Nishmat HaBayit, Part II; Birth, Siman 19; Onot Perishah and Establishing a Veset, Postpartum

שאלה
לפני שבוע טבלתי פעם ראשונה אחרי לידה. האם אני צריכה לפרוש בעונות הווסת, וכיצד עלי לחשב את עונות הפרישה?

תשובה
לפי חז״ל, אישה אחרי לידה מוגדרת במשך כ״ד חודש כמינקת, שהיא בחזקת מסולקת דמים. אמנם בימינו, אצל רוב הנשים חוזר המחזור קודם כ״ד חודש. לכן, יולדת לא תחשוש לווסתות עד לאחר המחזור הראשון שאחרי היטהרותה מהלידה. לאחר המחזור הראשון עליה לחשוש לשתי עונות פרישה: עונה בינונית (שלושים יום), ועונת החודש (התאריך העברי); ולאחר המחזור השני תחשוש גם לעונת ההפלגה (שמצריכה שתי ראיות). האישה חוששת לנ״ל בתור וסת שאינו קבוע, ואינה קובעת וסת חדש תוך כ״ד חודש מהלידה. מנגד, בעלת וסת קבוע מלפני ההיריון תחשוש לווסתה הקבוע גם בתוך כ״ד חודש, משיתחדש המחזור.

אם המחזור אינו חוזר תוך כ״ד חודש, מיד לאחר סיום כ״ד החודש יש לחשוש לווסת הקבוע שהיה לפני ההיריון. אם הווסת הקבוע היה בהפלגת ימים, תחזור האישה לחשוש לו רק לאחר המחזור הראשון שלאחר הלידה.

לכן, כרגע אינך צריכה לחשוש כלל, עד שיגיע המחזור בפעם הראשונה.

הרחבה
שנינו במשנה¹נדה ז ע״א. שארבע נשים נחשבות ׳מסולקות דמים׳, אחת מהן אישה מניקה. לדעת ר׳ מאיר,²שם ט ע״א. כל עוד היולדת מניקה, היא נחשבת מסולקת דמים משום שהדם ״נעכר ונעשה חלב״, אך אם נגמל התינוק תוך כ׳ד חודש, דינה ככל הנשים. לעומת זאת, לרבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון, כל יולדת דינה כמסולקת דמים למשך כ׳ד חודש, בין אם מניקה בפועל בין אם אינה מניקה, משום שאיבריה של היולדת ׳מתפרקים׳ בשעת הלידה.

השלחן ערוך³יו״ד סי׳ קפד סע׳ ז. יו״ד סי׳ קפט סע׳ לד. פוסק כדעת חכמים, שלעולם אין גופה של יולדת חוזרת לעצמה עד עשרים וארבעה חודש. לפיכך אפילו אם מת הוולד או גמלה אותו, אינה חוששת לווסתה שהיה קודם ההיריון כל כ׳ד חודש.⁴עיינו פתחי תשובה ס״ק יג לעניין המחלוקת בין הש״ך (שם ס״ק יח) לבין הכרתי ופלתי אם חודש העיבור (אדר ב׳) עולה למניין כ״ד של מינקת שאינה חוששת לווסתה.

