים שונים.
הפירוש מבחין בין דברי תנאים ובין דברי אמוראים, ומתייחס לשלשלת המסירה של דבריהם, תוך ציון דורות התנאים והאמוראים.
רבים מהמקורות התנאיים בירושלמי הם ברייתות מן התוספתא המובאות בשלמות או בקיצור. העיון בתוספתא מסייע לפירוש נכון של הירושלמי, והוא הכרחי כאשר הירושלמי מביא ציטוט חלקי או ניסוח מקוצר של דברי התוספתא או כאשר הירושלמי קוטע את דברי התוספתא לצורך פירוש או לצורך שאלה ותשובה. בתוך הפירוש מובאים דברי התוספתא בשלמות בתוספת ביאור.
המקורות האמוראיים בירושלמי הם דברי אמוראים ארץ ישראליים ובבליים לדורותיהם. הפירוש מתייחס לקשרים בין האמוראים, ומשווה בין דברי האמוראים בתלמוד הירושלמי ובין דבריהם בתלמוד הבבלי. השוואה זו מסייעת לעיתים לפירוש נכון של הירושלמי. בתוך הפירוש מובאות הסוגיות המקבילות בתלמוד הבבלי בתוספת ביאור ותרגום חלקי.
הפירוש מבאר את הקשרים בין סוגיות ואת ייחוסן למשנה ולתוספתא המתאימים.
הפירוש מתייחס לסוגיות כפולות בתלמוד הירושלמי שהועתקו ממקום למקום ולשיבושים שנוצרו בהעתקות אלו על ידי מעתיקי הסוגיות.
הפירוש משלים פסוקים המובאים בירושלמי, מציין את הקשרם במקרא, ומבאר את אופן דרשתם.
הפירוש מתייחס למנהגי ארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ומתאר אישים, מקומות, אירועים, חברה ותרבות בתקופה הזו.
הנוסח
נוסח התלמוד הירושלמי שנקבע לצורך הפירוש למסכת שקלים (להלן: הנוסח) מיוסד על כתב יד ליידן שלפנינו (להלן בתוך הפירוש: המסירה שלפנינו / כתב היד שלפנינו), שיצא לאור במהדורה משוכללת על ידי האקדמיה ללשון העברית. הנוסח נסמך על הסימנים המתארים את כתב היד ועל הסימנים שנוספו בידי מתקיני המהדורה. הסימנים של מתקיני המהדורה אינם מצוינים בתוך הנוסח.
הנוסח נקבע על פי ההגהות (מחיקה, תוספת, נוסח חלופי) של הסופר ושל המגיהים בכתב יד ליידן. בדרך כלל הובא בתוך הנוסח מה שסומן כתוספת, ולא הובא מה שסומן כמחיקה. הגהות אלו לא סומנו בתוך הנוסח, אך הגהות משמעותיות צוינו בתוך הפירוש. תוספות של המגיהים שהן שיבוש בסגנון הירושלמי לא הובאו בתוך הנוסח. תוספות של המגיהים שהן ייתור במסירה (במקומות שלא סומנו בידי מתקיני המהדורה) הובאו בתוך הנוסח וסומנו כייתור.
כשחוברו בכתב היד בטעות שתי תיבות לאחת הן הופרדו (במקום שההפרדה משמעותית הדבר צוין בתוך הפירוש).
הסימנים בתוך הנוסח שונים מהסימנים של מתקיני המהדורה. השלמת חיסרון בנוסח המסירה (במקום שהושלם חיסרון בידי מתקיני המהדורה או במקום שהשלמת החיסרון מוכרחת) סומנה בתוך הנוסח בסוגריים מרובעות - [א]. ייתור במסירה (במקום שסומן בידי מתקיני המהדורה או במקום שהייתור מוכרח) סומן בתוך הנוסח בסוגריים עגולות - (א). ההשלמות והייתורים הם לפי מקבילות או לפי כתבי יד או לפי קטעי גניזה.
