סתירות בין משניות
1. מספר השערים של העזרה: חמישה (מידות פ"א מ"א), שבעה (מידות פ"א מ"ד), תשעה (יוספוס) או שלושה עשר (שקלים פ"ו מ"ג) – בפירוש הצענו שמשמעות המונח "שער" אינה אחידה. כך, למשל, לשער ניקנור שני פשפשים שמשנת שקלים רואה בהם שער אחד. יתר על כן, במערב ההיכל הייתה לשכה אחת (או שתיים) שבלטו מחזית הקיר המערבי של המקדש. לאלו לא הייתה כניסה מקודש הקודשים, לפיכך ברור שהיה להן פתח נוסף ממערב, והוא אינו נזכר. אם כן, ההסבר לסתירות הוא טכני ונובע מרמת הפירוט השונה. בנושא זה דנו גם בהמשך המבוא.
2. המסורות חלוקות במיקומה של לשכת בית אבטינס (להלן פ"א מ"א). להערכתנו המחלוקת היא תוצאה של שכחה בגרסה, ולדעתנו הצלחנו למצוא את הנוסח הנכון. במקרה זה המחלוקת היא גם על מיקומן של יתר הלשכות (בצלע הצפונית או הדרומית – מידות פ"ה מ"ג-מ"ד).
3. סתירות בצורה של בית המוקד, סידור לשכות המשנה שם, ומניין לשכות המשנה (תמיד פ"ג מ"ג – מידות פ"א מ"ו). גם טעות זו נובעת מחילופי גרסה.
4. מחלוקת על הכנסת כסף למקדש (ראו פירושנו לפ"ג מ"ג) – במקרה זה המחלוקת היא בין הגישה האוטופיסטית האוסרת הכנסת צורכי חול להר הבית לבין תיאור מעשי ויום-יומי שלפיו נתבקשו עולי המקדש להביא עמם כסף בבואם להר הבית עצמו לתשלום עבור קרבנות ולתרומות. על כל פנים, במקדש היו מתקנים לאיסוף תשלומים אלו (שקלים פ"ו מ"א). שאלת שימושי החול בהר הבית הייתה כנראה נושא שנוי במחלוקת בימי הבית עצמם, ואין לראות בזה פגם בשלשול המסורת אלא מחלוקת לכל דבר.
5. מיקום בית הטבילה ונוהל "כהן וטמא" (תמיד פ"א מ"א – מידות פ"א מ"ט) – זו מחלוקת ברורה. גם כאן חשדנו שהמחלוקת ההלכתית השפיעה על עיצוב הזיכרון. כלומר, אחד הצדדים תיקן את ההיסטוריה כדי להתאימה לתפיסה ההלכתית שלו.
6. מחלוקת על צורת הפיס (תמיד פ"א מ"ב) – גם כאן הסברנו את הסברי התנאים המאוחרים והאמוראים בשיקול הדעת של השומעים השונים שלא הייתה להם מסורת עצמאית. ואולי במקדש נהגו שני המנהגים והתחרו ביניהם.
7. משנת תמיד פ"א מ"ד מזכירה אכסדרה (טור עמודים סביב החצר-עזרה), כנראה בעזרת ישראל ובעזרת כוהנים, וביתר המקורות אין האכסדרה נזכרת. נדון בכך להלן.
8. מידות פ"ב מ"ב ואילך מתארת מזבח שעל רובו יוקדת אש. משנת מידות פ"ג מ"ב ותמיד פ"ז מ"ב מתארות מזבח שעל גבו מתנהלת עבודת שחיטה ויש עליו גם מדורת בעירה, קטנה יחסית בשטחה. זו מחלוקת עקרונית, שורשיה אולי בפרשנות מקראית מה פירוש הפסוק "ושחט אֹתו על ירך המזבח צפֹנה" (ויקרא א יא), האם מצפון למזבח או על המזבח לצפונו. כך או כך, עצם המחלוקת היא פגיעה קשה באמינות ההיסטורית של מסורות חז"ל: וכי כיצד נחלקו בשאלות כה מהותיות, היכן אותו זיכרון היסטורי שעליו כתבנו לעיל?
10. תמיד פ"ד מ"א סותרת משניות וברייתות מקבילות (משנה, זבחים פ"ה מ"א; תוס', שם פ"ד ה"ט, עמ' 456, וכן תוס', עדיות פ"ב ה"ו, עמ' 458) בשאלה כמה מתנות (הזאות דם) יש לבצע.
