א
גזל שדה ומכרה עד מבני חורין: כתב הראב"ד ז"ל בשקבל עליו אחריות עכ"ל: ואני אומר ברי לי שדעת ר"מ ז"ל בזה הפ' בשקבל אחריות תדע שהרי בדין הראשון של זה הפרק נתן טעם שהקרקע בחזקת בעליה קיימת ואין אחריות הפסדה עליו ז"ל. הנך רואה שמזכיר אחריות ואע"פ שלא פירשו מקודם מכלל דבאחריות מדבר כל הפרק וכן הדין לפי דעתי גם בזה שהרי שנה בה ומכרה וקי"ל דאחריות טעות סופר הוא דודאי לא שדי איניש זוזי בכדי:
ב
ואם הכיר בה שהיא גזולה כו' עד מנכסים משועבדים. פ"ק דמציעא (דף ט"ו):