שאלה
לפני חודש ילדתי תאומים, כך שיש לנו כעת חמישה ילדים בני שמונה ומטה. שנינו תשושים ועצבניים מהעומס ומחוסר שינה. לאחר הלידות, אני מתקשה מאד עם ההרחקות ועם הפירוד הארוך דווקא בתקופה שבה אני זקוקה ביותר לתמיכה רגשית. עכשיו שהעזרה של בעלי נצרכת באופן שוטף, קשה לי לשמור על איסור העברת התינוקות או חפצים אחרים מהאחד לשני. גם קשה לסחוב את העגלה הכפולה במדרגות ללא הרמה משותפת. האם אין אפשרות להקל בדברים אלו?
תשובה
קודם כל מזל טוב כפול!
איסור העברת חפצים מיד ליד נועד למנוע מגע וקירבה בין בני הזוג בזמן שהם אסורים. איסור זה גורם קושי להורים רבים הן בגלל הצורך בתמיכה רגשית והן בגלל הצורך המעשי בעזרה פיזית בתקופה עמוסה זו. מומלץ שהאחד יניח את התינוק, והשני ירים אותו מיד. לפעמים ניתן להעביר את התינוק דרך אדם שלישי. כך נולד המנהג של קוואטר בברית, כדי שההורים לא יידרשו להעביר את התינוק ישירות מהאחד לשני. עם זאת, מטבע הדברים, ובמיוחד בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, וכל שכן כאשר נולדים תאומים, לא תמיד ניתן להניח את התינוק על משטח בטוח על מנת להימנע מהעברה ישירה. לכן, במקרה של קושי וצער, תוכלו לסמוך על המתירים להעביר ישירות את התינוקות, תוך זהירות להימנע ממגע.
אם אין מי שיסייע לכם בהרמת העגלה, מותר לכם להרימה יחד. יש מי שמתיר זאת גם אם קיימת אפשרות לבקש עזרה, כל עוד הדבר נעשה באופן שלא תגעו זה בזו.
הרחבה
אחת ההרחקות בזמן שהאישה נידה היא איסור העברה מיד ליד.1יו״ד סי׳ קצה סע׳ ב. מקור ההלכה בגמרא בכתובות,2סא ע״א. שם נאסרה מזיגת הכוס והעברתה לאישה. שיטות הראשונים בנדון מתחלקות לשלוש:
1. האיסור חל רק על העברת כוס משום חיבה או קירבה (רמב״ם3הל׳ אישות פרק כא הל׳ ח, ומגיד משנה שם. וספר היראים4ס׳ יראים סי׳ כו ד״ה ובכתובות.).
2. האיסור חל על העברת כל חפץ שמא יגעו האחד בשני (רמב״ן,5חידושי הרמב״ן כתובות סא ע״א, ד״ה ויש מי שאומר. רשב״א,6חידושי הרשב״א כתובות שם ד״ה ומזיגת הכוס. תוספות הרא״ש,7תוספות הרא״ש כתובות שם ד״ה מחלפא ליה. רבינו ירוחם,8רבינו ירוחם, תולדות אדם וחוה נתיב כו חלק ד ד״ה פי׳ מזיגת כוס. ספר החינוך9מצוה רז. והטור10סי׳ קצה.).
3. ייתכן שיש מקום להקל בחפצים גדולים לגביהם אין חשש של נגיעה או קירבה (רש״י,11מובא במחזור ויטרי סי׳ תצט. תוספות,12תוס׳ כתובות סא ע״א ד״ה מחלפי דבייהו בידא דשמאלא. וס׳ התרומה13הל׳ נדה סי׳ פט.).
לדעת הרמ״א, האיסור חל גם על זריקת חפצים,14יו״ד סי׳ קצה סע׳ ב׳ ורמ״א שם, וכן דרכי משה שם ס״ק א. וכן על העברת חפצים ארוכים שלגביהם אין לכאורה חשש של נגיעה.15בית יוסף שם וכן בש״ך שם ס״ק ג.
