א. ויוצא את האשרה וגו' וישרוף אותה וגו' וידק לעפר וישלך את עפרה וגו'. לכאורה מהאי קרא משמע דאפר עצים עפר סתמא איקרי וקשה על התוס' פ"ק דביצה דף ח' שכתבו דלבית שמאי אפר עצים מגדל צמחים אף דלא מיקרי עפר והרי הכא דמיקרי עפר סתמא דכתיב וישלך את עפרה. ונראה דס"ל להתוס' דהא דכתיב וישלח את עפרה אינו לומר דאפר עצים עפר סתמא איקרא אלא דסמיך אמאי דכתיב וידק לעפר ומשו"ה נקט וישלך את עפרה שהיתה נדוקת כעין עפר. וזה דעת בית שמאי לסברת התוס'. אמנם בית הלל ילפי שפיר דאפר נקרא עפר סתם ולא חייש למ"ש ב"ש על פ' עפר שריפת החטאת עפר שריפה איקרי עפר סתמא לא איקרי אע"ג דבעלמא ממעטינן שם ליווי כמו שהוכיח רבינו מהרי"ר ז"ל משום דב"ה סמכי על פסוק זה וכמו שהארכנו בעניותנו במקומו בס"ד.
ב. כי לא נעשה כפסח הזה מימי השופטים וגו' וכל ימי מלכי ישראל וגו'. לכאורה יש לחקור דנראה מפשטן של דברים דמעיט גם בימי דוד הע"ה ושלמה הע"ה והוא תימה והגם דיש לדחות. נראה כמ"ש בירושלמי פ"ק דסנהדרין דחזקיהו המע"ה מצא גלגלתו של ארנן תחת המזבח ע"ש וא"כ בימי דוד הע"ה ושלמה הע"ה היה טומאה תחת המזבח ושפיר קאמר כי לא נעשה כפסח הזה. והפסחים שעשה חזקיהו הע"ה אחר שביערו גלגלת ארנן לא היו שם משאר שבטים כימי יאשיהו הע"ה שירמיהו החזירן ומלך עליה' כמ"ש פ"ק דמגילה ונמצא דפסח יאשיהו יש לו שתי יתרונות אחת דהיו מכל השבטים שם בירושלם ואת שהעבירו גלגלת ארנן מתחת המזבח ושתים זו כאחת לא נמצאו בשום פסח כמבואר וז"ש כי לא נעשה כפסח הזה. ומיהו בזה של גלגלת ארנן יש סברות שונות כמו שכתבנו בעניותנו במקום אחר בס"ד.