א. ויהי איש אחד מן הרמתים צופים וגו'. רז"ל אמרו פ"ק דמגילה א"ר אבהו ממאתים צופים שנתנבאו לישראל ונראה דבדקדוק קראו בשמותם צופים כלומר רואים כי טרם שנולד שמואל לא היה בחינת נביאים אלא צופים מלשון ראיה כמש"ה לנביא היום יקרא לפנים הרואה והטעם יתבאר בסמוך מדברי רבינו האר"י ז"ל.
ב. להשתחוות ולזבוח. אמרו במדרש ר' אלעא בשם ר' יצחק שקולה תפלה כנגד קרבנות שנאמר להשתחוו' ולזבוח ורבנן אמרו חביבה תפלה יותר מכל הקרבנות דכתיב להשתחוות ואח"כ לזבוח. אפשר דפליגי אי תדיר ומקודש שניהם שוים וכמ"ש הרמב"ם פ"ט דתמידין. או תדיר ומקודש תדיר קודם כמ"ש רבינו עובדיה פ"י דזבחים. ור' יצחק סבר דתדיר ומקודש שוים כדעת הרמב"ם והתפלה תדיר שיכול להתפלל גם בלילה. והקרבן הוא מקודש אך אינו תדיר כי אינו אלא ביום וז"ש שקולה תפלה כקרבנות דכתיב להשתחוות ולזבוח. ורבנן סברי דתדיר קודם ומשו"ה חביבה תפלה יותר מקרבן דהיא תדיר והקרבן מקודש ובדיוק נקט להשתחוות קודם.
ג. ולחנה יתן מנה וגו' וה' סגר רחמה וכעסתה צרתה גם כעס כי סגר ה' בעד רחמה. כאשר ירדוף הקורא עיניו תחזינה השינויים. ואפשר כי אלקנה איש האלהים היה יודע גדולת נשמת חנה והיא מוכנת לנבואה ולכן לגדולתה יתן מנה אחת אפים אחת כפי ערך נשמתה ואחת כפי ערך גופה. ר"ל מדותיה הישרות ונתן טעם כי את חנה אהב כי חנה רומז לנשמתה כמ"ש בכמה דוכתי בשם הרמ"ז ז"ל ואת חנה מרבה גופה לפי טבעה ומזג גופה הישרים וז"ש מנה אחת אפים לפי שהוא נפשה וגופה. וה' סגר רחמה כבר ידוע דרז"ל אמרו וה' הוא וב"ד וגם פה סבר אלקנה דמדת הדין ויסורי הצדיקים הן סיבה כי ה' סגר רחמה. אמנם פנינה לא כן תדמה אלא אין חנה סתרה כגלויה כי סגר ה' אפי' מדת הרחמים בעד רחמה כי בהיות דאלקנה יש לו בנים לכן מנע ממנה פרי בטן אפי' טפ"י מרת רחמים ולכן נענשה פנינה כמשז"ל.
ד. ותדור נדר ותאמר ה' צבאות אם ראה תראה בעוני אמתך וגו'. בשער הפסוקים לרבינו האר"י זצ"ל שהאריך בזה ואביא דבריו בקצו' וז"ל יש להבין למה רז"ל קראו לשמואל רבן של נביאים ולמה מ' שנה קודם הולדו אומר בת קול עתיד לילד צדיק בעולם ושמואל שמו ומאי רבותה דהנה דאמר אם ראה מוטב ואם לאו אלך ואסתתר וכו' וכל עקרות יאמרו כן. ומהו דכתיב לפנים יקרא הנביא רואה וכתיב כי נאמן שמואל לנביא ויובן במ"ש בסבא בפ' ויגע בכף יריכו דמתמן ואילך דאתפגים נצח ולא הוה נביא דמתמן אתנבי עד דאתא שמואל וכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר ולסיבת פגם הנצח דמתמן נביאים לא היו יכולים לראות נבואתם בשלימות ולכן נקרא רואה ולא נביא כי נביא מגזרת ניב שפתים שיוכל להגיד לעם בשלימות ושמואל תקן פגם הנצח וכן אמר וגם נצח ישראל לא ישקר ואז נקרא נביא ממש כי על ידו נתקן הירך משם והלאה יכולים להתנבאות כל הנביאים ולכן נקרא רבן של נביאים דמכחו נתנבאו כלם ולכן בכל יום ב"ק מכריז על לידתו כי כל העולם היו מצפים להתקן על ידו. ובזה יתבאר ענין חנה שאמרה אם ראה תראה וכו' ויתבאר במ"ש בסבא כי כשתקן שמואל הנצח ניתן סוד הירך אל נחש ירך סוטה תמורת ירך יעקב וז"ש חנה רבש"ע תן לי שמואל שיחטוף הירך של יעקב מיד הסט"א ואז ישאר לסט"א ירך סוטה ואם ראה ענין זה מוטב ואם לאו תראה אלך ואסתתר ואז בהיותי טהורה אגרום כי גם ירך סוטה אחטוף מיד סט"א כי לא יוכל לשלוט בי שאני טהורה ועי"כ יקטרג על ישראל ח"ו בראותו שאפי' העצם היבש שזרקו לו חטפוהו ממנו ולכן תן לי שמואל שיתקן ירך יעקב וישאר ירך הסוטה לסט"א עכ"ל בקצור ועוד האריך ע"ש. ואע"ג דמה שניתן לסט"א הוא ירך סוטה שנטמאה וצבתה בטנה ונפלה יריכה. וחנה ח"ו ירך מתוכה מזרח"ת ואת כל ונוכחת כי טהורה. נראה שכונת הרב לומר דחנה בהיותה בתכלית השלמות ולא היה בה נדנוד חטא ותסבול יסורין אלו אז בכח גודל צדקתה ובנותיה יהיה בה כח לחטוף מהסט"א ירך סוטה שהיא טמאה ואז יהיה קטרוג ח"ו. ועל פי דברי הרב א"ש מה שאמרה חנה ה' צבאות אם ראה תראה וכו' ואמרו פ' אין עומדין אמר ר' אלעזר מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב"ה צבאות עד שבאת חנה וקראתו צבאות וכו' וצריך להבין מאי דעתה דחנה לקרותו צבאות. מה שלא קראו אדם מעולם. ועל פי דברי הרב ז"ל יכון מאד דהיא שמעה הב"ק שעתיד לילד צדיק א' וכו'. והיינו דמתקן הירך ויכולים להתנבאות מהנצח כמו שאמרו ז"ל וידוע דשם צבאות הוא רומז לנצח והוד ומשם יניקת הנביאים ובהכי ניחא דחנה אמרה ה' צבאות דכל כונתה לזכות אל הבן הזה שמתקן הירך והוא בחי' צבאות שמשם נבואת הנביאים ודוק.
