א. ותאמר אין לשפחתך כל בבית. פירש הרב מהר"א הכהן ז"ל בעל שבט מוסר דמדת הצדיקים שמואסים בקניני העה"ז ואפילו שאין להם שום דבר נראה בעיניהם כי לא חסר להם דבר וז"ש אין לשפחתך מה שלא יש לי נראה בעיני כל בבית שיש לי הרבה ולפי האמת אין בידי כי אם אסוך שמן.
ב. ואת ובניך תחיי בנותר. הכונה ראה הפקדתיך תחיי בנותר ואל תחושי כי אין ליהנות ממעשה נסים דהכא עיקר הנס היה לשלם הבע"ח ולהציל לבניך מהיות לו לעבדים. והיה הנשאר תחיי בו ולא תחושי כי זה נשאר ממה שנתייקר השמן ומותר ליהנות כי כבר היה השמן בעולם הנצרך לשלם החוב. וזה שנתייקר אינו נס היוצא מן הטבע ומותר ליהנות וכמ"ש המפרשים פ"ג דתעניות. א"נ אני אומ' לך בדבר ה' תחיי בנותר ושוב אין לפקפק מטעם אין נהנים ממעשה נסים כי הוא אמר ויהי ודוק.
ג. ושם אשה גדולה. פירשו ז"ל דקרי לה גדולה שנתעלית על כל הנשים כי האשה עיניה צרה באורחים והיא עלתה להחזיק בו ולהשתדל לבנות לו בית ואפשר לרמוז דלכך קדי לה גדולה כי אחוזה במדת גדולה שהוא החסד.
ד. ויהי מידי עוברו יסור שמה לאכול לחם ותאמר אל אשה הנה לא ידעתי וגו'. מגיד צדקתה דהגם דהיא היתה חטובה מצויינת בעיר לאשה גדולה ומוכח דבעלה היה טפל לה עד שאין מזהירין אלא אותה עם כל זה לא רצתה לחדש דבר מעתה אלא ברשות בעלה וצירפה אותו באומרה עובר עלינו וכו' נעשה נא וכו' ונשים לו שם וגו'. ופשטי הכתובים שאלישע בתחילה לא ס"ר אלא לאכול ולא לשכב לזה עשתה העליה וישכב שמה וכן ראיתי שפירשו המפרשים אך מדברי רז"ל שאמרו מצא ידעה וכו' סדין וכו' מוכח דהיה שוכב שם גם בתחילה ואפשר שהיה באקראי ודוק.