כתי' וחכך ביין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים. אמ' טוביהו בר אליעזר מה ראה שלמה בן דוד מלך ישראל לדבר בשיר השירים טוב עם יין בג' פסוקים הללו הראשון כי טובים דודיך מיין. והשני מה טובו דודיך מיין. והשלישי וחכך כיין הטוב. ואע"פ שגיות היין כתוב בתורה בנביאים ובכתובים בתורה בענין שנ' וישת מן היין וישכר ויתגל בנביאים כתו' הוי גבורים לשתות יין ובכתובים נאמר למאחרים על היין ולבאים לחקור ממסך. מצאנו גם שבחו של יין בתורה בנביאים ובכתובים. בתורה זכה להתנסך על גבי המזבח שנ' ויין לנסך רביעית ההין. ועוד לענין כרם רבעי שנ' יהיה כל פריו קדש הלולים לי"י. ובנביאים כתו' המשמח אלהים ואנשים. ואו' ותירוש ינובב בתולות. ובכתובים כתו' ויין ישמח לבב אנוש. ואו' שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים. ואו' ושתה בלב טוב יינך. מלמד שלא נאמרו מקראות הללו אלא לידרש כדי ליתן שכר טוב לדורשיהם. וג' פסוקים אלו שאמ' שלמה בשיר השירים טוב עם יין כנגד שלשה שנקראו טוב ונקראו בע' שמות שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה והתורה וישראל והקב"ה נקרא טוב שנ' כי לעולם חסדו. ואו' כי אתה י"י טוב וסלח ונקרא בע' שמות של שבח וכנגדן אמ' שלמה בחכמתו כי טובים דודיך מיין. יין עולה ע' אל. אלהים. אחד. י"י. אדון. אדיר. אהיה. אמיץ. אמת. ארך אפים. אחרון. שאין מוסר מלכותו לאחר. אמונה. אשכול הכופר. ברוך. בורא. גדול. גואל. גבור. דגול. היודע. ועד. זוכר. חי. חסיד. חנון. חוקר. חכם. טוב. טהור עינים. ישר. יושב בסתר. כבוד. מלך. מסתתר. נורא. נשגב. נצח. נוצר חסד. נושא עון. נושא פשע. נושא חטאה. נוקם. נוטר. סלה ויושב קדם סלה. סלח. עליון עפר. עזוז. פודה. צור. צדיק. צבי. צבאות. קדוש. קנוא. קרוב. רחום. רם. ראשון. שלא קבל מלכותו מאחר. רב חסד. שומר. שופט. שלטון. שדי. שוכן אד. תמים. תקיף. הרי כאן ע' שמות לגבורה וישראל נקראו בע' שמות של חבה. אשת נעורים. אילי הצדק. אלופים. אחים. אהובים. אום. אם. אפרים. אישים. אדירים. אצילים. אגוז. אגודה. איומה. בנים. בני אל חי. בכור. בחירים. בת. ברה. בעולה. גוי גדול. גן נעול. גל (גרן?) נעול. גפן. העמוסים. וגשומים. זרע קדש. חכמים. טובים. יקרים. יחידים. ישראל. ישורון. יעקב. יהודים. יוסף. ילד. ידידים. כלה. כנה. כרם. כהנים. משרתים. מלכים. מעיין חתום. נחלה. נדיבים. נאוה. נער. נטע. סגולה. עליונים. ענוים. עדה. עם עבדים. עברים. עמים. פדויים. פדיום. צאן. צדיקים. קדושים. קנויים. רבים. שבטי יה. תמימים. ונתן להם הקב"ה התורה שנקראת בע' שמות. אמת אור. אורח חיים. אילת אהבים. אמרי נועם. אמון. בר. ברית. בינה. גבורה. דבש. דעת. דת. הליכות עולם. זהב. זקוקה. חכמה. חק. חלב. חיים. טהרה. טוב. יקרה. יין. יופי. יעלת