א. שמעו שמים והאזיני ארץ בנים גדלתי וגו'. אפשר לומר במ"ש פ"ק דע"ז שמים וארץ נוגעים בעדותן והקשו התוס' דהרי הם קיימים ותירצו דהם קיימים על הקבלה והקשה הרב פרח מטה אהרן דא"כ תו אינם נוגעים בעדותן ואני הדל תירצתי לקושיתו כמ"ש במ"א. ומ"מ דרך דרש אפשר לומר לצד זה דעפ"י דברי התוס' קיימין על הקבלה. ויש מקום לומר דאינן נוגעין בעדותן וז"ש שמעו שמים והאזיני ארץ להעתיד כי ה' דיבר האזינו השמים ותשמע הארץ כמ"ש רז"ל והיינו שהשכינה בתוך גרונו של משה רבינו ע"ה כמ"ש המפרשים וכי תימא שמים וארץ נוגעים בעדותן לז"א בנים גדלתי ורוממתי במעמד הר סיני ובהשראת שכינה כמ"ש רז"ל ובזה שמים וארץ הם קיימין על הקבלה וכשרים להעיד. והם ישראל פשעו בי ואמר הם לאפוקי היצה"ר שאינו חשוב אונס היצה"ר לפי שרי"ל לעסוק בתורה ומבטלין יצה"ר כמ"ש פ"ב דבתרא שכן השיבו חברוהי דאיוב ולז"א והם פשעו בי. ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע שהר סיני שאומרים שכפותי עליהם וטוענים שהם אנוסים. אח"כ נעשה כמין חופה כמ"ש בתרגום המיוחס ליונתן ע"פ ויתיצבו בתחתית ההר וכן אמרו בפסיקתא רבתי שבה"ס נעשה כמו חופה והם אמרו שיש להם מודעא עמי שהם הת"ח כמ"ש פ"ב דמציעא ע"פ הגד לעמי פשעם. התבונן שהם טוענים המודעא על תורה שבע"פ כמ"ש בתנחומא וזהו לא התבונן בתורה שבע"פ. ולכן לא היו מברכין בתורה תחילה כמ"ש בפ"ד דנדרים ולזה לא זכו להבין התורה ולא ביטלה היצה"ר. אי לזאת אף במה שהיו חוטאין אח"כ בשוגג נעשה להם כעון דקי"ל תחילתו בפשיע' וסופו באונס חייב וז"ש הוי גוי חוטא עם כבד עון דבמה פשעו בתחילה הוי עליהם דגם גוי חוטא בשוגג ובאונס קורא אני עליהם עם כבד עון דבא להם מכח הפשיעה וחייבין. זרע מרעים מאותם שקבלו התורה ואח"כ טענו שהיו אנוסים שכפה עליהם ההר. ועבירה גוררת עבירה שהם בנים משחיתים. עזבו את ה' שלא ברכו בתורה ומה שלמדו היה כסיפור בעלמא. וזהו עובד את ה' דכל התורה שמותיו של הקב"ה וגם אמרו בזהר הקדוש שהתורה היא הקב"ה ובמקום שהתורה מבטלת יצה"ר הי"ל לתקלה שנתגבר היצה"ר ועי"ז נאצו את קדוש ישראל בע"ז ג"ע ש"ד. נזורו אחור דאשר ביררו ביצ"מ וקבלת התורה ניצוצי הקדושה נטמעו על ידיהם. ואשר עשו ברט"ו שנים שישבו במצרים בשעבוד לברר גימט' אחור רט"ו לדעת פרקי ר' אליעזר והוא חצי ת"ל עתה נזורו אחור. ובמקום נזר כתר תורה נזורו. והגבירו הדינין שהם גבורה כמנין אחור עם הכולל. ועי"ז פגמו בכל אברי נשמתם ובשיעור קומה שלהם מרמ"ח אברים ושס"ה גידים קרועי"ם והולכים לתומ"ם וז"ל מכף רגל ועד ראש אין בו מתום. ומ"ש על מה תכו אפשר רמז שהגבירו הדינין כמ"ש נזורו אחור כדאמרן ומדת הדין נעשית גם מדת הרחמים לדין וזהו על ששם מ"ה שם הויה במילוי אלפין רחמים נהפכה למדה"ד תוכו. עוד גימט' יסוד שבמקום לברר תוסיפו סרה להסיר ניצוצי הקדושה שנתבררו להפילם לסט"א ע"י שפגמתם ביסוד גימט' עוד. ועוד יש לרמוז שחזקיהו המלך היה ראוי להיות משיח ובעונות ישראל לא אמר שירה חזקיהו ונמשך החרבן והגלות. וזהו על מה גי' הק"ם מע"ב שמות להקים קרן ישראל ולבא משיח ולא זכו ונעשה חרבן הבית. עור תוסיפו סרה בחרבן בית שני כל ראש לחולי בחרבן בית ראשון וכל לבב דוי בחרבן בית שני. לא זורו בחרבן בית ראשון ולא חבשו בחרבן בית שני. ולא רככה בשמן בגלות הארוך הזה. ואמרו רז"ל גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם דבזכות לימוד המשניות יבא המשיח וכתב מורנו הרב חזון נחום בהקדמה דשמן היא המשנה וז"ש ולא רככה בגלות זה האחרון בשמן שהיא המשנה שאלו עסקו כהוגן במשנה היינו נגאלים כמש"ה גם כי יתנו לשון שנון עתה אקבצם כמשז"ל.
