שאלה
היה לי דימום במהלך החודש החמישי להיריון ואני אמורה לטבול הערב. אני חוששת לשהות באמבטיה לצורך ההכנה לטבילה, וגם חוששת מזיהום בטבילה עצמה. האם יש הקלה בדרישות ההכנה והטבילה לאישה שבהיריון?
תשובה
אישה בהיריון שנעשית נידה חייבת לספור ולטבול כדין כל אישה נידה. עליה לבצע את החפיפה באופן יסודי על מנת לנקות את כל הגוף. אין חובה להתרחץ דווקא באמבטיה כדי להתכונן לטבילה; אפשר לבצע את ההכנות גם במקלחת. בשעת הטבילה עצמה, מותר לך לטבול טבילה אחת בלבד, גם אם מנהגך הוא לטבול מספר פעמים.
מבחינה רפואית, מומלץ לאישה בהיריון שלא לשהות שהייה ממושכת במים חמים מאד, מעל ל-39 מעלות. מי המקווה אינם אמורים להיות מחוממים לטמפרטורה זו, כך שמבחינה זו לא אמורה להיות בעיה.
מי המקווה מוחלפים בדרך כלל בתדירות גבוהה, לפעמים על בסיס יומי. יש מקוואות שבהם קיימת מערכת סינון מתקדמת. המים מכילים חומר חיטוי, כגון כלור. על כן אינך צריכה לחשוש להידבק מזיהום בשעת הטבילה. אם בכל זאת תרצי, תוכלי לתאם עם הבלנית להיות הראשונה לטבול מיד לאחר החלפת המים או לאחר מספר שעות של פעילות מערכת הסינון.
הרחבה
על אישה בהיריון להימנע משהייה במים שחוממו מעל ל-39 מעלות, במיוחד בשליש הראשון של ההיריון. ייתכן ששהייה ממושכת בחום זה, כגון בג׳קוזי, תעלה את הסיכוי להפלה או לנזק עוברי.1ראו https://academic.oup.com/aje/article/158/10/931/80747 לעומת זאת, טבילה במקווה בחום המקובל, ואף שהייה באמבטיה פושרת לשם הכנה לטבילה, אינן מהוות סכנה כלל.
החלפת המים בבריכת הטבילה מתבצעת בתדירות גבוהה. בישראל, תקנות משרד הבריאות, שהוא הגוף המפקח על המקוואות בארץ, מחייבות תוספת חומר חיטוי למים. לאור זאת, אין צורך לחשוש מזיהומים בשעת הטבילה.
דין חפיפה
מדאורייתא על האישה לעיין בשער לפני הטבילה, כדי לוודא שאין בין שערותיה דבר שיחצוץ בינה לבין מי המקווה.2בבא קמא פב ע״א. עזרא הסופר תיקן שעליה אף לחפוף את ראשה. בתוספות מובא שבמחזור ה״ר שמריה מפורש בשם רש״י שלפי תקנת עזרא, חייבת האישה לחפוף כל גופה,3נדה סו ע״ב ד״ה אם סמוך לטבילתה. אך התוספות עצמם ורוב הראשונים חולקים, וסוברים שעזרא תיקן לחייב חפיפת השער בלבד, וכך משתמע מדברי רש״י עצמו.4תוס׳ נדה סו ע״ב ד׳ה אם סמוך לחפיפת טבלה אינה צריכה לחוף ולטבול, ובבא קמא פב ע״א ד״ה ושתהא, וכן רש״י ב״ק שם ד״ה האשה חופפת. אמנם נפסק בשלחן ערוך שתחוף במים חמים גופה ושערותיה,5יו״ד סי׳ קצט סע׳ א. וכן המנהג,6ראו בטהרת הבית חלק ג דיני טבילה ב משמרת הטהרה ס״ק ב. אך מבואר בראב״ד שרק חפיפת הראש, ולא הגוף, מעכבת את הטבילה.7בעלי הנפש שער הטבילה דיני חפיפה עמ׳ פב.
על הטובלת לחפוף בחמים על מנת להסיר חציצות8נדה סו ע״ב ורש״י שם, יו״ד סי׳ קצט סע׳ א-ב. ולהתיר קשרים בשער.9בית הבחירה נדה סו ע״ב. אין הכוונה למים חמים מאד, אלא שלא יהיו צוננים,10ראו שיעורי שבט הלוי סי׳ קצט א ס״ק ח וכן קצט ב ב. ובספר הרוקח סי׳ שיב כתב בהקשר טבילה בתשעת הימים שאף במים פושרים בלבד סגי. וכן פסקו האחרונים לגבי כל ימות השנה וראו טהרת הבית ח״ג דיני טבילה ב, ומשמרת הטהרה ס״ק ד עמ׳ ר, וכן דרכי טהרה, פרק טו עמ׳ קמב, על סמך דרכי תשובה סי׳ קצט ס״ק יג. וכן אין החפיפה חייבת להתבצע באמבטיה דווקא. אמנם נהוג היום להתרחץ באמבטיה על מנת לנקות היטב את הגוף, אבל אישה המעדיפה להתקלח במקלחת תוכל לעשות כן, גם אם אינה בהיריון, ובתנאי שתנקה יפה את כל גופה.11בבדי השולחן הלכות טבילה סי׳ קצט ס״ק יז מדייק מלשון השלחן ערוך ״ותשטוף״ שמדובר בשפיכת מים על הגוף, ולא כתב ״ותרחץ״ המורה על כניסה לתוך המים. וראו גם שיעורי שבט הלוי סי׳ קצט א ס״ק ח. ובמשמרת הטהרה שם בסעיף ב ס״ק ב, כתב שאישה חולנית שהרחיצה מזיקה לה תוכל, במקום לחפוף גופה במים, להעביר מטפחת לחה על כל גופה ולטבול לאחר חפיפת הראש ועיון מדוקדק בגופה.
האם יש חובה להקצות משך זמן מסויים לחפיפה? ראשונים נחלקו אם עדיף לחפוף בלילה, סמוך לטבילתה,12מובא בשם שאילתות דרב אחאי גאון בתוספות נדה סח ע״א ד״ה כך אמרו. או לחפוף מבעוד יום, שמא בלילה תמהר לביתה ולא תחפוף יפה.13רש״י נדה סח ע״א ד״ה ותמה על עצמך היאך אשה. לכן, בכדי לצאת ידי שתי הדיעות, נהוג להתחיל לחפוף מבעוד יום ולהמשיך בהכנות עד שתחשך ואז לטבול.14יו״ד סי׳ קצט סע׳ ג. המהרש״ל כתב שאם תקבע לעצמה שעה לחפיפה יסודית, תוכל לחפוף גם בלילה כפי שתיקנו רבני איטליה מטעם צניעות הנשים שרצו להסתיר טבילתן,15שו״ת מהרש״ל סי׳ ו. וכך נפסק בש״ך.16ש״ך סי׳ קצט סע׳ ג ס״ק ו. וראו עוד שו״ת הרמ״א סימן יח בשם מהר״ם פדואה ומהר״י מינץ. בשבט הלוי מפרש שמנהג כשר זה של שעה נאמר רק בחופפת בלילה שאז מהומה לביתה, אך יש שנהגו כן גם ביום, אמנם שעה זו כוללת את כל ההכנות לטבילה ולא את זמן השהייה במים בלבד.17שיעורי שבט הלוי סי׳ קצט סעי׳ ג ד״ה ש״ך ו. ובאיגרות משה כתב שאישה שאינה מגדלת שער ארוך, והיא רגילה להתקלח מידי יום, אם יודעת בעצמה שאינה זקוקה לשעה להכנות, תקבע לעצמה את מסגרת הזמן הנדרש לה לבצע את ההכנות במתינות וביסודיות.18שו״ת אגרות משה יו״ד ח״ב סי׳ פא.
נפסק בשלחן ערוך שאין למלא את המקווה בחמים משום גזירת המרחצאות, שמא יטעו לטבול בבריכה מחוממת שאינה מקווה כשר.19יו״ד סי׳ רא סע׳ עה. אך כבר מובא בשהה נבחר מכסף בשם ר׳ אליעזר בן ארחא שהעיד שבסוף ימיו הבית יוסף חזר בו מהדרישה לטבול בצוננים.20שו״ת נבחר מכסף חלק יו״ד סי׳ יז מובא בטהרת הבית ח״ג עמ׳ רכז. מכל מקום, ראוי שמי המקווה לא יהיו חמים יתר על המידה.21ראו טהרת הבית ח״ג דיני טבילה, משמרת הטהרה עמ׳ רכד-רכט, וכן ח״ב עמ׳ תקכד-תקכו. ראו גם שיעורי שבט הלוי סי׳ קצט סע׳ א ס״ק ח.
מספר הטבילות
ישנם מנהגים שונים בדבר מספר הטבילות שטובלת האישה,22נאמר בתוספתא מקוואות סוף פרק ה שמגונה לטבול פעמיים, והטעם לכך מובא בכסף משנה (רמב״ם הל׳ מקוואות פרק א הל׳ ט) כי נראית כמי שטובלת על מנת להתקרר. ראו גם דגול מרבבה קמא יו״ד סי׳ ר. אמנם, נשים רבות נוהגות היום לטבול פעמיים ולברך בין הטבילות כפי שמובא בבאר היטב יו״ד שם ס״ק א בשם השל״ה, ע״מ ליישב בין הש״ע שפסק לברך קודם הטבילה לבין הרמ״א שפסק לברך לאחר הטבילה. בספר חסידים סי׳ שצד כתב שנשים רגילות לטבול שלוש פעמים. בטהרת הבית ח״ב טו משמרת הטהרה ס״ק ה עמ׳ תקמו-תקמז הביא מבן איש חי פ׳ שמיני אות יט שמנהג הנשים בבבל לטבול שלוש פעמים. וכן מובא שם מנהג של טבילה שבע פעמים. אך מעיקר הדין, אישה יוצאת ידי חובה בטבילה אחת. במקרה שהטובלת מבקשת לצמצם את שהייתה במים חמים, תוכל להסתפק בטבילה אחת בלבד.23ואף אינה זקוקה להתרת נדרים לשנות מנהגה. ראו שיעורי טהרה עמ׳ תסג, וכן דרכי טהרה פרק יח עמ׳ קעג.
ש.כ. והצוות