שאלה
עברתי הפלה שהיתה למעשה לידה יזומה של עובר מת, בשבוע 27. עברו שבועיים, הדימום הפסיק וברצוני לספור שבעה נקיים. האם אוכל לוותר על בדיקות פנימיות מתוך חשש לדלקת לאחר הפרוצדורה הרפואית הקשה, שממנה אני חוששת מאוד?
תשובה
אישה חייבת בבדיקת הפסק טהרה לפני ספירת שבעה נקיים, ולכתחילה גם במוך דחוק ובשתי בדיקות בכל יום משבעת הימים הנקיים. בדיעבד או בשעת צורך גדול ניתן לצמצם את מספר הבדיקות וכן לוותר על המוך הדחוק. כדאי לבצע את הבדיקות בעדינות, ובמידת הצורך אפשר לבדוק פחות לעומק, ובתנאי שהבדיקה תהיה עדיין פנימית.
במקרה של הפלה בשלב מתקדם של ההיריון, האישה עוברת תהליך פיזיולוגי כבלידה, ובנוסף התמודדות נפשית עם אובדן ההיריון.1להרחבה בהיבטים הרפואיים והנפשיים של הפלה, ראו נספח רפואי ד, אובדן היריון. ראו גם
Normal and Abnormal Puerperium, Michail Spiliopoulos, MD http://emedicine medscape. com/artide/260187-overview#aw2aab6b5. יחד עם זאת, לאחר שבועיים כבר אין חשש שהבדיקות יגרמו לדלקת בנרתיק או בצוואר הרחם. בכדי להיטהר, חובה לבצע הפסק טהרה, אך ניתן לוותר על מוך דחוק. מתוך בדיקות שבעה הנקיים, יש לבצע לכל הפחות בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי. מומלץ לבצע לכל הפחות בדיקה אחת נוספת מעל למינימום ביום השלישי או הרביעי.
במקרה של יובש בנרתיק, שהיא תופעה מוכרת לאחר הפלה או לידה, ניתן להרטיב את עד הבדיקה במעט מים כדי להקל על הבדיקה, או להשתמש בחומר סיכה על בסיס מים, כגון KY ג׳לי.2לפירוט נוסף עיינו לעיל סי׳ כא, תלייה בפצע בז׳ נקיים.
הקלות אלה תקפות רק במצב שתואר, ויש לבחון אותן מחדש לפני ספירת שבעה נקיים בפעם הבאה.
הרחבה
תהליך הטהרה כולל שלושה סוגי בדיקה: הפסק טהרה, מוך דחוק, ובדיקות בשבעה הימים הנקיים.
הפסק הטהרה הוא הכרחי, ובלעדיו לא ניתן לספור שבעה נקיים.3יו״ד סי׳ קצו סע׳ א, על בסיס המשנה והגמרא בנדה סח. מקורו של המונח ׳הפסק טהרה׳ בגמרא נדה לג ע״א, שהכותים בועלי נידות משום שבנותיהם ׳יום שפוסקת בו סופרתו למנין שבעה׳. הוא מוכיח שהדם פסק מלזוב, ומעביר את האישה ממצב טומאה למצב בו היא ׳בחזקת טהרה׳. רוב הפוסקים סברו שיש לו תוקף של חובה מדאורייתא,4עיינו בטהרת הבית סי׳ יג עמ׳ רכט והלאה. ולכן גם במצבים רגישים לא ניתן לוותר עליו.5במצבים בעייתיים במיוחד יכולה רופאת נשים יר״ש או בודקת טהרה לעזור לאישה לעשות הפסק טהרה.