ואולם, בימינו רוב הנשים שבות לראות דם תוך כ״ד חודש, גם אם ממשיכות להניק.⁵אפשר שהדבר תלוי בשיעור תוספת המזון לתינוק הנהוג בימינו. נשים המניקות הנקה מלאה ללא מתן תוספות בכלל עשויות להישאר ללא ביוץ במשך כמה חודשים. נשים שאינן מניקות, או נשים שנטלו כדורים להפסקת הנקה, עשויות לבייץ 4-2 שבועות אחרי הלידה. ראו:
The World Health Organization multinational study of breast-feeding and lactational amenorrhea. IV. Postpartum bleeding and lochia in breast-feeding women. World Health Organization Task Force on Methods for the Natural Regulation of Fertility. Fertil Steril. 1999 Sep;72(3):441-7. לדעת פוסקים רבים⁶לחם ושמלה סי׳ קפט שמלה ס״ק נד. שו״ת אגרות משה יו״ד ח״ד סי׳ יד (קפד: ז), יו״ד ח״ג סי׳ נב א, יו״ד ח״ד סי׳ יז. שו״ת שבט הלוי חלק ד סי׳ קא. שו״ת משנה הלכות ח״ה סי׳ קלט. נשתנו הטבעים, ולכן נשים בימינו כבר אינן מוחזקות כמסולקות דמים כ״ד חודש,⁷לעומת שיטת נשתנו הטבעים, יש מי שסובר שהחזרה המוקדמת של הווסת קשורה לשיפור הבריאות והתזונה של האם בימינו. כך כתב בעל קונטרס פרדס רימונים (מובא בשו״ת בני בנים חלק א סי׳ לא): ״בימינו, עכ״פ, אפילו אצל אמהות מניקות מתחיל וסת סדור תוך ו׳ חודשים מהלידה. רמות התזונה והבריאות המשופרות של דורנו הקטינו את הקשיים הגופניים שבהיריון, בלידה ובהנקה. האם המינקת, כמו האמא שאינה מינקת, חייבת איפוא לשמור על כל הלכות נדה״. העיר לו הרי״ה הנקין בעל שו״ת בני בנים: ״נשים המניקות באופן בלעדי במשך ו׳ חודשים ראשונים, וע״כ מייצרים גופיהן חלב בשפע, ורק אחרי ו׳ חודשים מוסיפות מאכלים אחרים בצד ההנקה, אבל ממשיכות להניק כרצון התינוק - לרוב אין נשים אלו חוזרות לוסתן עד לשנה או שנתיים כבימי הגמרא, ולא נשתנו הזמנים והדברים אינם קשורים לרמת התזונה אלא להורמונים שבגוף האשה. מציאות זו מפורסמת״. המחלוקת הנ״ל נאמרה לעניין מניעת היריון ע״י הנקה, ולא לעניין קבעת וסתות. כדברי האגרות משה⁸יו״ד ח״ג סי׳ נב א. בזמננו, כשאישה אינה מניקה, כמעט תמיד היא חוזרת לראות דם, ואפילו בין הנשים המניקות, רבות רואות דם, ויש להן וסת. לכן כאשר נשים חוזרות לראות דם,⁹גם כאשר ראייה זו היא בימים המוגדרים מעיקר הדין כדם טוהר (בלידת זכר מהיום השמיני שלאחר הלידה ועד ליום הארבעים, ובלידת נקבה מהיום החמישה עשר מהלידה ועד ליום השמונים). כך עולה מסתימת לשון הרמ״א סי׳ קצד סוף סע׳ א ״ודינו כשאר דם לכל דבר״. אפילו תוך כ״ד חודש, הן כבר לא מוחזקות כמסולקות דמים, וחוזר דינן להיות ככל הנשים.¹⁰דרכי טהרה פרק ז׳ עמ׳ פד, טהרת הבית ח״א עמ׳ פה. בבדי השלחן סי׳ קפט סע׳ לג בביאורים ד״ה ״חוששת לראיה שתראה״ מביא את החת״ס (סי׳ קמג) שחוששת לראיות אף בתוך ימי טוהר שהם מ׳ לזכר ופ׳ לנקבה. כ״כ בחזו״א סימן פז ס״ק ב, לא לחלק בין ימי טוהר לשאר הימים, כלומר דם טוהר דינו כשאר דם לכל דבר. ראו
Zimmerman DR. Lactational amenorrhea and mesuleket damim- a medical and halachic review. B׳Or Hatorah 2002;13E:173-182.

