שאלה
מאז הכנסת התקן ׳מירנה׳ לפני חודשיים, אני סובלת מכתמים רבים. טבלתי בשבוע שעבר לאחר חמישה שבועות של פירוד, ועכשיו נאסרתי שוב. כיצד ניתן לספור שבעה נקיים במצב זה של כתמים בלתי פוסקים?
תשובה
בחודשים הראשונים שלאחר הכנסת התקן מירנה, עלולה להיות הכתמה רבה מאוד. לרוב מצב זה משתפר לאחר 3-6 חודשים; ואז, לרוב, ישנה הפחתה ניכרת, קיצור או היעלמות של הדימום הווסתי; ולפעמים מעט הפרשות אדומות סביב הזמן שבו היה הווסת אמור להופיע. במידה וההכתמה אינה פוסקת לאחר כמה חודשים, מומלץ לשקול פיתרון שונה עם הרופא.
מומלץ לוודא שהכתמים אכן אוסרים אותך לפי דיני כתמים.1הדרכה מפורטת מופיעה לעיל סי׳ סי׳ כ, בדיקות בז׳ נקיים במצב צניחת רחם. במידה והם אכן אוסרים, כדאי לנהוג לפי המוצע להלן, למשך החודשים הראשונים שלאחר ההתקנה.
בבדיקות שבעה נקיים, ניתן לבצע את מספר הבדיקות המינימלי ההכרחי על מנת להיטהר. כלומר, בדיקת הפסק טהרה, בדיקה אחת ביום הראשון, ובדיקה אחת ביום השביעי. בזמן שבעה הנקיים, מומלץ ללבוש בגד תחתון צבעוני ו/או להשתמש בתחתונית חד פעמית שנידונה כדבר שאינו מקבל טומאה.
אם את חוששת שאף באופן זה, לא תצליחי להגיע לבדיקות נקיות ולהיטהר, אפשר לבצע שטיפה פנימית לפני בדיקת היום הראשון, אך להמתין כמה דקות בין השטיפה לבדיקה.2שטיפה פנימית מתבצעת דרך הכנסת נוזלים ישירות לנרתיק על מנת להוציא הפרשות מהנרתיק. ערכות שטיפה נמכרות בבית מרקחת וכן ניתן בבית להכין נוזל לשטיפה. לרוב, שטיפה פנימית כזו אינה מומלצת כי היא משנה את האיזון הטבעי של החיידקים שבנרתיק והיא עלולה ליצור גרוי וגינלי, ולכן אין לבצעה באופן קבוע ללא התיעצות עם גורם רפואי. אולם אם השטיפה הפנימית מתבצעת רק לעתים רחוקות, כבמקרה שלנו, בדרך כלל אין בכך בעיה. אם גם ביום השביעי נראה לך שלא תהיה אפשרות לבדיקה נקייה, תוכלי לפנות לסמכות הלכתית ע״מ לברר אם יש מקום להקל יותר. לאחר הטבילה, הקפידי להמשיך ללבוש בגד תחתון צבעוני ולהקפיד על ההנחיות הנוגעות לכתמים.
הרחבה
התגובה למירנה שונה מאישה לאישה. לפי הנתונים הרפואיים העכשוויים, בין 40% ל- 70% של המשתמשות עלולות למצוא דימומים וכתמים מרובים בשלושה עד ששה חודשי השימוש הראשונים, ואילו אצל השאר לא יופיעו כתמים בכלל.3ראו נספח רפואי ה. יש נשים שיצליחו לא להיאסר מהכתמים בתקופה זו; ואחרות עלולות להיאסר ולהתקשות להיטהר למשך תקופה ארוכה.
לגבי האפשרות לצמצום בדיקות בזמן שבעה נקיים או ויתור על בדיקת היום השביעי, עיינו לעיל סי׳ כד, הפחתת בדיקות באישה שעברה הפלה, הערה 18.