לעומתו, המוך הדחוק מופיע בשלחן ערוך, בעקבות הרשב״א, כמנהג טוב,6יו״ד סי׳ קצו סע׳ א. והרמ״א מציין שהוא רק חומרא לכתחילה, ואם אישה לא ביצעה אותו, בדיעבד היא טהורה.7שם סע׳ א-ב. לכן ניתן לוותר עליו לאחר הפלה או לידה.8שהרי ׳מעיין פתוח׳ אינו שייך לאחר הפלה. פוסקים רבים הקלו לוותר על מוך דחוק בשעת הצורך. ראו פרדס רימונים עמ׳ 31; חוט השני סי׳ קצו סע׳ א הערה טז; טהרת הבית סי׳ יג עמ׳ רסא. ועיינו עוד במאמרה של יועצת הלכה מיכל רונס, ״גדרי הנחת מוך דחוק״, תחומין תשע״א (לא). בספרים שערי אורה (עמ׳ 129) ואיש ואישה (עמ׳ 100) ציינו כן במפורש.
מספר הבדיקות בשבעה נקיים נידון באריכות במשנה ובגמרא. מהמשנה9נדה סח ע״ב. עולה שלכתחילה יש לבדוק בדיקה אחת ביום בכל אחד משבעת הנקיים, אולם בדיעבד גם בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי בלבד עולות לספירת הימים, כשיטת רבי אליעזר. הגמרא פוסקת שהלכה כמותו והאמוראים נחלקו, אליבא דרבי אליעזר, עד כמה ניתן להקל. רבי חנינא סובר כפשט דעתו של רבי אליעזר, שהמינימום הנדרש הוא בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי. לעומתו סובר רב שגם בדיקה אחת בתחילת שבעה נקיים או בסופם מספיקה. רוב הראשונים הכריעו כדעת רב, אולם יש שפסקו להחמיר כדעת רבי חנינא.10רוב הראשונים (רמב״ן, רשב״א, ראב״ד, רמב״ם ועוד) פסקו כרב, שכן הגמרא בהמשך דנה בשיטתו וכן ״הלכה כרב באיסורי״ (רא״ש נדה פ״י סי׳ ה); אולם יש שפסקו כר׳ חנינא (סמ״ג, סה״ת, ר׳ שמחה), שכן ״מכל מקום מאחר שאין זה פסק מבורר ראוי להחמיר בדבר״ (סמ״ג סי׳ קיא). מכאן שהפסיקה כר׳ חנינא היא חומרא, ולא מעיקר הדין. לעיון נוסף בדיעות השונות עיינו במאמרה של יועצת הלכה נועה לאו, ״בדיקת היום הראשון משבעה נקיים״, תחומין תש״ע (ל).
השלחן ערוך פסק לכתחילה לבדוק שתי בדיקות ליום, כדעת חלק מהראשונים.11יו״ד סי׳ קצו סע׳ ד. בבית יוסף הוא מציין שכך פסקו סמ״ג, ספר התרומה, מרדכי ורוקח. בניגוד לרמב״ן, רשב״א, רא״ש והג״מ בשם תוספות שפסקו שבדיקה אחת ביום מספיקה. ואולם, בבית יוסף ציין שמעיקר הדין בדיקה אחת מספיקה.12כנכתב לעיל, כך פסקו רמב״ן, רשב״א רא״ש והג״מ בשם תוספות, והטור פסק כך לכתחילה: ״בכל ז׳ ימי הספירה צריכה להיות בודקת לכתחילה פ״א ביום ובספר המצות כתב פעמיים אחת שחרית ואחת ערבית״ (טור יו״ד קצו). אחרונים כתבו שאם קשה לאישה לבדוק פעמיים ביום, כגון לאחר לידה, ניתן להסתפק בבדיקה אחת ליום.13דרכי טהרה עמ׳ קלד, טהרת הבית סי׳ יג ס״ק ה עמ׳ שב, שש״ה סי׳ קצו סע׳ ד ס״ק ג עמ׳ רפג, טהרה כהלכה פרק יז סעיף יד עמ׳ שי. במצבי בדיעבד, כתב השלחן ערוך בסתם שניתן להפחית עד לבדיקה אחת בלבד (בהתחלה, באמצע, או בסוף), וב״יש אומרים״ כתב שהמינימום הוא בדיקה אחת ביום הראשון ואחת ביום השביעי ״ואין להקל״.14יו״ד סי׳ קצו סע׳ ד.