בעקבות השינוי במציאות שבימינו, יש לדון אם אישה מניקה שראתה דם צריכה לחשוש גם לעונה בינונית, ועל כך חולקים הסדרי טהרה¹¹סי׳ קפט סע׳ לו ד״ה ועוד, מובא גם בפתחי תשובה סי׳ קפט ס״ק לא, שאינן צריכות לחשוש לעונה בינונית. בעלת וסת קבוע שרואה שלא בזמנה חוששת לראייתה ולא לעונה בינונית, כיוון שעונה בינונית היא לבעלות וסת שאינו קבוע, כ״ש כשמדובר במסולקות דמים, מעוברות ומניקות, אינן צריכות לחשוש לעונה בינונית, הווסת של רוב נשים. ושלחן ערוך הרב.¹²יו״ד סי׳ קפט ס״ק קיד, שפסק להחמיר שצריכה לחשוש לעו״ב בשם המהר״ם פדואה (סי׳ כה). בדרכי טהרה פסק כדעת הסדרי טהרה, שאישה מניקה הרואה דם תוך כ׳ד חודש חוששת לעונת החודש ולהפלגה, אך אינה צריכה לחשוש לעונה בינונית כדין מעוברת.¹³דרכ״ט פרק ז עמ׳ פד. ראו הרחבה בסימן א,״עונה בתחילת היריון״. כך גם פסק חלקת יעקב יו״ד ס׳ צו. כך סובר גם הר״י ורהפטיג.¹⁴ראו הר״י ורהפטיג, ״עונה בינונית״, תחומין כרך כד עמ׳ 235. אך הגר״מ אליהו העיר שיש שמחמירים לחוש גם לעונה בינונית ויש לחוש לדבריהם. וכן פסק באגרות משה,¹⁵יו״ד ח״ג סי׳ נב א. בשיעורי שבט הלוי,¹⁶סי׳ קפט סע׳ לג אות ה. כדעת המהר״ם פדואה (סכ״ה). ובטהרה כהלכה¹⁷טהרה כהלכה, פרק 24 סעיף ק. וכותב שגם הסבורים שבעונה בינונית יש לפרוש גם ביום השלושים ואחד, מ״מ ב״מסולקת מדמים״ גם הם מסכימים שניתן להסתפק ביום השלושים בלבד. שיש לחשוש לעונה בינונית בראיות שבימי הנקה.¹⁸בדי השלחן (בביאורים סי׳ קפט סע׳ לג ד״ה ״חוששת לראיה שתראה וכו׳״) מביא את דעת המהר״ם פדואה המחמירה, שחוששים ג״כ לעו״ג מראייה שראתה בימי עיבור והנקה. אך תוהה בדה״ש ״אם אינה חוששת לוסת שקבעה היא עצמה למה תחוש לעו״ב שהיא וסתן של סתם נשים״. הדיון נשאר בצ״ע. כותב בטהרת הבית ח״א סי׳ ב סע׳ ח ראוי להחמיר לעו״ב, מ״מ המקל לגמרי בזה יש לו על מה שיסמוך.

עד כאן עסקנו בנושא החשש לעונות פרישה.

הראשונים חלוקים בדבר קביעת וסת במינקת במשך כ״ד חודש לאחר לידה:

לדעת הרמב״ן,¹⁹נדה יא ע״ב ד״ה מדאמרינן. מקרה שבו אישה רואה דם תוך כ״ד חודש ללידה מוכיח שאיננה מסולקת דמים, ולכן קובעת וסת בימי ההנקה. כך פסק גם הש״ך²⁰יו״ד סי׳ קפט ס״ק עג. בעקבות הב״ח, וגם מובא להלכה בשו״ת משנה הלכות.²¹חלק ה סי׳ קלט.

לדעת הרשב״א,²²תוה״ב בית ז׳ שער ג׳ יב ע״א. מעוברות ומניקות מוחזקות כמסולקות דמים באופן מוחלט, אפילו אם רואות ג״פ בזמנים קבועים,²³בסוף דבריו הרשב״א כותב שיש לחוש לדברי הראב״ד, כלומר שיש לחוש לראיות בימי הנקה כווסת שאינו קבוע. ולכן הראיות נידונות כאירועים חריגים ואינן קובעות וסת.²⁴שו״ת משנה הלכות (ח״ה סי׳ קלט) מסביר את טעמם של הרשב״א והשו״ע שאמנם אין פוסקים כגמרא לעניין סילוק דמים, אך לעניין קביעת וסת בימי הנקה הדין לא השתנה משום חולשת הלידה ופירוק איבריה, כ״ש בזמן הזה שירדה חולשה לעולם.

לפי הראב״ד,²⁵בעלי הנפש שער תיקון הוסתות עמוד נה. מסולקות דמים אינן קובעות וסת בימי הנקה ועיבור אך חוששות לראיות כווסת שאינו קבוע. כך נפסק בשלחן ערוך,²⁶יו״ד סי׳ קפט סע׳ לג. וכן נפסק בטהרה כהלכה.²⁷פרק אחד עשר סע׳ י. בהמשך לשיטה זו, בדרכ״ט²⁸פרק ז עמ׳ פה. כתב ש״אישה שקבעה וסת בזמן הנקה, צריכה לחשוש בתוך כ״ד חודש אלה רק לוסת שקבעה. ואין דין וסת זה כוסת לכל דבר, וכשיעברו ימי הנקתה, תצטרך לחזור ולחשוש לוסת שקודם עיבורה, אם היה לה״.²⁹נלמד מפתחי תשובה יו״ד קפד ס״ק יד. וכן נפסק בשעורי שבט הלוי³⁰סי׳ קפט לד, ס״ק ג. ובבדי השלחן.³¹סי׳ קפט לג בביאורים ד״ה לראיה שתראה.

מתי חוזרת האישה לחשוש לווסת הקבוע שנקבע לפני ההיריון? דעת הרשב״א³²תוה״ב בית ז׳ שער ג יג ע״א. היא שאישה חוזרת לחשוש לו מיד לאחר כ״ד חודש, אפילו בטרם ראתה דם, וכך נפסק בשלחן ערוך.³³יו״ד סי׳ קפט סע׳ לד. לעומת זאת סברו הראב׳ד והרמב״ן,³⁴הלכות נדה ו ז. ובעקבותיהם הש׳ך,³⁵יו״ד סי׳ קפט ס״ק עה. שאישה נחשבת מסולקת דמים תוך כ״ד חודש כל עוד לא ראתה דם. רק מהראייה הראשונה של דם חוזרת האישה לחשוש לווסתה הקבוע הקודם.

לפי הגר״מ אליהו,³⁶פרק ז׳ עמ׳ פה. לאחר ימי ההנקה, דהיינו כ״ד חודש, חוזרת האישה לחשוש לווסת הקבוע שהיה לפני עיבורה, שאם תראה בו תחשב כבעלת וסת קבוע, ואם לא תראה - דינה כבעלת וסת שאינו קבוע. כך, אם היה לה לפני היריונה וסת ליום מסוים בחודש, וחזרה לאחר כ״ד חודש לראות באותו יום, היא תיחשב כבעלת וסת קבוע. מנגד, אינה צריכה לחשוש לווסת הגוף עד שתחזור לחוש אותו מחדש. אם יחזור וסת הגוף אפילו פעם אחת, דינו כווסת קבוע ונעקר בג׳ פעמים.³⁷יו״ד סי׳ קפט סע׳ לד. אישה שהייתה בעלת וסת לא קבוע קודם היריונה אינה צריכה לחשוש לתאריכים הישנים לאחר כ״ד חודש.³⁸נודע ביהודה בפ״ת סי׳ קפט ס״ק לב, וכ״פ דרכ״ט פרק ז עמ׳ פה. לעומת זאת, סובר האגרות משה³⁹יו״ד ח״ג סי׳ נב א. שיש לחשוש לווסת קבוע מיד כאשר חוזרת לראות, ואפילו בתוך כ׳ד חודש.

לסיכום, בימינו נשים חוזרות לראות דם תוך כ׳ד חודש של ימי הנקה, בתקופה שבה היא מוחזקת לדעת חז״ל כמסולקת דמים. על כן אישה שמקבלת מחזור, אפילו תוך כ׳ד חודש, חייבת לחשוש לווסת שאינו קבוע.

ש.כ.