שאלה
אני מניקה ונוטלת גלולות סרזט. לאחרונה אני מוצאת כתמים מרובים, וכבר אינני יודעת להבדיל בין כתמים לבין המחזור עצמו. אין לי הרגשה פנימית בזמן יציאת ההפרשות אך מדובר בהפרשות אדומות בכמות כזו שלפעמים מחייבת אותי להחליף תחתונית כמה פעמים ביום. האם במצב המתואר אני נאסרת?
תשובה
כל עוד אין לך הרגשה הלכתית המלווה את יציאת ההפרשות הדמיות מהגוף, ההלכה מתייחסת אליהן על פי דיני כתמים. באם את מוצאת כתמים אלו על תחתונית, או על גבי בגד תחתון צבעוני, אינך נאסרת, וזאת אף אם התופעה מתמשכת.
עם זאת, כדאי לכם להימנע מיחסי אישות בימים אלו מחשש שמא יימצא דם מיד לאחר היחסים באופן מטמא, שמא תתעורר שאלה חמורה של רואה מחמת תשמיש. הימנעות זו תאפשר לכם גם לבחון אם יתפתחו הכתמים לדימום וסתי של ממש.
במידה שהכתמים ממשיכים להופיע לאורך זמן, כדאי לך לבצע קינוח חיצוני בנייר טואלט לפני קיום יחסים על מנת לוודא שאת נקייה.1גם אם יימצא דם על הנייר, לא בהכרח תיאסר האישה. הדרכה מפורטת נמצאת לעיל בסי׳ כז, דם על נייר קינוח. מומלץ שתנקו את עצמכם לאחר היחסים במגבות צבעוניות ולא תסתכלו בהן, שכן כאשר האישה טהורה ושלא בעונה הסמוכה לווסת, אינה חייבת להתחקות אחר כתמים אפשריים.
ואולם, במקרה שבו ההפרשות מגיעות לכדי כמות דם הדומה למחזור החודשי, את נאסרת.
אם הכתמים ממשיכים לאחר שעבר פרק זמן ממושך, יש להתייעץ ברופא נשים על האפשרות לעבור לאמצעי מניעה אחר (סוג אחר של גלולות פרוגסטרון, גלולות משולבות, או שיטת מניעה אחרת).
הרחבה
גלולות סרזט ידועות כ׳גלולת הנקה׳ כי אינן מכילות אסטרוגן העלול להשפיע על ייצור החלב. אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא כתמים בין-ווסתיים.2ראו נספח רפואי ה, אמצעי מניעה.
השלחן ערוך פסק כדברי שמואל,3נדה נז ע״ב. שאישה נטמאת מדאורייתא רק אם הרגישה את יציאת הדם מגופה.4יו״ד סי׳ קצ סע׳ א. בעל סדרי טהרה חלק על דברי השלחן ערוך וכתב שרש״י ותוספות לא פסקו כשמואל, וכאשר הדם ודאי בא מגופה, האישה טמאה מדאורייתא גם ללא הרגשה.5סדרי טהרה שם סע׳ צג ד״ה נחזור על הראשונות. וראו לעיל סי׳ כה, בדין הרגשה. אך רוב האחרונים לא פסקו כמותו, והם סוברים שרק דם הבא בהרגשה מטמא מדאורייתא, מכח גזירת הכתוב.6ראו שו״ת מהר״ם מלובלין סי׳ ב, וכן טהרת הבית סי׳ א ס״ק ג עמ׳ ח שמביא רשימה של פוסקים שחולקים על הסדרי טהרה.
בעל פתחי תשובה מנה שלוש הרגשות המטמאות המובאות ע״י קודמיו (פתיחת המקור, זעזוע הגוף וזיבת דבר לח).7יו״ד סי׳ קפג סע׳ א. רבים העירו שהיום נשים, רובן או כולן, אינן מרגישות את יציאת הדם באופן המטמא,8חוט השני עמ׳ קס סקי״ד אות ה׳, שו״ת שבט הלוי ח״י סי׳ קמב, מנחת אשר הל׳ נדה סי׳ א ד. אך בציץ אליעזר חלק ו סי׳ כא חלק על קביעה זו, ופירש שההרגשות המדווחות על ידי נשים היום כגון כאבי בטן וגב ועוד מיחושים הן אותן ההרגשות של פתיחת המקור וזעזוע הגוף שתוארו במקורות, ורק המינוח שונה. וראו לעיל סי׳ כה, בדין הרגשה. ולדבריהם יש מקום להסתפק אם רוב הנשים בכלל נטמאות היום מדאורייתא.9שו״ת דברי חיים יו״ד ח״א סי׳ לז, וכך סובר הר״י ורהפטיג להלכה. ובשו״ת דברי יציב רומז לאפשרות כזאת: ״וחקרתי מפי נשים והגידו לי שכהיום אינן מרגישות במקור ואינן יודעות כלל מקום המקור, וכן בזעזוע הגוף ועקיצה במקור אין להם שום ידיעה, וכנראה שנחלשו החושים לגמרי וכמו באדם שלקה בחולי ידוע ל״ע שאינו מרגיש הרגשת מ״ר, ולפ״ז לכאורה אין לנשים שלנו דין נדה דאורייתא״ (חלק יו״ד סי׳ פא ד״ה ובהרגשת זיבת דבר לח), אם כי מתשובות אחרות שלו נראה שלמעשה הוא פוסק להחמיר. וכן כותב להקל בשירת הים סי׳ כה ס״ק יד עמ׳ שכז. ואם נשאל, כיצד נעקור לגמרי טומאת נידה מדאורייתא?