היחס לסימנים שנוספו בידי מתקיני המהדורה (כגון: ייתור במסירה, נוסח תמוה, תיקון בסדר התיבות) הוא ביקורתי. יש מקומות שסומנו בידי מתקיני המהדורה, אך על פי שיקול הדעת לא היה הנוסח טעון תיקון. במקום שהנוסח תמוה הוצע תיקון לנוסח בתוך הפירוש.
סופר כתב יד ליידן כתב על פי רוב בכתיב מלא. בדרך כלל נשמר בתוך הנוסח הכתיב של הסופר, מלבד כמה חריגים (כגון: "שֵני" במקום "שיני", "אֵלו" במקום "אילו" להבדיל מ"אֵילו" ומ"אִילו").
תיבת "של" המחוברת לתיבה שלאחריה הופרדה (אף על פי שההפרדה היא שיבוש צורת הלשון הארץ ישראלית). במקום שהיידוע של התיבה שלאחריה מובלע בתיבה "של", נוספה בתוך הפירוש ה"א היידוע זעירה בראש התיבה שלאחריה.
כל הקיצורים הושלמו (מלבד "כול'" בהבאת פסקה מהמשנה ו"וגו'" בהבאת פסוק מהמקרא), וכל ראשי התיבות נפתרו (מלבד "הקב"ה"=הקודש ברוך הוא).
פסוקי המקרא סומנו במרכאות, ולא נרשמו להם מראי מקום (מראי מקום נרשמו בתוך הפירוש).
סופר כתב יד ליידן רשם פסוקים מתוך זיכרון והביא פסוקים בשינוי. נוסח הפסוקים תוקן בתוך הפירוש על פי המסורה שבידינו (הדבר לא צוין בתוך הפירוש). הסופר כתב פסוקים בכתיב מלא יותר מאשר במקרא, ובדרך כלל נשמר בתוך הנוסח הכתיב של הסופר.
תפילות וברכות, לרבות קטעים מהן, סומנו במרכאות. פסוקים שהובאו בתוך תפילות וברכות לא סומנו במרכאות.
לנוסח הוכנסו סימני פיסוק.
חלוקת הנוסח הכתוב נעשתה לפי הפרק וההלכה על פי סימוני ההלכות שבכתב היד (כשסימוני ההלכות שבדפוסים שונים מהסימונים שבכתב היד הדבר מצוין). החלוקה המשנית לפסקאות ולקטעים נעשתה לפי העניין. בכל הלכה מובא נוסח המשנה ולאחריו נוסח הגמרא כמקובל בדפוסים המאוחרים.
נוסח המשנה שנקבע לצורך הפירוש למסכת שקלים הוא נוסח המשנה שבכתב היד.
מראי המקום בגיליונות שמימין ומשמאל לנוסח הם לירושלמי דפוס וילנא.
הפירוש
בתוך הפירוש בא הנוסח הכתוב באותיות בולטות, וכל חלקי הפירוש באו בדרך כלל באותיות רגילות. כל קטע של הנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מחולק למשפטים ולחלקי משפטים, ולאחריהם בא הפירוש להם, כשביניהם מקף מפריד.
למשפטים ולחלקי משפטים בעברית נוספו לעיתים בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש מילים, בסוגריים או שלא בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. בפירוש שלאחרי משפטים וחלקי משפטים בארמית ניתן תחילה תרגום המילים, ואחר כך, בסוגריים או שלא בסוגריים, ניתן פירוש העניין. לעיתים נוספו בתוך תרגום המילים מילים בסוגריים, הבאות לפרש את המילים שלפניהן או לתת פירוש משמעי (כשהפירוש המשמעי של המילים בארמית שונה מהתרגום המילולי) או להשלים מילים חסרות.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים, באותיות רגילות או בולטות, תיקון גרסה או חילוף נוסח לנוסח הכתוב. תיקוני גרסה וחילופי נוסח הם על פי כתבי יד נוספים, מקבילות, מובאות הראשונים והכרה של לשונו, סגנונו ומונחיו של התלמוד הירושלמי. כתבי היד ששימשו לצורך הפירוש למסכת שקלים הם קטעים מן הגניזה שבמצרים שהובאו ב"שרידי הירושלמי".
