א. אותי שלח ה' למשחך וגו'. פירש הרב עיר וקדיש מהר"א גאלנטי ז"ל בפ' צדו צעדינו דף צ"ב כי שר עשו פגם בירך יעקב והשבטים שהשתחוו לעשו חזקו הפגם ונשאר דבר ה' יקר ושאול שהיה בא מבנימין שלא השתחוה לעשו היה בו כח לתקן הירך ונמשח על ידי שמואל כי היה לוי מקורו בגבורה וימשיך על ידי השמן סוד החכמה לבסם ולהמתיק הדינין לירך באופן שתחזור ימנית וז"ש אותי שלח ה' למשחך אותי דוקא למשחך בשמן לתקן קצת ועתה לך והחרמת את עמלק שאתה מבנימין ועמלק בן בנו של עשו ולא יכול ליפול כי אם על ידך זהו תורף דברו בקצור נמרץ והוא ז"ל האריך בארש נכוחות והשפי"ע בצחצחות. ואפשר לרמוז כי כל זה נמשך מחטא אדה"ר שפגם בשני דלתי"ן משמות הקדש שדי אדני ונשאר שי אני אותיות שי משדי ואותיות אני מאדני וז"ש הנחש השיאנ"י כמ"ש הרב זרע ברך על ברכות דף ו' ע"ב וזה רמז אותי שלח דוד למשחך למלך ר"ת גימט' שיאנ"י כלומר דמפגם אדה"ר נמשך שהיה כח לפגום הירך הגם שיעקב אע"ה תקן אדה"ר ודוק.
ב. אשר עשה עמלק לישראל וגו'. פירש בס' תפארת הקדש דלכאורה עמלק בא על שרפו ידיהם מהתורה והדין עמו אמנם נתחייב על אשר עשה כלפי שמיא שחתך המילות וזרקן כלפי מעלה וז"ש פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וכי תימא הדין עמו שחטאו ישראל לזה אמר אשר שם לו על דרך הבה נתחכמה לו למושיען של ישראל וה"נ אשר שם לו יתברך לחתוך המילות ולזרקן וכי תימא מדוע לא מחה שמו תכף לז"א בעלותו ממצרים ועדיין היה בו בישראל זוהמת מצרים ולא נטהרו ולכך לא נמחה שמו בו בפרק ועתה לך והכיתה בהא יתירה רמז לשכינה דכתבו ז"ל שר"ת אמחה אותו שעשו מלחמה עם עמלק. אהרן משה חור. ה' רומז לשכינה. ואח"כ אסתר מרדכי חרבונה. ה' רמז לשכינה. ולעתיד אליהו משיח ח' נסיכי אדם. ה' רמז לשכינה ולכן כתיב ה' כאן.
ג. ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל. אמרו ביומא דף כ"ב א"ר מני על עסקי נחל בשעה שא"ל הקב"ה לשאול לך והכית את עמלק אמר ומה אם בשביל נפש א' אמרה תורה הביאו עגלה ערופה בנחל כל הנשמות הללו על אחת כמה וכמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו מיד יצאה ב"ק ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה. והדברים תמוהים מה ק"ו זה נגד דבר ה' בפרטות. ועוד מה ענין עגלה ערופה על ישראל לזרע עמלק הרשעים. והמפרשים כתבו משם הרב כלי יקר דכשבא שאול נתגיירו כל העמלקים ואז דן שאול ק"ו זה וסבר כי מ"ש ה' היינו אם לא נתגיירו וכו' ע"ש. ועדיין ק' דנראה דשמע הבת קול דהכי אמרינן יצאת ב"ק ואמרה לו. ואפשר דסבר שאול כר' יהושע דאין משגיחין בבת קול וכן כתבתי אני בעניי בקנט' כסא דוד דף כ"ג ושם כתבתי דטעה כי אין מקבלים גרים מעמלק. ועוד דהגרות מיראה. ועוד דה' כבר ידע שיקבלו להתגייר ואפ"ה ציוה להמית הכל ועוד הארכתי שם. וכונתי מבוארת. דהוא עשה נגד מאמרו יתברך והבת קול והשאיר אגג חי והבהמות. ועל זה כתבתי דסבר אין משגיחין בבת קול. ועל הק"ו שעשה בתחילה כשנתגיירו אמרתי דאינו גרות שהיה מיראה ועוד אין מקבלים גרים וכו'. והנני יוסיף לבאר דכפי האמור שקבלו הגרות ודן ק"ו ואמרה לו הבת קול אל תהי צדיק הרבה. נראה שחזר בו במקצת וקבל דברי הבת קול לחצאין שהרי הרג הכל ולא נשאר אלא אגג חי והבהמות. וצריך טעם לזה. ואולי מה שהרג הכל לא חזר בו מפני הבת קול דסבר אין משגיחין בבת קול אלא דגם הוא ראה שהגרות מפני אימות מות ולא שמיה גרות. אי נמי אפשר דרך הלציי שסבר שגם הבת קול לא עקר סברתו בכל אלא אמרה אל תהי צדיק הרבה והקפידא הוא על ריבוי הצדקות אבל הצדקות מיהא בעי למעבד ולכן עשה פשרה דהעמלקים כלם הרג. והבהמה שהיא לא חטאה והנה צורך לקרבנות בהא אינו נגד הבת קול.
