Ohev Ger, Part II, An Ode to Onkelos

הצעיר המחבר לנוכח אנקלוס מדבר

וְאַנְתְּ גִּיּוֹרָא יַקִּירָא, דִּי מְדָרָךְ עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי, אִתְפְּנִּי כְעָן מִן מוֹתַב יְקָרָךְ מִן שְׁמַיָּא, דִּי נִשְׁמְתָךְ מִתְפַּנְּקָא תַּמָּן בְסִיֹּעַת רַחְמוֹהִי דִּי אֱלָהֵהּ דִּי אַבְרָהָם, דִּי אִדְּבַקְתְ בֵּהּ בִרְעוּת נַפְשָׁךְ, וּבְכִנְשַׁת נָטְרֵי פִקּוּדֵי אוֹרַיְתָא דִּי נְבִיֵהּ מְהֵימְנֵהּ, דַּי תַרְגֵמְתָּ יָתָהּ בְמַנְדָּע וְשָׂכְלְתָנוּ; וְאִסְתְּכִי כְעָן עַל שְׁפַל דֳיְרֵי אַרִעָא כְּלָּה חֲשִׁיב, דִּי שַׁוִי מִלָּיךְ כְּלִילָא לְרֵֹאשֵׁהּ, בְּלַשׁ בְּגוֹ קְבְלָא וַאֲמִיטְתָא, וְכַוֵֹּי נְהוֹר שַׂגִּיא אִתְפְתָחָא קֳדָמוֹהִי, וְסִימָן מְטַמָּרָן מִן יוֹמָת עֳלְמָא נְגַד וְאַנְסֵק מִמַּבּוּעֵי עֵינָוָֹת חָכְמְתָךְ, וּמַיִן בְּסִימִין מִדְּלָא דְּלָא מִבְּאֵרָא עֲמִּיקָתָא דִּי מַנְדְּעָךְ יַתִּירָא וּכְרָא בְּטִנָּרָא תַּקִּיפָא, וְעַל בְּגוֹ תְוָנֵי טוּרָא רָמָא דִּי שָׂכְלְתָּנוּתָךְ, וְאַנְפֵק מִן כֵּפּוֹהִי אַבְנִין טָבָן וּמְרַגָגָן, שֳׁנְיָן דָּא מִן דָּא, סֳמְקָן יֳרְקָן וּבֳרְקָן שַׁבְזִּיז וְסַבְהֶלוֹם; וְאַנְהַר אַפָּיךְ מֵרוּם רְקִיעָא לְאַפֵי גְבַר מָכִךְ וְּתְרִיץ לִבָֹא, דִּי שָֹם בָּל לְמִגְלֵא לִבְנֵי אֲנָּשָא אָרְחָתָךְ מְסַתְּרָתָא, וּלְחַוָּאָהּ קֳדָם חַיַיָּא מִן קְצָת רְבוּתָךְ, בְּדִיל דַּי יִתְיַקַּר שְׁמָךְ רַבָּא בְּגוֹ עַמָּא דְנָה דִּי רִחֵמְתָּ:

וּגְלִּי קֳדָמָיךְ, גִּיּוֹרָא זַכָּאָה, בְּאַתְרָא דִּי אַנְתְּ תַּמָּן, עַמְלִי וּלְאוּת יְדַי בַּעֲבִידְתָּא מַחְשְׁכָא עַיְנִין וּמַפְחָא נְפָשׁ, לְמִבְדַק בִּכְתָבִין עַתִּיקִין, זִמְנָא וְזִמְנִין, יֵימָם וְלֵילֵי, בְּעַיְנָא פְקִּיחָא עַל מִלִין וְאָתִין, בְּדִיל לְתָרָצָא פִּתְגָּמָיךְ תְּרִיצַיָּא, דִּי רֵוְהוּן אֶשְׁתַּנִּי, וַחֲזותְהוֹן יַאֲיָא עֲדַת מִנְּהוֹן, בְּשַׂגִיאוּת עִדָנַיָא דִּי חַלַפוּ עֲלֵיהוֹן, וּבְחוֹבֵי סֳפְרַיָא דִּי שַׁקַּרוּ בְּמֵאמְרָךְ, וְחַבַּלוּ פִּתְגָמֵי חָכְמְתָךְ, גְּבַר כִרְעוּתֵהּ, בְְּלָא הֵימָנוּ, וְחַכִימַיָּא מִתְעַטְּלִין, וְלָא חַשְׁחִין עַל דְנָה פִּתְגָּם, לַאֲתָבוּתָךְ לְיקָר הַדְּרָךְ וְזִיוָךְ. וּכְעָן גִּיּוֹרָא מְהֵימְנָא, אִם שְׁפַר קֳדָמָיךְ וְאִם תַּקִּין בְּעַיְנָיךְ פָּלְחָנָא דְנָה דִּי פִלְחֵת, וְאִם בִּקְשׁוֹט וּבְהֵימָנוּ עֲבִידְתָּא דַּךְ עַבְדֵת, ומַטּוּלָּא דְּנָה סוֹבְרֵית, סַק כְּעָן וְאִשְׁתַּטַּח קֳדָם כָרְסֵא יִקָרֵה דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, וְצַל עֲלַי, רַחֲמִין לְמִבְעֵא בְדִילִי, וְכִדְנָא קֳדָמוֹהִי תֵֹאמָר:

גַּבְרָא דַּי שָֹם עֲלָיךְ מַלְכָּא טְעֵם, וְלֵאלָהֵי כַסְפָא וְדַהֲבָא לָא סְגִידּ, וּמִטַל שְׁמַיָּא רוּחֵה מְשַֹבַּע, וְשַׁוִּי יְקָרֵהּ בִּיקָר אוֹרַיְתָךְ, וּדְנָה כְתָבָא דִּי רְשַׁם בְּדִיל יְקָרָךְ וּבְדִיל יְקָרִי, יְהַשְׁכַּח כְּעָן רַחֲמִין קֳדָמָיךְ, יַצְלַח בְּדִילָךְ וְיַצְלַח בְּדִילִי; וְלֶהֱוֵא מֵאמְרָךְ בְּסַעֲדֵהּ, כְּדֵי יְהָךְ וְיִתּוֹתַב בַאֲתָר דִּי מִן טַעֲמָךְ אִתְקְרִי, וּתְהַשְׁלֵם עִמֵּהּ רוּחַ חָכְמָה וְשָׂכְלְתָּנוּ, פִּתְגָמֵי אוֹרְַתָךְ לְמִפְשַר וְקִטְרִין לְמִשְׁרֵא, וּלְאַלָפָא קְשְּׁטָא בְּקֻּשְׁטָא, וְאָרְחָן דְתַקְּנָן קֳדָמָיךְ בְּהֵימָנוּ, וּצְבוּתָךְ לָא יְהַשְׁנֵא, וְכָל עִלָּה וּשְׁחִיתָה לָא תֶּהֱוֵא מִשְׁתֳּכְחָא עֲלוֹהִי: יְדֹּוּר וְיִתֹּוֹתַב וְיֵחֵי, וּרְעוּתָךְ י"י בִּידֵהּ תְּהַצְלָח.

טריאסטי, ר"ה לאילנות, תקפ"ט.