באשר לשטיפה, בשו״ת חלקת יעקב4חלקת יעקב יו״ד סי׳ ק (דפוס ישן - חלק ב סימן פז). נשאל הרמ״י ברייש על אישה שמוצאת כתמים ירוקים וחומים באופן תדיר ואינה מצליחה להיטהר, האם מותר לה לבצע שטיפה פנימית לפני הבדיקה בימים הראשון והשביעי, או שמא שטיפה זו היא כמעלים עין מהאיסור; וחקר בטעם הבדיקות בז״נ אם באות להוכיח שלא היה דם בין בדיקה אחת לחברתה, או שהבדיקה יוצרת לאישה חזקת טהרה, ולכן באה לבדוק את מצב האישה רק ברגע הבדיקה. הוא מביא דברי החוו״ד5חוו״ד סי׳ קצו ס״ק ג. לגבי אישה שראתה דם נידה ואח״כ נולדה לה מכה שמוציאה דם, ואי אפשר לה לבדוק ללא שתראה דם. במקרה זה, לפיו, מספיקה בדיקה נקייה אחת מלבד הפסק הטהרה על מנת להעמידה על חזקת טהרה.6בהר צבי יו״ד סי׳ קמו כתב בבעלת פצע שצריך הפסק טהרה ובדיקות בראשון ושביעי. אמנם הוא מביא ששמח לראות שכן פסק מהרש״ם אנגל ח״ג סי׳ פג ושם כתב שמספיק הפסק טהרה ובדיקה אחת. מכאן מסיק החלקת יעקב שהחוו״ד סובר שהבדיקה לא באה על מנת להוכיח שהיתה נקייה ללא דם במשך כל הימים שלפניה, אלא כדי ליצור חזקת טהרה. על פי טעם זה, שטיפה לפני הבדיקה מותרת.
דיון דומה בטעם הבדיקות נראה במחלוקת הראשונים לגבי מספר הבדיקות הנצרכות בשבעה נקיים.
הרא״ש7רא״ש מסכת נידה פ״י סי׳ ה. והרשב״א8תוה״ב השלם בית שביעי שער חמישי. סוברים שהבדיקות נצרכות על מנת להעמיד חזקת טהרה, ובדיקה אחת בכל שבעת הימים מספיקה להעמדת חזקה זו. הבדיקה לכתחילה בכל יום נדרשת מטעם נוסף של ׳ספורים לפנינו׳, שזהו טעמם של ר״ע ור״י במשנה.9נדה סח ע״ב. כלומר - על כל יום להיות ׳ספור׳ בפני עצמו, ולכן יש להעמיד מחדש חזקה לכל יום ויום, אך בדיעבד מספיקה בדיקה אחת במשך שבעת הימים. הרא״ש מביא את הראב״ד בדין בדיקה באמצע שבעה נקיים, שהיא מקרה שלא הופיע בגמרא. נראה לדעתו, וכך כותב גם הרשב״א,10תוה״ב שם ומשמרת הבית ד״ה אמר הכותב. שבדיקת אמצע תהיה עדיפה על פני בדיקה ביום השביעי, מכיוון שהיא מעמידה את חזקת כל הימים שאחריה. נראה שזהו גם טעמם של הראשונים האחרים שפסקו שמספיקה בדיקה אחת בכל יום.11רמב״ן, רשב״א ,רא״ש, הגהות מימוניות, מובאים בב״י סי׳ קצו סע׳ ד. לעומתם נראה שטעמם של הראשונים המצריכים שתי בדיקות ביום12סמ״ג, סמ״ק, ס׳ התרומה והמרדכי, מובאים בב״י שם. הוא כדי לוודא שאכן לא ראתה בינתיים.13הבנה זו של הטעמים מובאת באג״מ יו״ד ח״א סי׳ צד.