ב. רחצו הזכו הסירו רוע וגו', אפשר במ"ש בזהר הקדוש על פסוק גם ה' העביר חטאתך לא תמות. דכשאמר חטאתי הוסר המקטרג מלפניו יתברך שהיה מקטרג תמיד והוא הקטיגור שנברא מהעון. ואח"כ הפליא לעשות דהע"ה עד שהמית למקטרג. וז"ש רחצו רחיצת הלב הזכו בחרטה וידוי ובזה הסירו רוע מעללכם מנגד עיני שהמקטרג הנברא בעון הוא מקטרג תמיד ובוידוי וטהרת הלב יעביר אותו הקב"ה שלא יקטרגו וז"ש הסירו רוע מעללכם מנגד עיני על דרך גם ה' העביר חטאתך וכו' ואחר זה חדלו הרע השתדלו לבטלו לגמרי. ובזה למדו היטב דמחמת העונות לא יוכל להבין התורה כי הם מסך מבדיל. לכן אחר שאמר רחצו וכו' אמר כשתקיימו כל זה למדו הטב שיפתח לכם שערי אורה להבין התורה ואז למדו היטב. ובפסוק לכו נא ונוכחה יש לרמוז ר"ת לנו וס"ת או"ה רמז לנו גי' אלהים דמגבירין הדין ואין חוששין דכביכול אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זכר עמלק ומי מעכב עונותיהם וזה רמ"ז ס"ת הו"א ודוק.
ג. אם תאבו ושמעתם וגו'. אפשר לפרש במ"ש הרשב"א דבמתנת הארץ נתבטלה המודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חקיו ובחטאם גלו וחזרה המודעא והדור קבלוה בימי אחשורוש והקשה הרב הגדול מהרח"א ז"ל במקראי קדש דלדברי הרשב"א אמאן נהרגו בחרבן בית ראשון יוציאם מהארץ ודיו ואני בעניי אמרתי דהרשב"א קיצר והדבר פשוט דכשנכנסו בארץ וקבלו התורה ועונשיה לכל העובר עליה א"כ בעובר נתחייבו בכריתות ומיתות ב"ד לפי עונם ולא סגי ביציאתם מהארץ דכבר נתחייבו על מה שעבר אלא דהקב"ה ברוב רחמיו שפך חמתו וכו' והיה שארית לישראל. וז"ש אם תאבו ושמעתם א"כ הארץ שלכם וטוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו ומריתם לא תסברו דדי לכם כשיגרש אתכם מהארץ כמו שעלתה על דעת הרב מהרח"א לדברי הרשב"א אלא חרב תאוכלו שכבר נתחייבתם בעוברכם התורה כמו שנאמר דהרשב"א קיצר. כי פי ה' דיבר דכתיב ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה וכו' כלומר שיספיק לכם להתגרש מארץ ישראל לא כי אלא ונכרתו הנפשות וכו' וכמו שפירשו המפרשים ז"ל.
ד. כספך היה לסיגים וגו'. רז"ל דרשו אוהב כסף אוהב מצות וכו' וכפ"ז אפשר לפרש כספך המצו' שאתם עושים היה לסיגים לפי שאתם מכוונים ליוהרא ולפניה. סבאך יינה של תורה שאתם מחדשים ונראה בעיניכם שהתורה נקראת על שמכם כי גדלה חכמתכם וזהו סבאך. הוא מעורב במים הרעים שהחידושים אינם מיוסדים על אדני האמת.
ה. ציון במשפט תפדה וגו'. אפשר במ"ש בזהר הקדוש שכ"י הקב"ה יקים לשכינה וישראל יצאו מהגלות בעבור השכינה וז"ש ציון שהיא השכינה וכמ"ש רז"ל בילקוט שירמיה ראה השכינה ואמרה אני אמך ציון וכו' ומשפט אמרו בזהר הקדוש שהוא הקב"ה וז"ש ציון שהיא השכינה במשפט קב"ה תפדה שהוא יקים את סוכת דוד. ושביה הגליות שבח"ל שיבואו אל הארץ הוא בעבור השכינה כמ"ש בזהר הקדוש שנקראת צדקה כי השכינה תרחם עליהם ועמה יפקון וזהו בצדקה דמשמע נמי עם צדקה ודוק. ורבינו אפרים ז"ל כתב ושביה בצדקה דהשב צריך שיעשה צדקה וכמ"ש אגרא דתעניתא צדקתא ובדרושים הארכנו בעניותנו בזה בס"ד.