1
קורא אדם את שמע בכל לשון כו' עד ומדקדק באותו הלשון כמו שהוא מדקדק אם קראה בלשון הקודש. פ' היה קורא דף י"ג ופ' אלו נאמרים (דף לב) :
כתב הראב"ד ז"ל אין זה מקובל על הדעת לפי שכל הלשונות פירוש הן ומי ידקדק אחר פירושו עכ"ל. ואני אומר כך קבלנו זה פ' היה קורא ופ' אלו נאמרין כי בין לגבי גט אשה או שאר שטרות שהכשיר בכל לשון חוץ מלשון הקדש שצריך לדקדק באותו הלשון שלא יצא משמעות הדבר מענין לענין וכן כתב הר"ם ז"ל כל דבר ודבר במקומו. ושאמר הראב"ד ז"ל מי ידקדק אחר פירושו ידוע הוא כי הבקי ידקדק אלא שא"א להכתב אבל על פה יכולתי לציירו. ונמצא זה הענין תמיד בכל הלשונות ששמענו בלועזות ואינה צריכה לפנים ובכך נמצא דברי רמז"ל נכון וקיים כד"ן. וכן הסכימו רבותינו בעלי התוס' וכן כתב הרשז"ל מקוצי בחבור המצות: