1
אין מבקעין עד ואסרו מה שאסרו: כתב הראב"ד ז"ל איני יודע לאיזה דבר נלמוד וכו' עכ"ל: ואני אומר עיקר הלכה זו פרק המביא כדי יין במשנה ובגמרא (דף ל"ד) ודיני התבלין והמלח ודיכתן ושנויין כבר כתבן ר"מ ז"ל וטעמן על דרך הגמרא. וגם אני הוכחתי פ"א של הלכות אלו דעתו והסברות האחרות. ומה שאמר מפני שמחת יו"ט מפורש פ"ק דביצה (דף ז') סוף גמרא מתני' דהשוחט חיה ועוף בין לרבה בין לרב יוסף ששניהם מכוונין להקל ומשם נלמד לכל דבר ואע"פ שאינו מפורש בגמרא על כל דבר ודבר: וראיה גדולה יש לי על זה פ"ק דביצה גמרא מתני' דאין מוליכין את הסולם כמ"ש בסמוך בפ' שאחר זה בעז"ה. אך הטעם שכתב ר"מ ז"ל שמא יפגע בעץ עבה לא מצאתיו בגמרא ואיני יודע מאין לו אמנם סברא טובה היא לו אם מדעתו אמרה או קבלה מרבותיו וכן כתב הר"מ ז"ל מקוצי וצריך לי עיון: