א. בן שבע שנים יהואש במלכו. טעם שהמתינו עד שבע שנים ולא יותר פירש הרב מהר"י האחת לשבע שנים מפנין את קדש הקדשים והיו משלשלין את האומנים בתיבות ולכך היה עד ז' שנים ולא יכלו עוד הצפינו שלא ידעו האומנין ויגלו הסוד לעתליהו. ועוד שעל ידי היצה"ר מבחין בין טוב לרע בעניני העה"ז והגם שנכנס בו היצה"ר לפתח חטאת רובץ אינו שולט בו עד שבע שנים כימי עיבורו של נחש. ועוד כי הפעוטות מקחן מקח וכו' פירש הרמב"ן דהם בני שבע דאז יוכלו להכיר בין טוב לרע עכ"ד הרב מהר"י. ולי הדל אפשר דכיון דהמלכים הם מבחינת מלכות כמ"ש ריש תקון כ"ה דף מ' לאו איהו מלכא אלא מסטרא דמלכות ומ' היא בחינה שביעית בסוד השבת. ולכך הקב"ה חבב השביעיות על כן המתינו שיהא בן שבע שנים. ועוד דדוד המלך ע"ה אחוז בה' וזכות דוד הע"ה יגן עליו שלא יכרת זרעו ורמז בן שם ב"ן שבע מ' שנים שנה בסוד מ' ורמוז י"ס סוד מ"י ודוק והארך.
ב. ויעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו וגו'. אמרו רז"ל דבסוף עשה עצמו אלוה והוא פלא. ואולי יתישב קצת במ"ש בס' יערות דבש ח"א דף נ"ט דהיה סברא נפסדת דכיון שה' המליכו למלך נתן את הארץ בידו ורצה הוא יתברך שיהיה אלוה בארץ ואפשר היה זה טעות יואש שאמרו לו כי ה' בחר בו ורצה שיהיה אלוה בארץ ובא האות שהיה בבית קה"ק כמה שנים וחי אבל לא היה בסוג פרעה וכיוצא בו שעשו עצמם אלוהות.
ג. ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה' כסף עובר וגו'. ק' בשלמא כסף נפשות ערכו וכל כסף אשר יעלה על לב איש ניחא לפי שהכל לבדק הבית אבל כסף עובר שהוא מחצית השקל הוא לקנות תמידין ומוספין וא"כ למה ניתן לכהנים ועוד הקשה הרד"ק מהיכן הקריבו תמידין באותה שנה. והרב צמח דוד ז"ל תירץ יתיב במ"ש הרמב"ם פ"ד דשקלים שקלים שלא הספיקו להן לכל קרבנות הצבור מוציאין את הראוי להם מקדשי בדק הבית. אבל אין בדק הבית מוציא את הראוי לו מקדשי מזבח וא"כ לכן נתן לכהנים כל כסף שקלי הקרבנות שיהיה לבדק הבית ומשם יוציאו לקרבנות ואעפ"י שלא פירש שהכהנים יתנו כל הצריך לקרבנות השנה דבר זה אין צריך ביאור דודאי הם יתנו לקרבנות כיון דיכולים להוציא מקדשי הבית לקדשי מזבח. ואין לחוש שמא יותיר ונמצא דמוציאין מקדשי מזבח לקדשי בדק הבית דפשיטא ליה ליואש שלא היה כסף שקלי הקרבנות של אותו זמן מספיק.