חן. ירושה. ישרה. יראה. כבוד. כסף. לקח טוב. לוית חן. לחם. מתוקה. מועצות מים. משיבת נפש. מליצה. מאירת עינים. משמחי לב. משפט. משרים. מזימה. מחכימת פתי. מצוה. נופת. נחמדים. נעימים. נגידים. סוד. ערמה. עדות. ענקים. עושר. פקודים. פז. פנינים. פאר. צדק. קנין. ראשית. שמן. שלישים. תמימה. תחבולות. תושיה. תורה. תעודה. כנגד ע' שמות של גבורה. אמ' כי טובים דודיך מיין. כלומ' כי טובים חסדיך עלינו מיין מפני שכשמך כן תהלתך. וכנגד ע' שמות של ישראל אמ' מה טובו דודיך מיין. מפני חבתך נקראת בע' שמות. וכנגד ע' שמות של תורה אמ' וחכך ביין הטוב שהתורה מתוקה מדבש ונופת צופים בזמן שנדרשות על הסדר. הולך לדודי למשרים. אלו הצדיקים שהולכים לבית עולמים ונשמתם לבוראם על מעשיהם המישרים והם בוטחים ששכרם מתוקן להם שנ' והלך לפניו צדקך כבוד יי' יאספך. ואמ' כי כבר רצה האלהים את מעשיך. דובב שפתי ישנים בזמן שאו' טעמי תורה שפתותיהם דובבות בקבר. הוא שאמ' דוד מלך ישראל אגורה באוהלך עולמים. איפשר לו לאדם לגור בשני עולמות אלא כך אמ' דוד רבונו של עולם וכדנה ישראל מומרין שירי תהילים כאלו חי אני לעולמים. וקם שלמה בנו תחתיו ואמ' ג' ספרים ברוח הקדש משלי וישר השירים וקהלת. רז"ל אמרו ג' ספרים הללו לעת זקנותו אמרן כנגד ג' ימים שנשתמש בה העולם לאור שכינה עד שלא נבראו המאורות. וכנגד אלו הג' ספרים זכה לשלש מעלות שלא זכה בהן אחד זולתו. א' ויתן שלמה את הכסף בירושלים כאבנים. וכתו' אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. ב' ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם. ג' וישב שלמה על כסא י"י למלך. ומפני מה זכה לאלו במדרגות על ששאל לו החכמה שנ' ונתת לעבדך לב שומע. משלו רז"ל משל למה הדבר דומה לדסא שאמ' לו המלך שאל מה אתן לך. והיה האיש פקח ונבון. אמ' אם אני שואל כסף וזהב הוא נותן לי לא אשאל ממנו כי אם בתו שמתוך שהוא נותן לי בתו כל הטובות שבבית גנזיו הוא נותן לי. כך לא בקש שלמה אלא חכמה ומתוך שנתן לו החכמה זכה בה לכל טוב שבעולם. לכך הוא או' קנה חכמה קנה בינה ראשית חכמה קנה היא חכמת התורה והחכם בתורה אין חכמתו נכרת אלא כפיהו. וכן דרש ר' תנחומא ב"ר אבא לב חכם ישכיל פיהו. חכם שנכנס לעיר מי מודיע חכמתו פיהו. משל לחבית סתומה ואין אדם יודע מה בתוכה כיון שנפתחה הכל יודעין מה בתוכה. כך שלמה אעפ"י שנא' בו ויחכם מכל האדם לא היינו יודעין מה היא חכמתו עד ששרתה עליו רוח הקדש ופתח פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח. שהוסיף על לקחה של תורה ג' ספרים משלי ושיר השירים וקהלת. דוד אביו אמר כאשר יאמר משל הקדמוני ושלמה אמ' משלי. דוד אמ' מזמור שיר. ושלמה אמר שיר השירים. דוד אמ' אך הבל בני אדם. ושלמה אמ' הבל הבלים. דוד מלך מ' שנה. ושלמה מלך מ' שנה. לכך נאמ' תחת אבותיך יהיו בניך.