פרטים בלתי אפשריים מבחינה טכנית
1. קירוי פתח האולם בעצים (מידות פ"ג מ"ה) – אפשר שהקירוי הוא זיכרון ממקדש קודם, ובמקדש המתואר נותרו העצים כאלמנט קישוטי בלבד. במטבעות אכן מצוירת קשת התומכת בקיר מעל הפתח.
2. שטח הר הבית 500x500 אמה (פ"ב מ"א) – שטח זה אינו מתאים למתחם הר הבית המוכר לנו. לסתירה ידועה זו הוצעו הצעות שונות. רובן טענו שהיה תחום פנימי שאליו המשנה מתכוונת. פירוש זה עומד בניגוד למסורות רבות אחרות שלפיהן לא היה ברחבת הר הבית תחום פנימי מקודש, אלא כל השטח היה מקודש באותה מידה. מי שבוחר לקדש את משנתנו בוחר למעשה לפרש שמסורות אחרות במשנה ואצל יוספוס הן מוטעות ובלתי שלמות. אנו בחרנו בהסבר שהמספר הוא ספרותי-תאולוגי, שאוב מספר יחזקאל ומבטא רעיונות דתיים (זיקה למקדש יחזקאל והצורך במתחם מרובע), תוך הדגשת מרכיב ספרותי שאותו הסברנו. כפי שנראה בפירוש קיימת אפשרות (ואותה דחינו, על סמך דיונו של בן ארי), שתחום 500x500 אמה היה תחום פנימי בתוך הר הבית. זה יהיה תירוץ טוב לסתירה זו וגם לשאלות 4-3 להלן (איור 4).
3. להר הבית היו לפחות שני פתחים ממזרח – האחד באמצע הקיר הדרומי של המתחם (תמיד פ"א מ"ג) והאחר בפינה הדרומית-מזרחית, פתח ששרידי מגדל המדרגות שהוביל אליו התגלו בחפירות הכותל. לפי המשנה בתמיד (פ"א מ"א) היה לו רק פתח אחד. קל לתרץ שהמשנה אינה מונה את השערים שהובילו לסטווים שהקיפו את הר הבית.
4. לפי המשנה גם ממערב היה רק שער אחד (קיפונוס – תמיד פ"א מ"א) – מחפירות הכותל ברור שהיו לפחות ארבעה שערים מדרום לצפון: אחד מדרום-מערב (מעל "קשת רובינזון"), אחד נוסף כמה עשרות מטרים צפונה ממנו, והוא שער "ברקלי". השער משולב בקיר ההרודיאני, אבל לא נחשף מגדל המדרגות שהיה צריך להוביל אליו, שכן בגלל הבדלי הגובה היה צורך במגדל כזה כדי להגיע מרחוב הגיא למפלס המקדש. לפיכך ייתכן שהשער מאוחר. באמצע הקיר המערבי היה השער המרכזי המוביל לעיר העליונה ברחוב מקורה. השער מופיע אצל יוספוס ("קשת וילסון"). אנו מכירים לפחות עוד שער נוסף המכונה "שער וורן", ואף הוא מתאים לעדותו של יוספוס כשער רביעי. צפונה יותר איננו מכירים שערים, ברם גם קיר החומה ברור פחות, שכן לא היו הבדלי גובה בין מתחם הר הבית לרחוב שלאורכו. כאן ההסבר בין המשנה לבין הממצא הארכאולוגי קשה יותר. ניתן לטעון ששער "קשת רובינזון" מוביל לסטווים והוא לא נכלל בשערי הר הבית עצמו. שער קיפונוס, הוא "קשת וילסון", "שער וורן" ו"שער ברקלי" נחשבו, בעיני המשנה, לפשפשים חסרי חשיבות. הסבר זה קשה יותר מההסבר הקודם. הוא קשה עוד יותר לנוכח העדות של יוספוס שהיו בצלע זאת ארבעה שערים (איור 5).