הכלל בפסיקות השו״ע הוא ׳סתם ויש אומרים - הלכה כסתם׳,15ראו ברכי יוסף סי׳ סא, שיורי ברכה ס״ק ב, שביאר: ״שמרן עצמו אמר כן״. וראו בהרחבה עין יצחק כללי השולחן ערוך עמ׳ תסב-תצב. אלא שכאן הכריע המחבר וכתב ש״אין להקל״. לכן נראה שלדעתו אם לא בדקה בימים הראשון והשביעי - לא עלו לה שבעה הנקיים.16אמנם ראו בטהרת הבית ח״ב סימן יג ס״ק ה עמ׳ שו-שז, שהביא פוסקים שונים שסברו שגם כאן פוסק השו״ע כדיעה המובאת ב׳סתם׳. כך פסקו למשל השיורי טהרה (נו,ג) שו״ת תפארת אדם (יו״ד סי׳ נא אות א), ושו״ת שואל ונשאל (ח״ג סי׳ שלב; ח״ז סי׳ קסח). חלק מפוסקים אלו הסבירו שהכלל ׳סתם ויש הלכה כיש׳ גובר על הכרעת השו״ע עצמו, וחלק הסבירו שהמילים ״ואין להקל״ הן חלק משיטת ה״יש אומרים״, ואין להסיק מהן על דעתו של השו״ע.
בדברי האחרונים מצאנו מקרים שבהם נפסק שניתן לכתחילה להסתפק בבדיקות בימים הראשון והשביעי, כדברי ה״יש אומרים״;17כגון אישה שיש לה פצע והבדיקות קשות לה, ראו בטהרת הבית סימן יג ס״ק ה עמ׳ שג - שיב, טהרה כהלכה פרק יז סעיף טו עמ׳ שיא. וכן מקרים של צורך גדול בהם נפסק שניתן לכתחילה להסתפק אפילו בבדיקה אחת בכל שבעת הנקיים, כדברי ה׳סתם׳.18עיינו ערוך השלחן סי׳ קצו סע׳ כו ועוד וכן בטהרת הבית שם (ופירוט נוסף במאמר הנ״ל בתחומין, לעיל הערה 10). ההיתר לבדיקה אחת בלבד במהלך שבעה נקיים נועד למצבים קיצוניים ביותר, ולא נראה שזהו המצב במקרה שלפנינו.
במקרה שבו עוסקת השאלה, בעקבות רגישות איזור הבדיקות לאחר ההפלה, ובהתחשב במצבה הרגשי של האישה, ניתן להפחית בדיקות לפי הצורך עד למינימום של בדיקה אחת ביום הראשון ובדיקה אחת ביום השביעי (בנוסף להפסק טהרה). במידת האפשר ראוי לעשות לפחות בדיקה אחת נוספת מעל המינימום ביום השלישי או הרביעי (בדיקת אמצע).19בדיקת האמצע חשובה למקרה שבו תשכח האישה לעשות בדיקה ביום השביעי, ויווצר מצב שיעברו יותר מחמישה ימים ללא בדיקה. זאת ע״פ הסמ״ג שהובא בדגמ״ר סי׳ קצו סק״ו, וכן על פי נודע ביהודה תניינא יו״ד סי׳ קכח (הובא בפתחי תשובה סי׳ קצו סק״ו), שם כתב על חשיבות המסגרת של יום ראשון ויום שביעי, על מנת שלא יעברו יותר מחמישה ימים ללא בדיקה. לסוברים שיש הכרח במסגרת של יום ראשון ושביעי, במצב שעשתה בדיקת אמצע ושכחה ביום השביעי אפשר להחשיב את בדיקת האמצע כבדיקת יום ראשון וממנו להשלים לשבעה נקיים. לסוברים שהעיקר הוא שלא יעברו יותר מחמישה ימים ללא בדיקה, אפשר במצב כזה לעשות בדיקה כבר ביום השמיני ולטבול. ואם ניתן, רצוי לעשות גם בדיקה אחת לפחות בכל אחד מהימים האמצעיים.
נ.ל.