מסכתות תמיד ומידות מסיימות את סדר קודשים. אמנם אחריהן שנויה מסכת קינים, אבל כפי שנראה בפירושנו לה זו מסכת מאוחרת שרובה חזרה בית מדרשית על הלכות זבחים, תוך התאמתן לדיני קן יולדת. לפחות מבחינה ספרותית מסכתות תמיד ומידות מסתיימות באווירה של רוממות נפש ושל עיסוק יוצא דופן בפרטי המקדש ולא בפרטי ההלכה. מסכתות אלו שייכות לסוגה (ז'אנר) מיוחדת המכונה על ידינו "זיכרון המקדש", ויש לדון בה בכלים שונים מאלו של יתר גופי המשנה. נדון בכך להלן.
תמיד ומידות כמסכת אחת
כל המסכתות במשנה מסודרות לפי גודלן, כלומר לפי מספר הפרקים שבהן. אמנם הוצעו הצעות שונות לרעיונות שניתן ללמוד מסדר המשניות, אך בסופו של דבר הסדר הוא סדר הגודל. תמיד ומידות חריגות בכך שבשני כתבי היד הטובים שבידינו (פרמא וקופמן) מסכת מידות, הקטנה יותר (חמישה פרקים), מסודרת לפני מסכת תמיד הארוכה יותר. במקרה כזה יש לקבל את העדות החריגה של עדי נוסח אלו הן בגלל טיבם, והן משום שסופר לא היה מתקן את הנוסח לסדר חריג אלא להפך; הסדר תוקן בידי מעתיקים כדי להתאים את משנתנו לסדר הרגיל. יש מקום לשער שבעבר היו שתי המסכתות מסודרות יחדיו ומידות הייתה שלושת הפרקים הראשונים של המסכת המשותפת. בכתב יד אחד נשמר נוסח זה1שבט, מספר המסכתות. . גם מסכת תמיד מסתיימת בשתי משניות מרוממות, וגם מסכת מידות מסתיימת בברכת התפעלות מהכוהנים. סיומים חגיגיים אלו נקבעו לאחר שמידות הפכה כבר למסכת עצמאית, וצריך היה לסיימה בהיגד מרומם. אבל בפירושנו להלן פ"א מ"א נצטט את סוגיית בבלי יומא טו ע"א-ע"ב שממנה משתמע שכבר הסוגיה שם הכירה במשנת מידות כיחידה נפרדת, וצריך עיון.
על כן אנו משתמשים בשם תמיד-מידות ומתייחסים לשתי המסכתות כאל יחידות נפרדות שאוחדו כבר בזמן התלמוד.
עם כל זאת, החלוקה בין המסכתות ברורה. מסכת תמיד מתארת את סדר היום הרגיל במקדש ומסכת מידות עוסקת במבנה הפיזי שלו, על כן מסכת תמיד מסתיימת בהצהרה "זה הוא סדר התמיד לעבודת בית אלהינו". יש כמובן נושאים זהים בשתי המסכתות. כך, למשל, מסכת תמיד מתארת את השמירה על השערים ומסכת תמיד את השערים עצמם.