5. גובה המזבח והיחס בין הגובה לסובב (מידות פ"ג מ"א) – גם יוספוס מציג מזבח גבוה (עוד יותר מהמשנה – 15 אמה), והשאלה קשה. מזבח כה גבוה גם אינו מאפשר לראות מה עושים עליו, וכך מאבד הטקס מיכולת התצוגה שבו. לדעתנו המזבח היה נמוך יותר. עשר אמות הוא גובה סכמטי השאוב ממקדש ראשון; המשנה וגם יוספוס מתארים מזבח גבוה, אבל לא כל כך גבוה. הנמכת המזבח תוביל גם לקיצור הכבש, וכך ייווצר מקום לכל הפעילויות המתבצעות ב"עזרת המזבח" (מידות פ"ה מ"ב).
6. רוחב השערים הנמסר במשנה אינו מתאים לרוחב השערים המעטים המוכרים לנו היום (ראו פירושנו למידות פ"א מ"א; פ"ב מ"א). בבדיקה הצענו שהמספר אכן אינו מציאותי אלא ספרותי-דתי.
7. מבנה שולחן לחם התמיד אינו מציאותי, אינו מתאים למשקל הרב שהוא נושא (מנחות פי"א מ"ה-מ"ו), סותר ציורים קדומים ובעיקר סותר את ההלכה שהלחם נמצא תמיד על השולחן, גם בעת ההחלפה (שם משנה ז).
8. מיקום התאים במערב ההיכל, מאחורי קודש הקודשים, מוזר בעינינו (ראו דיוננו במידות פ"ד מ"ג ומ"ז), אבל ייתכן שבעיני בוני המקדש היה טבעי. אנו חושדים בכל מרכיב ה"תאים" שהוא מושפע מספר יחזקאל ואינו רֵאלי (או לא כולו רֵאלי).
9. כל העלייה לעלייה של ההיכל אינה מתוארת בצורה ברורה, חסרים פרטים, והיעדרם מעיד אל תיאור שהוא פרי מחשבה בבתי המדרש ולא זיכרון רֵאלי. העלייה היא בסולם עץ, וקשה להאמין שבמקדש המפואר היה סולם עץ. מעל הפרוכת שבין קודש הקודשים להיכל היה קיר עם תאים, וקיר כזה אין לו על מה להישען (מידות פ"ד מ"ה). לשאלות אלו ניתנו פתרונות שלדעתנו אינם מספקים.
10. לא נאמר לשם מה שימשו התאים. אין כאן פרטים לא נכונים, אלא חסרים פרטים, כנראה עורכי המשנה ראו בהם ענייני חולין שאינם מתאימים למקדש הקדוש (ראו פירושנו לפ"ד מ"ח). התיאור "צמוד מדי" לתיאור שבספר יחזקאל, אלא שחז"ל הבינו תא כארון קיר, ואילו בספר יחזקאל מדובר במערכת יציעים (מרפסת פנימית).
11. ה"כלה עורב" (מידות פ"ד מ"ו) מחושב כחלק ממאה האמה של גובה ההיכל, ברם ה"כלה עורב" נבלע במעקה וחסרה אמה לחישוב. הפער קטן, כמעט זניח, אך מלמד על חישוב תאורטי ולא על זיכרון אדריכלי. גם תפקיד המעקה על גג ההיכל אינו ברור, וכי לשם מה יש לבנות אותו? מי מגיע לשם? פרטיו נראים כהעברה מבית רגיל. יש להדגיש שבכלל אין קירוי האולם וההיכל מוסבר, והוא תמוה בהיעדר עמודים או תמיכה בגג.
13. חישוב "אחורי הכפורת" פעמיים, פעם כשטח לתא ופעם נוספת כשטח פתוח (פ"ה מ"א) – לשאלה זו הצענו אפשרות של פתרון טכני ("אחורי הכפורת" הם אחת עשרה אמות מעבר לתאים הבולטים מעבר לחומה המערבית של הר הבית).
14. אין ביטוי לרוחב הקירות הצפוני והדרומי של העזרות (להלן פ"ה מ"ב), וזה חוסר אחידות מדאיג משום שבכל הקטעים המתארים את הקודש העורך מפליא להתחשב ברוחב הקירות.