יש שהבחינו בין תינוק לשאר חפצים: בפתחי תשובה16יו״ד סי׳ קצה סע׳ ג ד״ה ולא יקבלנו מידה. מובאת תשובת התשב״ץ17שו״ת תשב״ץ חלק ג סי׳ נח וסי׳ רל. שכותב שאין התינוק נכלל באיסור ההעברה כי הוא חי שנושא את עצמו,18כך גם נפסק בברכי יוסף, שיורי ברכה יו״ד סי׳ קצה ס״ק ז. והוא ״עצמו הוא יוצא מחיק אמו ובא לחיק אביו״ ולכן מותר להורים להעבירו מאחד לשני.19בערוך השולחן יו״ד סי׳ קצה סע׳ ה חלק על התשב״ץ ואסר גם כאשר יכול התינוק לעבור בעצמו; בשו״ת שבט הלוי ח״ב סי׳ צב העיר שהתשב״ץ מתיר לשיטתו בזריקת חפצים, אך לפי האוסרים בזריקה יהיה אסור להעביר גם תינוק המסוגל לעבור בעצמו מהורה אחד לשני, ובח״ד סי׳ קיב חלק על היתר התשב״ץ. בס׳ בדי השולחן (סי׳ קצה סע׳ ב ס״ק כד ציונים מג) סבר שגם התשב״ץ אסר על העברת תינוק קטן ביותר, ואולי גם תינוק שישן.
האם גדר ׳חי שנושא את עצמו׳ חל רק על תינוק שבכוחו לעבור מיד ליד, או ששייך גם ביילוד קטן?20מחלוקת דומה יש בהלכות שבת, אם תינוק בן שמונה ימים נחשב חי שנושא את עצמו לעניין ברית בשבת. ראו מג״א סי׳ שח ס״ק ע ופמ״ג אשל אברהם שם ס״ק עא ואליה רבה שם ס״ק פד ד״ה דחי נושא וכו׳. יש שכתבו שהיכולת של התינוק לעבור מאם לאב היא תנאי להיתר. לדידם, אם התינוק קטן או חולה ואין ביכולתו לעבור בעצמו, אסור להעבירו מיד ליד.21כך גם בדרכי טהרה עמ׳ מג. מנגד, יש שקבלו את היתר התשב״ץ למרות ההשגות על נימוקיו והתירו העברת תינוק בכל גיל.22ראו בברכי יוסף, שיורי ברכה שם, וראו גם בטהרת הבית ח״ב סי׳ י״ב ס״ז ובהערה ז׳ (עמ׳ קא), שם מתיר להעביר תינוק אך מוסיף שראוי לאשכנזים להחמיר.
פוסקי זמנינו23מנחת אשר הל׳ נדה סי׳ ו סע׳ א ס״ק ב עמ׳ מז. ואלו דבריו: ״ראוי ממידת חסידות להמנע כהאי גוונא כיון שקשה להעביר תינוק מיד ליד בלי נגיעה כלשהי בבשרה או בבגדיה דהוי כגופה... ובשעת הדחק יש למקיל על מה לסמוך.״ כתבו שיש להימנע לכתחילה מהעברת תינוק מיד ליד, היות שקשה להימנע ממגע. בשעת הדחק אפשר להקל כאשר הוא עובר מעצמו, ואף ביילוד ממש.24טהרת הבית שם. ובספר חוט השני סי׳ קצה סע׳ ב ס״ק ו (שער הציון ס״ק יח) מתיר לקחת תינוק מברכי אשתו, שכן אין בכך מסירה אלא רק לוקח אותו מהמקום שבו מונח, אך בעל נפש יחמיר על עצמו. כמבון שיש להיזהר שלא להניח את התינוק במקום מסוכן בניסיון להימנע מאיסור העברת חפץ.25כך מעיר הרב מרדכי ויליג, מובא בספר סדר טהרת הקודש עמ׳ 314.
בנוגע להרמת עגלת תינוק, כאשר המשא אינו כבד סימן שהסיוע הינו בגדר פעולה של חיבה, שאינה נעשית בשל צורך, ולכן יש להימנע מכך.26ראו שו״ת אגרות משה יו״ד ח״ב סי׳ עה. וכן בנשמת אברהם יו״ד סי׳ קצה ס״ק ג ד״ה הורדה והעלת עגלת ילדים, שמביא בשם הגרש״ז אויערבאך שנכון להחמיר בכל עגלה גם אם כבדה. באם העגלה כבדה או שאין אפשרות לאחד להרימה לבד, ההרמה היא פעולת עזרה ולא חיבה, והיא מותרת בדרך שינוי.27כך נכתב בתשובות והנהגות כרך א סי׳ תקב, אך מתיר רק בשעת הדחק ודרך שינוי ניכר, ועדיף שיבקשו עזרה או יימנעו מהצורך בכך. ראו גם שו״ת ציץ אליעזר חלק יב סי׳ נח.
מ.ר.