שאלה שנייה שמעלה החלקת יעקב היא שאלת העלמת עין מאיסור. לעניין זה מציין החלקת יעקב למהרש״ם14מהרש״ם חלק א סי׳ פא ופ״ב. הדן בלבישת צבעוני בשבעה נקיים, וכותב כי במקום עיגון אין חוששים ומותר להעלים עין; ולכן לדברי החלקת יעקב, בבדיקת יום א׳ אפשר להתיר לשטוף לפניה, שהרי אתמול הפסיקה בטהרה ומצאה עצמה נקייה, והבדיקה באה להעמיד חזקת הימים הבאים, כך שוודאי יכולה לרחוץ לפניה. לגבי בדיקת היום השביעי, מביא החלקת יעקב את רש״י (נדה סט א) ״והכא אשמועינן סופן אע״פ שאין תחילתן וז״ל דמשום בדיקת ז׳ מחזקינן כל ששה לפניו בטהרה.״ לדבריו נראה כי בדיקת היום השביעי מוכיחה כי לא היה דם כל שבעת הימים, שאילו היה דם, היה נמצא כעת בבדיקה. אם כך, שטיפה לפני הבדיקה מבטלת את הטעם בבדיקה, שהרי לא תהיה שום אומדנה על הימים שעברו.
בהמשך מביא החלקת יעקב סברה אחרת בהבנת רש״י, שעצם הבדיקה הנקייה מעמידה חזקת טהרה, ואין צורך באומדנה והוכחה על כל הימים שעברו.15חלקת יעקב יו״ד סי׳ ק: ״א״כ יכולין אנו להבין כוונת רש״י הנ״ל ג״כ על דרך זה דמשום בדיקת ז׳ מחזקינן כל ששה לפניו בטהרה הואיל ופסקה בג׳, לא משום הוכחה ואומדנא דאם היה באלו הימים דם היה ניכר גם כעת וכדהסברנו לעיל, רק כיון דאנו רואין ביום השביעי דהיא טהורה אנו מחזקינן לה לכל הימים בחזקת טהרה, והוי ספורין ובדוקין.״
למסקנה, הוא פוסק שבבדיקת יום א׳ שבאה להעמיד חזקת הימים הבאים ועדיין אין מצב של שתי קולות (גם הקולא של שטיפה לפני בדיקה, וגם הפתחתת בדיקות של שאר ימים, שהרי עדיין לא הקלה בשאר הבדיקות) האישה יכולה לשטוף לפניה. אולם, בבדיקת יום ז׳, שבפשטות לשון רש״י מטרתה להעמיד חזקת הימים שלפניה על ידי הוכחה ואומדנה ובדיקה שאין שיירי דם, ובנוסף לכך כבר הקלה בבדיקות בכל חמשת הימים שבינתיים, אי אפשר להוסיף קולא נוספת ולשטוף לפניה.
בטהרת הבית16טהרת הבית ח״ב עמ׳ שטו-שכא. מתיר לעשות שטיפה פנימית לרפואה בזמן שבעה נקיים: ״ונראה ששפיר דמי לעשות כן ואין לחוש לשמא היה דם ונשטף על ידי קילוח המים דאחזוקי ריעותא לא מחזיקינן הואיל ולאחר הבדיקה של הפסק טהרה בחזקת טהרה היא עומדת.״ אך אינו דן במצב בו האישה יודעת שיש לה כתמים ולכאורה יש לה ריעותא ברורה.
הגר״מ פינשטיין,17אג״מ יו״ד ח״א סי׳ צד. לאחר דיון בטעמי הראשונים, דן בטעמו של השו״ע אשר פסק לבדוק לכתחילה פעמיים ביום, ומביא את הרא״ש שבדיעבד בדיקה אחת ביום מספיקה. בנוסף הוא כותב שבדיעבד מועילה בדיקה אחת בראשון ואחת בשביעי. והסד״ט מוכיח שלעניין טעם הבדיקה סבר אף השו״ע כרא״ש, אולם הצריך תחילתן וסופן מכיון שיש כאן חשש כרת ולא נתבררה כמי ההלכה, ולכן ראוי להחמיר.
