א. והתגדלתי והתקדשתי. זה מובן בכונת סוד ד' כוסות והמצה בסרר ליל חג הפסח אשר אצל עין רוג"ל כתבי רבינו האר"י זצ"ל ושוב נזכרתי דכבר רמזתי זה על צוארי.
ב. וידעו הגוים כי אני הנני ה' קדוש בישראל. אפשר במ"ש רז"ל אלהים קדושים פירושו אלהים של קדושים וז"ש וידעו הגוים כי אני ה' קדוש ומאי דכתיב אלהים קדושים פי' אלהים של קדושים וא"כ אני קדוש יחיד ומיוחד רק שפי' אלהים קדושים היינו שאני קדוש בישראל שהם קדושים ולהכי כתיב אלהים קדושים. א"נ אפשר כי תיבות אני ה' הם בגימט' פז אחר יותר על אלהים והוא רחמים וידעו הגוים שאני מתנהג ברחמים עם ישראל. ואגב אומר דבברכת כהנים יש פז תיבות כמשז"ל. ואם בלי תנאי כמשז"ל כי הם ברחמים. ואפשר שזה רמז הפ' כי תקדמנו ברכות טוב רמז על ברכת כהנים תשית לראשו עטרת פ"ז כי היא בלי תנאי מצד הרחמים כמנין אני ה' כמ"ש הרב ש"ך בפ' וארא והיא עטרה ודאי ואכמ"ל ודוק.
ג. הנה באה ונהייתה נאם ה"א הוא היום אשר דברתי. יש לדקדק דזהו לעתיד ואיך קאמר הנה באה ונהייתה רהוא לשעבר. ואפשר במ"ש בזהר הקדוש על פסוק ואשים את הריו שממה דהרי אנו רואים שלוה גדולה ומערכה גדולה קודמת ואמרו בזהר הא שויתי בפתקא דילי וכל העומד ליאבד כאבוד דמי ולהכי כתיב את הריו שממה דהוי כאלו כבר היה. ולפ"ז א"ש שאמר הנה באה ונהייתה לשון עבר. וכי תימא עדיין לא היה זה לז"א נאם ה' וכיון שאמרתי כן יהיה וחשוב כאלו כבר נעשה מעשה.
ד. ובנה אצלו ציון וגו'. התוס' במועד קטן דף ה' אמרו דציון קברות מדאוריתא ומקשים מסוגית נדה דף צ"ז דמוכח דהוי דרבנן ועמ"ש הרב מש"ל פ"ז מה' יום טוב דין י"ז ובמקום אחר כתבתי בעניותי קצת בזה ואין כאן מקום להאריך.