פירוש משנת פאה המונח לפני הקורא ללימוד ולעיון, הוא המשך הסדרה של פירוש המשניות במסגרת פרויקט משנת ארץ ישראל. התחלנו את הפרויקט בשנת תשנ"ו, אך רק בשנת תשס"ח, כאשר סיימנו ללמוד את כל הש"ס, ראינו עצמנו בשלים להתחיל בהוצאה לאור. אבא נפטר בשנת תשס"ג, ואחותי חנה נפטרה חמש שנים אחריו, בשנת תשס"ח. את המבוא העקרוני ואת ההקדמה ימצא הקורא במסכת שבת, ותולדות המפעל והתודות שאנו חייבים לחברים רבים הופיעו בהקדמות השונות, ובעיקר בהקדמה למסכת ברכות. עם זאת איננו פטורים מהבעת תודה מסודרת לכל אלה שממשיכים ללוות אותנו גם היום.
תודתנו לחברים רבים שסייעו לנו למצוא את התמונות לכרכים השונים: ד"ר בועז זיסו, פרופ' חנן אשל ז"ל, פרופ' ארתור סגל, אליקים איטלי, מרדכי בר דרומא, בנותיי עדי ואסנת ואשתי דינה שהפכה לצלמת הבית וגם למפיקה של הפרויקט. על סריקות הספרים אחראי תלמיד-חבר נוסף, ד"ר יואל פיקסלר, שגם מסר לי בטובו תמונות רבות שצילם, ותרומתו לגיוון האיורים רבה עד מאוד. על עיצוב העטיפה אנו מודים לנחמה שפילמן ולמיכל אלטמן מ"עדי עיצובים" שבביתי, בקבוצת יבנה. תודה מסוג דומה חייבים אנו לשלמה טייטלבאום, מנכ"ל נאות קדומים. הוא מסר לי באדיבותו את הארכיון שצילם נוגה הראובני, ועל כך תודתנו הרבה. ארכיון נאות קדומים ופרסומיו של פרופ' פליקס הם המקורות העיקריים לאיורי הצמחים. כן נעזרנו בתחום זה בידידתי-תלמידתי טובה דיקשטיין, ולעתים גם בפרופ' אבשלום דנין שפתח בפנינו לרווחה את אתר צמחי ארץ ישראל, וסיפק תמונות מאוספיו הפרטיים.
לפרופ' שאול שטמפפר אני מודה על הגהה נוספת של הביבליוגרפיה שעזרה לניכוש נוסף של השגיאות שנפלו במהלך שנות העבודה. איילה אפרתי, שכנתי מקבוצת יבנה, הגיהה את דפוס נפולי בדייקנות רבה. תודה מסוג אחר אני חב לד"ר דוד יסלזון שבזכותו הבנתי את חשיבות העיצוב החיצוני של הספר. ואכן כבר במסכת עירובין, ועוד יותר במסכתות הבאות, שקדנו על שיפור צורתו החיצונית של החיבור ועל נגישותו לציבור.
ממסכת מועד קטן - חגיגה עברנו לחסותה הביצועית של הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר-אילן. אנו אסירי תודה לוועדות השונות שעמן עמדנו במגע, ובעיקר למנהלת ההוצאה, גב' מרגלית אבישר, לענת גל, המפיקה בפועל של הכרכים בדייקנות עקשנית ובלתי נלאית, וכן לרייצ'ל יוסף, שתיהן ניכשו כמה וכמה שגיאות שנפלו בשלבים הראשונים של הספר.
בתחום הכספי נעזרנו ב"קרן הזיכרון לתרבות יהודית" שסייעה לנו בשני מענקים, בקרנות המחקר שליד המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה על שם מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן, בקרן קושיצקי ובקרן לחקר ארץ ישראל בגבולותיה ההיסטוריים על שם א' וצ' מוסקוביץ. מה טוב שאנו יכולים לגמול להם בתודה.
אני חב תודה ל"מרכז דוד וימימה יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה באוניברסיטת בר-אילן" ולפרופ' חנן אשל ז"ל, שעמד בראשו עד ימיו האחרונים, על סיועם לעיצוב החיצוני של החיבור, ולד"ר אסתי אשל הממלאת את התפקיד עתה. ברצוני להביע תודה מיוחדת ונוספת לדוד וימימה יסלזון שהגדילו את סיועם. אחרונים חביבים הם בני ובנותיי, שכולם עזרו לי בדרכם ובמקומם במתן "רוח גבית אוהבת" ופה ושם בהעתקות, צילומים והגהות, ובעיקר לאשתי שעמלה רבות גם בתחום הארגוני וגם בהכנת האיורים לדפוס. יבואו כולם על הטובה ועל הברכה.
אסיר תודה אני לשלושת הבתים שאני חי בהם. הראשון הוא ביתי המדעי באוניברסיטת בר-אילן, שחרתה על דגלה את שילוב התורה והמדע; אני מקווה שהכרך המונח לפני הקוראים ייחשב בעיניהם כביטוי הולם של השילוב בין העולמות הנתפסים לעתים כסותרים. תודה מסוג אחר היא לביתי בקבוצת יבנה. החיים בקיבוץ דתי המתחבט כקהילה בבעיות של שמירת מצוות ושל גיבוש הסכמה חברתית ללא אמצעי אכיפה, ציבור המתמודד גם הוא בשאלות של ניסוח משפטי של רעיונות מופשטים ועיצובם המרומם בלשון של חוק ונוהל, כל אלה חידדו את הבנת הרקע החברתי שבו פעלו חכמים. במקביל לחכמים של אז, גם כיום אנו מתחבטים כיצד לנסח בצורה משפטית הסכמות חברתיות, הסכמות שניסוחן קשה ומעורפל אבל הן מובנות ללא מילים – והמילים רק מגמדות את הרעיון הגדול. אורח החיים בקיבוץ דתי, ובחברה הדתית הכללית בת זמננו, העניקו לנו מבט נוסף על תהליך עיצוב ההלכה, מבט שבו ניסינו לשתף את הקוראים.
ועל כולם, יתברך ויתפאר שמו. זכות מיוחדת שזכיתי לה מהחונן לאדם דעת היא שעבודתי היא לי אורח חיים. את יום העבודה אני מתחיל ומסיים בשירת "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", ואשריי שזכיתי לכך.
זאב ספראי
תשע"ב