11. כל פרק ד נותח על ידינו בסוף הפרק, וראינו שיש בו יסודות בית-מדרשיים בצד תיאורים רֵאליים, והתיאור הרֵאלי אינו שלם:
13. האם היו שתי פרוכות בין הקודש לקודש הקודשים או רק פרוכת אחת. מכל מקום, המסורת על שלוש עשרה פרוכות שהיו במקדש15"דאמר רבי זירא אמר רב, שלשה עשר פרכות היו במקדש שני: שבעה כנגד שבעה שערים, אחד לפתחו של היכל ואחד לפתחו של אולם, ב' בדביר, ב' כנגדן בעליה" (בבלי, כתובות קו ע"א). האמורא סבור שמאחורי כל שער הייתה פרוכת. תפיסה זו קשה למימוש, מיותרת ואינה מובנת מבחינה ארכיטקטונית. אנו רואים בכך פיתוח ספרותי בלבד. אינה הולמת את רשימת הפרוכות במשניות תמיד ומידות, ואף לא את דברי יוספוס.
14. תמיד פ"ד – סדר התהלוכה של האברים אינו שלם ואינו אחיד (מ"ג חולקת על מ"א).
15. האם רצפת ההיכל ניצבה על אוטם או על סלע אם (מידות פ"ד מ"ו). במקרה זה העדפנו את תיאור המשנה שלנו, והמשנה ביומא המדברת על אבן המונחת בקודש הקודשים היא תיאור אוטופי-רעיוני.
16. פ"ד מ"ה – תיאור הקומה השנייה של ההיכל שנוי במחלוקת.
17. האם כוהנים רגילים פתחו את שערי העזרה בתהלוכה חגיגית, או שעשו זאת האמרכלים (תמיד פ"א מ"ג). ניתן לתרץ בדוחק מסורות סותרות אלו, כפי שנציע בפירושנו.
פרטים חוזרים, והחזרה נראית בלתי סבירה מבחינה היסטורית
פרטים המושפעים מתאולוגיה או מהלכה
1. כל הפרטים הריבועיים במקדש – אפשר שהם אמִתיים ואפשר שהם ספרותיים-דתיים.
2. כל הפרטים המבוססים על ספר יחזקאל, כגון שטח הר הבית (לעיל) והפשפש הדרומי בשער ניקנור 3 שאינו נפתח לעולם (תמיד פ"ג מ"ז ומקבילות), תיאור הלשכות בעזרת נשים כלשכות שאינן מקורות (מידות פ"ב מ"ה), תיאור כלי הנגינה של הכוהנים (מידות פ"ב מ"ו), תיאור התאים.
7. דלתות ההיכל (פ"ד מ"א).
פרטים מיוחדים הנראים אמינים
2. ההתאמות המספריות בגודל המבנה המתחשבות גם בעובי הכתלים (ראו למשל פירושנו למידות פ"ב מ"ה; פ"ב מ"ו ועוד).
4. כל תיאור התאים ובתי המסיבה, בית ירידת המים וכו'. התיאורים מאפשרים לשחזר את המבנה, אבל כפי שאמרנו לעיל אנו חושדים בהם בגלל זיקתם ה"הדוקה מדי" לספר יחזקאל וללשונו. אם לפנינו שחזור מדרשי (ארכיטקטורה תאורטית) הרי מפליא הוא עד כמה הטיב הדרשן להעניק לתיאורו (הדמיוני) אופי מציאותי.
סתירות בין תיאור המשנה ותיאור יוספוס
בטבלה להלן מוצגים עיקרי הפרטים התואמים או הסותרים:
אבי יונה, בניסיונו לשחזר את המקדש, השתמש בכל שלושת התיאורים וראה בהם תיאורים משלימים. את הסתירות בפרטים פתר על ידי העדפה בלתי אחידה של אחד התיאורים או על ידי פרשנות שלפיה כל תיאור עוסק בפרט אחר. מאוחר יותר הדגישו חוקרים את המפריד בין תיאורי המשנה לתיאורי יוספוס24לוין, מקדש; בן ארי, הר הבית. .
לפני הדיון בפרטים יש לעמוד על עקרונות מספר. בדרך הטבע התיאור שבידינו הוא תמצות של פרטים רבים וסיכום של התרשמות. על כן יש לבדוק לא רק את הפרטים אלא את הנושאים, את סדר הדיון ואת ההתרשמות הכוללת. כך, למשל, בין שני התיאורים של יוספוס אין הרבה הבדלים תוכניים, אבל יש הבדלים בבחירת הנושאים והפרטים שאליהם מתייחסים. כך גם משתמע מההשוואה הכוללת בין שלושת התיאורים, כפי שנראה להלן. לפני אזכור הפרטים להערכתנו חשוב להדגיש את המאחד והמשותף במבנה הכללי של שלושת התיאורים. כל התיאורים חולקים את ההתרשמות הכוללת שהמקדש מפואר מאוד וראוי לעסוק בפרטים שבו. יוספוס רואה בסטווים שסביב המקדש ובאנטוניה חלק מהמקדש. המשנה אינה מזכירה אותם. אמנם היא מזכירה את ה"בירה" בהקשרים אחרים, אך לא במסגרת תיאור המקדש. גם האולמות והסטווים שהקיפו את חצר המקדש מתוארים במפורט אצל יוספוס, אבל אינם נזכרים במשנה. ההבדל ברור. יוספוס מתאר תיאור אדריכלי "חילוני" או "תיירותי", והמשנה עוסקת רק בפן הדתי. אבל פאר המקדש הוא חלק מאותו פן דתי.