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינה בסוגריים הצורה הרגילה של מילה שבאה בצורה הארץ ישראלית.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים, שבתוכם סימן שוויון, המילים שמהן הורכבו המילים שבנוסח הכתוב – (=אב).
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים מרובעות, שבתוכם סימן ~, אותיות שהוחלפו אלה באלה בנוסח הכתוב – [א ~ ב].
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוין בסוגריים בסמוך לשם חכם דור התנאים או האמוראים של החכם, ולעיתים צוינו גם פרטים על החכם. לא צוין כך, כשהחכם כבר נזכר בסמוך לעיל, או כשבשם זה נקראו כמה חכמים ומתוך ההקשר אין ברור במי מהם מדובר.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש צוינו בסוגריים בסמוך לשם מקום פרטים על המקום.
המילה "כול'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלמה פסקה מהמשנה.
בנוסח הכתוב שבתוך הפירוש נרשמו מראי מקום לפסוקי המקרא, והושלמו פסוקי המקרא שהובאו בקיצור והיה צריך להשלימם. המילה "וגו'" הושמטה מהנוסח הכתוב שבתוך הפירוש כשבמקומה הושלם פסוק.
לפני כל קטע בתוך הפירוש באה פתיחה, שמציינת את הפסקה מהמשנה או מברייתא שהקטע מדבר עליה, את הקשר של הקטע לקטעים שלפניו, ואת המקבילות בירושלמי לקטע. גם לפני כל מאמר או לפני כל שאלה ותשובה או לפני כל קושיה ותירוץ באו מילות פתיחה וקישור.
אחרי כל קטע בתוך הפירוש מובאים מקבילות לקטע, מקורות לפירוש הקטע, השוואות בין הירושלמי ובין הבבלי, ועיונים והרחבות לנושאים שנזכרו בקטע.
בנוסח הכתוב של המקבילות והמקורות נוספו מילים בסוגריים הבאות לפרש את המילים שלפניהן או להשלים מילים חסרות. הנוסח הכתוב וחלק מהפירוש של המקבילות והמקורות הם על פי המהדירים שלהם, אף שלרוב הם לא צוינו בתוך הפירוש (ראה רשימת מקורות להלן).
כשהמקבילות והמקורות נבדלים זה מזה בלשון ובתוכן הם הובאו בדרך כלל בנפרד. כשהמקבילות והמקורות אינם נבדלים זה מזה בלשון ובתוכן הם הובאו בדרך כלל ביחד. כשהמקבילות והמקורות הובאו ביחד, אף שיש ביניהם הבדלים, נבחר הנוסח של אחד מהם או שנקבע נוסח המשלב בין הנוסחים השונים או שצוינו הנוסחים השונים (נוסחים שונים מופרדים בלוכסן - /).
הנוסח של מקבילות ומקורות, לרבות פסוקים שהובאו בהם, הוא בכתיב מלא (צורת זכר רבים המסתיימת ב-ן הוחלפה ב-ם, אף על פי שההחלפה היא שיבוש צורת לשון חכמים).
משפטים וחלקי משפטים בארמית של מקבילות ומקורות הובאו לעיתים בתרגומם לעברית מבלי שהובא הנוסח המקורי ומבלי שצוין שבמקומו הובא תרגומו.
מקבילות ומקורות מן התלמוד ירושלמי צוינו לפי הפרק וההלכה על פי סימוני ההלכות שבכתב יד ליידן.
הנוסח של מקבילות ומקורות מן התלמוד הבבלי תוקן לעיתים על פי כתבי יד של הבבלי. במקבילות ובמקורות מן התלמוד הבבלי הובא בדרך כלל פירושו של הרב ע' אבן ישראל.
פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן סייע בחיפוש ובהעתקה של מקבילות ומקורות. מערכת המידע לתלמוד הירושלמי של המכללה האקדמית בנתניה (http://webapp2.netanya.ac.il/talmud/) סייעה במציאת הפניות לציטוטי ירושלמי בראשונים ולספרות מחקר על הירושלמי.
רשימת מקורות נבחרים
משנה, תוספתא ותלמודים
משניות מבוארות (פ' קהתי)
שישה סדרי משנה (ח' אלבק)
משנת ארץ ישראל (ש' ספראי וז' ספראי)
תוספתא (מ"ש צוקרמנדל)
תוספתא (ש' ליברמן)
תוספתא כפשוטה (ש' ליברמן)
תוספת ראשונים (ש' ליברמן)
מסכת סופרים (מ' היגר)
תלמוד ירושלמי על פי כתב יד ליידן (האקדמיה ללשון העברית)
תלמוד ירושלמי (ונציה)
תלמוד ירושלמי (וילנא)
שרידי הירושלמי (ל' גינצבורג)
שרידי הירושלמי ב (יד הרב הרצוג)
סינופסיס לתלמוד הירושלמי
פירושי רמב"ן לירושלמי (י' פלורסהיים)
מפרשי הירושלמי ("קורבן העדה", "פני משה", רש"ס, "ספר ניר", "נועם ירושלמי" ועוד)
פירושים וחידושים בירושלמי – מסכת ברכות (ל' גינצבורג)
אהבת ציון וירושלים (ד"ב רטנר)
הירושלמי כפשוטו – מסכתות שבת, עירובין ופסחים (ש' ליברמן)
ירושלמי נזיקין (א"ש רוזנטל, ש' ליברמן)
שערי תורת ארץ ישראל (ז"ו רבינוביץ)
הירושלמי המפורש – מסכת ברכות (ש' גורן)
עלי תמר - התלמוד הירושלמי (י' תמר)
תלמוד ירושלמי מסכת שביעית (י' פליקס)
תלמוד ירושלמי מסכת מעשרות (י' פליקס)
תלמוד בבלי (וילנא)
תלמוד בבלי (ע' אבן ישראל)
מפרשי הבבלי
מדרשים
מכילתא דרבי ישמעאל (ח"ש הורוביץ וי' רבין)
מכילתא דרבי ישמעאל (מ' איש שלום)
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (י"נ אפשטין וע"צ מלמד)
ספרא (י"א וייס)
ספרא דבי רב (א"א פינקלשטין)
ספרי במדבר (ח"ש הורוביץ)
ספרי זוטא (ח"ש הורוביץ)
ספרי דברים (א"א פינקלשטין)
מדרש תנאים לדברים (הופמן)
מדרשי רבה (וילנא)
בראשית רבה (י' תיאודור וח' אלבק)
שמות רבה (א' שנאן)
ויקרא רבה (מ' מרגליות)
דברים רבה (ש' ליברמן)
מדרש רבה (מ"א מירקין)
רות רבה (לרנר)
איכה רבה (ש' בובר)
פסיקתא דרב כהנא (ד' מנדלבוים)
פסיקתא דרב כהנא (ש' בובר)
פסיקתא רבתי (מ' איש שלום)
מדרש תנחומא (ש' בובר)
מדרש תנחומא (ורשא)
מדרש שמואל (ש' בובר)
מדרש תהילים (ש' בובר)
מדרש משלי (ש' בובר)
פרקי דרבי אליעזר (מ' היגר)
פרקי דרבי אליעזר (ורשא)
אוצר המדרשים (איזנשטין)
ילקוט שמעוני
ספרי עזר, מחקרים ועבודות
אבות הדורות (מ"ד גרוס)
אוצר כינויי עובדים בספרות התלמוד והמדרש (מ' איילי)
אוצר לשונות ירושלמיים (מ' עסיס)
אנציקלופדיה לחכמי התלמוד (מ' מרגליות)
אנציקלופדיה תלמודית (יד הרב הרצוג)
אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל (ז' וילנאי)
ארץ הגליל - מימי העלייה מבבל עד חתימת התלמוד (ש' קליין)
בימי הבית ובימי המשנה (ש' ספראי)