מצד שני, ממשיך האג״מ, יש לומר שאולי טעמו של השו״ע כסמ״ג שסובר שמטרת הבדיקות היא להעמיד חזקת טהרה שהיום נקי, בדומה לרא״ש, ואי אפשר להעמיד חזקה זו אלא בשתי בדיקות ביום שמוכיחות שלא היה דם במשך עונה שלימה, כפי שנדרש לעניין טהרות. מחלוקתו של המחבר על הסמ״ג, על פי הבנה זו, היא רק לעניין המצב של בדיעבד, שלשו״ע בדיעבד או בשעת הדחק מספיקה בדיקה אחת ביום מטעם ׳מקצת היום ככולו׳. (ומטעם זה יש להקפיד על בדיקת בוקר).
לכן, מכיוון שטעמו של השו״ע לא התברר לגמרי, כותב האג״מ שיש מקום להתיר שטיפה רק לאחר בדיקת היום הראשון וכן ביום השביעי לאחר הבדיקה, ורק בשעת הדחק ממש ניתן לסמוך על סברת הסד״ט ולהתיר שטיפה בין בדיקת הפסק טהרה לבדיקת הבוקר של היום הראשון.
תשובה זו של האג״מ מתייחסת לשטיפה הנדרשת לצורך רפואי במקום שאין סיבה לחשוש שאכן יש דם. זהו מצב השונה משאלתנו שבה האישה מבקשת לשטוף כאשר היא יודעת שיש לה כתמים.
לשאלה זו מתייחס האג״מ במקום אחר:18ביו״ד חלק ב סימן ע״א. עיינו גם חזו״א נדה סי׳ פא בתחילתו, שמשמע שאם שטפה ובדקה לאחר הרבה זמן, הבדיקה עולה לה, אבל כעקרון עדיף לא לשטוף. ״ובדבר אם רשאה לרחוץ עצמה באו״מ [באותו מקום] יפה קודם הבדיקות, בסתם אשה ליכא חסרון בזה שהרי היא כבר בחזקה שפסקו דמיה, אך תחכה זמן קצר כרבע שעה בערך ולעשות הבדיקה, אבל באשה זו שדרכה זה איזה חדשים שהיא רואה המראה ברוין, אם היה ספק לנו בכשרות המראה אין לה לרחוץ דהרי אם לא תראה כפי הרגילות שלה בחדשים האחרונים אולי היה זה ע״י הרחיצה.״
בכן, על פי האג״מ, אין לבצע שטיפה כאשר אנו יודעים על כתמים מסופקים. אולם האג״מ מתייחס בתשובתו זו לשאלה אודות אישה אשר באופן קבוע רואה כתם ביום הראשון לנקיים19אג״מ יו״ד ח״ב סי׳ עא.
״הנה בדבר אשתו אשר זה הרבה חדשים שההפסק טהרה והמוך דחוק של כל ביה״ש הוא נקי ולמחר שהוא יום הראשון של שבעת הנקיים בבדיקת השחרית מצאה כמראה ברוין...״ ובו בלבד. ועל כן אין כאן סכנה של עיגון, דהיינו מצב בו בני הזוג נאסרים זה על זה לתקופה ארוכה.
ולכן נראה למסקנה שבמקרים מסובכים יותר, ניתן לסמוך על החלקת יעקב ולשטוף לפני בדיקת יום א׳. ואם ביום השביעי נראה שאי אפשר לבצע בדיקה נקייה, ניתן לסמוך על הדעות הפוסקות ׳תחילתן אף שאין סופן׳ ולוותר על בדיקת היום השביעי.
אמנם במקרה שלנו הרי״ה הנקין חולק, וסובר שאין ללמוד מהחלקת יעקב העוסק בעיגון ממש, שהרי השואלת יכולה להוציא את המירנה וייפסקו הכתמים. ועוד, במקרה שלנו הרי הצליחה האישה להיטהר, ומי אומר שלא תצליח גם בעתיד. לכן אין כאן אלא ספק עיגון, שלא בא לעולם עדיין, ולכן אין למהר להקל. מצד שני, יש לחשוש שמא הבעל או הזוג ייכשלו, ולזה נתכוון החלקת יעקב במה שכתב שהאידנא הדורות חלושים. סוף דבר, אין לפוסק אלא מה שעיניו רואות לפי הכרתו את בני הזוג.
א.ק.