כל התיאורים מתארים את המקדש מהחוץ פנימה, ושלושתם מתארים מעין מעגלי קדושה שהמבטא את ההבדל ביניהם הוא מגבלות הכניסה. במשנה שתי חלוקות לשלושה מחנות או לעשרה מחנות (כלים פרק א). גם אצל יוספוס חלוקה לשלושה: הר הבית, החצר שהיא עזרת נשים ושטח התחום בסורג25בנגד אפיון, ב 301-401, מופיעה חלוקה מדויקת יותר לארבעה תחומי קודש, חלוקה המבחינה בין הקודש לקודש הקודשים. , והקודש. המונחים אינם אחידים. הקודש מכונה "נאוס", והחצר מכונה לעתים "חצר" ולעתים "הירון". אבל ניכרת חלוקה לשלושה. החלוקה לשלושה מעגלי קדושה של חז"ל (שלושה מחנות) אינה זהה לזו של יוספוס, שכן היא כוללת את כל ארץ ישראל ולא רק את הר הבית, אבל עקרונות החלוקה זהים. מעבר לכך, גם יוספוס וגם המשנה מתייחסים לאותם פרטים, והזהה מרובה על השונה.
מעניין, למשל, שגם יוספוס וגם המשנה מתייחסים לכל השערים חוץ מזה של שער ניקנור, והמבנה התיאורי כאילו נלקח מאב-טקסט משותף. יוספוס מציין את גובהו של שער המזרח, וחז"ל את היותו נמוך מכולם. הסיבות להתייחסות שונות, אך עצם ההתייחסות לגובה זהה. מעניין שיוספוס מציין מחיצה נמוכה בין תחום ההיכל והמזבח ליתר חלקי החצר (מלח', ה 225), ואילו במשנה (מידות א ו) יש מחלוקת האם עזרת כוהנים גבוהה מעט מעזרת ישראל. כל המקורות מאזכרים את הנושא, אבל כל אחד מציג דרך אחרת לציון ההבדל בין התחום הכללי לבין התחום של הכוהנים. בפועל לא הייתה זו הפרדה הלכתית. ישראל יכולים היו לשהות ליד המזבח (מצפון לו), אבל בדרך כלל ישראל סתם התרכזו בשטח שעד המזבח.
כל הדמיון בין תיאורי יוספוס לאלה של המשנה מתייחסים למשנת מידות, ואילו בין משנת תמיד לתיאורי יוספוס אין כל קשר (לא דמיון בנושאים וממילא לא הבדלים בפרטים).
אם כן:
1.יוספוס מביא שני תיאורים של תחום המקדש. ארגון החומר, המבנה והמונחים זהים; שני התיאורים מתייחסים לאותם מרכיבים, וחולקים אותה תחושה של פאר וגאווה על המבנה המפואר. עם זאת יש פרטים רבים המופיעים באחד המקורות וחסרים בשני. בדרך כלל הפרטים זהים, אך יש גם סתירות מעטות בפרטים.
2. בין משנת מידות ותיאורי יוספוס יש הרבה קווי דמיון. ברור לדעתנו ששני המקורות מתארים אותו מבנה. שני המחברים (יוספוס ועורך המשנה) מארגנים את הפרטים במבנה קרוב, ושניהם חולקים אותה תחושה של פאר וגאווה. עם זאת, במשנה חסרים כל החלקים העוסקים במבני החול שבמתחם ה"בירה", הסטווים.
3. יש הרבה פרטים דומים בשני המקורות, אבל גם פרטים חלוקים. עם זאת רב הדמיון בעצם העיסוק באותם נושאים. כך, למשל, התיאור הדומה של כל השערים מול שער ניקנור, העיסוק בגובה החומה המזרחית של העזרה (אם כי הפרטים חלוקים), אזכור גובה המזבח (הפרטים עצמם חלוקים), אזכור התאים (מבלי להסביר למה נועדו) וכדומה.
4. כל הדמיון הוא בין יוספוס למשנת מידות, ואין קשר בין משנת תמיד לתיאורי יוספוס. ייתכן שהדבר נובע רק מהשוני בנושאים (משנת תמיד מתארת את הפעילות במקדש, ומשנת מידות את מבנה המקדש). אבל ייתכן גם שלמשנת מידות וליוספוס מקור אב משותף שכל עורך "גלגל" אותו בצורה אחרת.