ד. נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים. כי האמור דלא חש לבת קול כטעם לצ"ד אחר שצדדנו ז"ש כי שב מאחרי שלא חש לדברי הבת קול ולצד אחר שלא העמיק להבין הבת קול. ואת דברי לא הקים אשר צויתיו על ידך בפירוש שימית הכל אנשים ונשים וטף וכל בהמה ואפשר לרמוז כי ר"ת כי שב מאחרי ואת הוא כשמו כלומר בדוק בשמו שהוא שאול בתורת שאלה היה מלכותו ולא לעיקר.
ה. והנה מציב לו יד. אפשר לומר דרך דרש לפי אשר כתבנו דחזר שאול מהק"ו ואפשר שטעמו שגם הוא ראה פסוק כי יד על כס יה וכו' ודרש שאין מקבלים גרים מעמלק ולזה הרגם כלם חוץ מן אגג והיה שמח בזה שקיים כי יד על כס יה שלא קבל גרותם וזהו שהגידו לשמואל דבר חכמה והנה מציב לו יד שהוא מעמיד פ' כי יד על כס יה. עוד אפשר שהוא רמז שמזה יצא המן אשר הפליא להרע ותיבת מציב גימט' נדחף על שחיק ומחיק המן הרע שסופו נדחף ונצטרע כמשז"ל עוד אפשר במ"ש בליקוטי תורה ע"פ ודוד מנגן ביד דיש לו י"ד עתים טובות ע"ש ואפשר דלרמז זה נקרא דוד גימט' י"ד. ויתכן דשאול סבר דהוא יש לו י"ד עתים טובת והיינו והנה מציב לו יד דסבר דהגיע לשלמות ויש לו י"ד עתים טובות.
ו. הקימותי את דבר ה'. אפשר דכונתו כי הוא סבר להשתבח דהגם שהי"ן ק"ו שקל בפלס ומצא פירכא וקיים את דבר ה' והרג כלם. וגם ה' יתן הטוב על אשר קיימתי את דברי. ובהיות שהיה על יד שמואל גם הוא יתברך באלהי אמן וז"ש ברוך אתה לה' מפני שעל ידך ובזכותך הקימותי את דבר ה'.
ז. ומה קול הצאן וגו' אשר אנכי שומע. יש לדקדק מאי קאמר אשר אנכי שומע וכי אחרים אינם שומעים ושמעתי משם הרב מהר"ם ן' חביב ז"ל משלוניקי חמיו של הרב משאת משה ז"ל כמ"ש ביומא שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו וצריך טעם לדבר ונראה דדוד הע"ה טבעו אש לוהט אדמוני עם יפה עינים וכפי תוקף טבעו דין הוא להעביר חטאותיו. אמנם שאול גבי עמלק הי"ל רחמים גדולים וכל קבל דינא אכזריות גדול בנוב עיר הכהנים ועל זה נלכד ושאול שריחם על הבהמות וגם הוה ס"ד לרחם על העמלקי' ודן ק"ו הקימותי את דבר ה' דכתיב והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו' ולזה רחמתי על הבהמו' ועל המלך והשיבו שמואל הנביא ע"ה מה קול הצאן הזה ואי תימא שרחמתי עליהם הרי איכא אחריתי אשר אנכי שומע לבדי מעשה דנוב אכזריות הרבה מאד והוו תרתי דסתרן.
ח. וישסף שמואל את אגג וגו'. אמרו רז"ל וישסף שמואל את אגג שדנו בדיני אומות העולם בלא עדים ובלא ראיה. והוא תמוה. פירוש החכם השלם כמה"ר שם טוב אבא במ"ש הרב כלי יקר והבאתיו לעיל דנגיירו כל העמלקים ואמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך וכו' והיינו שהורגו בשביל שהרג וכשנתגייר הוא פטור לז"א בדיני אומות העולם בלא עדים ובלא ראיה דגרותו אינו כלום כמו שכתבנו לעיל.