בשלהי הבית השני ובתקופת המשנה (ש' ספראי)
דעת מקרא (מוסד הרב קוק)
ההלכה - מקורותיה והתפתחותה (א"א אורבך)
הטרמינולוגיה של הירושלמי (ל' מוסקוביץ)
הלכות ארץ ישראל מן הגניזה (מ' מרגליות)
המילון החדש (א' אבן שושן)
חז"ל - פרקי אמונות ודעות (א"א אורבך)
חכמי המשנה והתלמוד - הגותם פועלם ומנהיגותם (מ' בר)
חציבה ומחצבות אבן בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (ז' ספראי וא' ששון)
יוונית ויוונות בארץ ישראל (ש' ליברמן)
מאלף עד תו – מילון עברי שימושי (מ' מדן)
מבוא הירושלמי (ז' פרנקל)
מבוא למשנה (ח' אלבק)
מבוא לנוסח המשנה (י"נ אפשטין)
מבואות לספרות האמוראים (י"נ אפשטין)
מבואות לספרות התנאים (י"נ אפשטין)
מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (י' תבורי)
מדרשי הלכה של האמוראים בתלמוד הירושלמי (ע"צ מלמד)
מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הירושלמי (ע"צ מלמד)
מחקרים בספרות התלמוד (י"נ אפשטין)
מחקרים בספרות התלמודית (האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים)
מחקרים בעברית ובארמית (י' קוטשר)
מחקרים בתורת ארץ ישראל (ש' ליברמן)
מחקרים בתולדות ישראל (ג' אלון)
מילון לארמית הארץ ישראלית היהודית (מ' סוקולוף)
מקורות ומסורות - ביאורים בתלמוד (ד' הלבני)
משנה מסכת שקלים (א' פינצ'ובר)
סוגיות מקבילות בירושלמי (מ' עסיס)
עיונים בספרות התלמוד (ע"צ מלמד)
על הירושלמי (ש' ליברמן)
עם הארץ הגלילי (א' ביכלר)
ערכי - המילון החדש לספרות חז"ל (י' קוטשר, מ"צ קדרי)
ערכי מדרש (ב"ז בכר)
פרקמטיא - מערכת השיווק בחברה היהודית בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (י' מנירב)
רב מילים – המילון השלם (י' שויקה)
שקיעים מתרגומי המקרא הארמיים (מ' גושן-גוטשטיין)
תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד (ג' אלון)
תורת הצורות של הארמית שבתלמוד הירושלמי על פי קטעי גניזה (ש' היימנס)
מאמרים מתוך: "אסופות", "לשוננו", "מחקרי תלמוד", "סידרא", "סיני", "ציון", "קתדרה", "שערי לשון", "תעודה", "תרביץ" ועוד.
"אור לישרים"
בשו"ת "מן השמים" (לרבי יעקב ממרויש, מבעלי התוספות) סימן סא נסתפק בבבלי מסכת ראש השנה והשיבו לו: "זרח בחושך אור לישרים" (תהילים קיב,ד).
ונכתב שם בהערה: יעוין בספר "תוספות אהרן" מהגר"א מפינסק בחידושי מסכת ראש השנה שהביא תשובה זו וביאר על פי אומרם: "במחשכים הושיבני" (איכה ג,ו) - זה תלמודה של בבל (בבלי סנהדרין כד,א), ו"לישרים" אותיות "יר(ו)שלמי", ורצונו לומר שיש לפרש סוגית הבבלי על פי דברי הירושלמי שם.
לאור הדברים האלה, ומשום שהפירוש למסכת שקלים בא להאיר אור חדש על התלמוד הירושלמי, על כן נקרא הפירוש הזה בשם "אור לישרים".
יהושע ב"ר משה בוך