כבר השיב ר׳ עקיבא לטענת חכמים נגדו שלדבריו לעולם לא ייעשה איש זב: ״אין אחריות זבים עליכם״.10זבים פ״ב משנה ב. כלומר, גם אם טומאת זב כתובה בתורה, אין אנו מחויבים שתימצא בפועל, והוא הדין לטומאת נידה.
אמנם, יש מבין פוסקי זמננו שכתבו שבכל מקרה אישה טמאה מדאורייתא עם קבלת המחזור החודשי, אם כי נחלקו בהסבר הדבר:
1. בציץ אליעזר סבר שתחושות קדם-ווסתיות ומיחושים המלווים את המחזור נחשבים הרגשות מדאורייתא.11ציץ אליעזר ח״ו סי׳ כא. באגרות משה כתב שהעובדה ״דיודעות בדיוק מתי נעשו נדות״ מוכיחה שיש להם הרגשה וטמאות מדאורייתא.12אגרות משה יו״ד ח״ד סי׳ יז סע׳ יב, ובחוט השני שם. ובמנחת אשר סי׳ א ס״ק ד עמ׳ טז כתב שכיוון שעיקר דם נדות הוא דם הווסת, לכן חזקתו שבא בהרגשה ורק האישה לא שמה לב לכך, ולכן היא טמאה מדאורייתא. כלומר, התחושות של מחזור הן שמטמאות את האישה.13הגרי״ש אלישיב בקובץ תשובות ח״א סי׳ פד חידש שאם היום אין דרכן של נשים לראות בהרגשה, הרי הן נאסרות מדאורייתא ללא הרגשה. והרי״ה הנקין הקשה על דבריו, ראו לעיל סי׳ כה הערה 75.
2. אחרים כתבו על פי הרשב״א שאף אם נאמר שכיום אין לנשים הרגשה כלל ועיקר, עדיין בבא המחזור החודשי האישה נטמאת מדאורייתא שכן זו הדרך של הנשים לראות דם, בראייה מחזורית.14כך כתב הרב מרדכי ויליג בקובץ בית יצחק כרך לט תשס״ז לפי הבנתו בדברי הרשב״א (חידושי הרשב״א נדה נז ע״ב ד״ה תרתי שמעת מינה). כלומר, התזמון הוא הקובע למעשה שנטמאת מדאורייתא.
3. סברה אחרת היא שאישה טמאה מדאורייתא אף אם אינה יודעת לומר שהרגישה, שכן כאשר ראתה כמות דם מרובה, אנו מניחים שראתה דם זה בהרגשה.15שו״ת דברי יציב חלק יו״ד סי׳ פה. וכתב בשו״ת בית שערים חלק יו״ד סי׳ רנב ד״ה אמנם בלאה״נ, שדם מועט יכול לצאת מהמקור ללא פתיחתו, אך דמים מרובים תמיד ילוו בפתיחת המקור. ראו גם בשביבי טהרה פ״ב סע׳ ט עמ׳ כא ושו״ת נזר כהן חלק יו״ד סי׳ ב ס״ק ז עמ׳ רח. כלומר, כמות הדם היא הקובעת שנטמאת מדאורייתא.
במקרה שלנו, שבו האישה רואה כתמים רבים ללא מחזוריות ובהעדר ההרגשות הנלוות למחזור, היא אינה טמאה מדאורייתא, אך ראוי לחשוש לדיעה השלישית לעיל, שכל שרואה דם בשפע כדרך שרגילה לראות במהלך המחזור החודשי, יש להניח שדם זה בא בהרגשה.
לכן כל עוד האישה מסופקת אם הגיע המחזור, יש להעמידה על חזקתה ולדון את הדימום לפי דיני כתמים אף לדעת מי שטימאו את האישה במחזור החודשי מדאורייתא גם ללא הרגשה. במקרה שהדימום מתגבר, יש לחשוש לדיעות הפוסקות שבכמות הדומה לווסתה היא נאסרת.
מ.ר.