ה. ונתת לאמתך זרע אנשים וגו'. אמרו רז"ל שמושח שני אנשים שאול ודוד. והנה כפי מה שאמר הרב ז"ל שחנה היתה שואלת שתזכה לילד בן שאומרת הב"ק שעתיד לילד צדיק אחד ושמו שמואל אפשר לרמוז שהוא ר"ת אנשים איש נקרא שמואל יצא ממני ולפי מדרשנו הנז' אפשר בהקדים מ"ש רבינו האר"י זצ"ל והוא בס' לקוטי תורה הנדפס וכ"כ הרב מהר"א גאלנטי ז"ל בס' קול בוכים שפגם הירך נתחזק במה שהשתחוו השבטים לעשו. ושאול שבא מבנימין שלא השתחוה לעשו אם היה הורג כל זכר עמלק היה נתקן הירך וכשלא קיים המצוה נפגם ומשו"ה צעק שמואל כל הלילה שלא יחזור הדבר לקלקולו ותקן ועוד בשרו ה' דדוד הע"ה יוסיף ויתקן הנצח ע"י שירותיו ותהלותיו כמ"ש נעימות בימינך נצח זהת"ר בקצור נמרץ. ובזה אפשר לתת טעם למה שהוצרכה חנה לידור ונתתיו לה' כל ימי חייו כיון דהב"ק אמר עתיד לילד צדיק א' וידעה שהוא מתקן הנצח ויהיו נביאים א"כ מאי שיאטיה דנדר זה אמנם אפשר דידעה בנבואה דשאול יהיה סיבה לפגום הירך במקום לתקן תקון גמור לזה נדרה להוסיף כח קדוש בשמואל שבזכותו לא יחזור הפגם כראשונה שנסתם שפע הנבואה וכתיב אין חזון נפרץ. וז"ש ונתת לאמתך זרע אנשים שמושח שאול ודוד דאע"ג דשאול יקלקל יצמ"ח קרן לדוד שיתקן וביני ביני היה כח לשמואל להעמיד מקום הנבואה וז"ש ונתתיו לה' ובזה מורא לא יעלה על ראשו שיחזור לכמות שהיה ומיניה ומן דוד יושלם ויתוקן הדבר.
ו. אל הנער הזה התפללתי וגו'. אמרו רז"ל דהיה עלי רוצה להענישו ואמרה לו חנה אל הנער הזה התפללתי פירוש הנער הזה שאמרה ב"ק שעתיד לילד בן ושמו שמואל על זה שאלתי שיצא ממני שיתקן מקום הנבואה ויתן ה' את שאלתי שתכף שילדתי פסק הב"ק. אבל כל הנשים שקראו שם הילד שמואל עדיין היה הב"ק מכריז להודיע שעדין לא נולד וכשילדתי אני פסק ונתברר דזהו הילד שהיה הב"ק מכרזת עליו זה מ' שנה שהוא יתקן העולם ואיך אתה רוצה להענישו. וגם אנכי השאלתיהו לה' הוספתי לתת לו כח יען יבא שאול ויקלקל ובתוספת קדושה זו יכול לתקן וז"ש וגם אנכי השאלתיהו כל הימים. לפי אשר היה הוא שאו"ל לה' שקלקל ואיך תרצה להענישו.
ז. עלץ לבי בה' וגו'. אפשר לומר בהקדמה האמורה עלץ לבי בה' הגם ששמחתי על שהיה לי בן שמחתי היא בה' שנפתח הסתום ובני יתקן הירך ואף אם יהיה שאול שיקלקל רמה קרני דוד שנמשח בקרן כמשז"ל. וגם אני רחב פי שהשאילתיהו לה' על אויבי כדי שיהיה בו כח נגד האויבים סט"א שהם האויבים ממש כדבר האמור כי שמחתי בישועתך ונעימות בימינך נצח.