א. לשמה פירש לשמה על דרך הפשט שיכוין דוקא לעשות נחת רוח ליוצרו לבד ולא לתועלת גופו ונפשו ואפילו לזכות לעה"ב. מהרח"ו זצ"ל:
ב. לומד פוסק או צופה בנשים נענש גם על הלימוד ס' חסידים סי' תתקמ"ד. ועל זה ידוו הדווים:
ג. לבנה גימט' אני ה' שהוא יחוד קב"ה ושכינתיה כי אני הוא מ' ה' ז"א. וכתב הרב שפתי כהן על התורה בפ' לכן אמור לבני ישראל אני ה' כי אני ה' גימט' פ"ז אחד יותר על מספר אלהים ובזה יצאו ממצרים וזה שכתוב וזה לך האות כי אנכי שלחתיך אות יתר על אלהים עכ"ד והטעם מבואר שהוא יחוד קבה"ו ובס' איומה כנדגלות כתב שיש בפסוקי ברכת כהנים פ"ז (תיבות) [אותיות] מיברכך עד אברכם וברכת כהנים בלי תנאי ומתקיימת אף אם יחטאו כמשז"ל ואפשר דזה רמז אני ה' ודוק כי קצרתי.
ד. לוי כשנולד פתחו למעלה ואמרו מי יתנך כאח לי וכו' זהר הקדוש שמות דף י"ח ושם דף י"ט השכינה נקראת על שם לוי. ולפי הפשט היינו שחשקה להתלוות עם דודה. ועוד י"ל לפי פשט הסוד כי לוי מצד הגבורה ומלכות הוא שם אדני אותיות דינא ואמרו שם פ' שמות דף י"א מבית לוי דא כ"י דאתיא מסטרא דשמאלא. ודרך רמז כי לוי אותיות שניות משם שדי במילוי שין דלת יוד ואותיות שניות משדי במילוי והם אותיות ראשונות מהמילוי הוא לוי. ושם שדי רומז ליסוד ומילוי גימט' אלהים רומז ליסוד ומ'. ודרך דרש כי באבא יסד ברתא ומלוי ע"ב הרומז לאבא גימט' לוי וא"ש ההי"ב:
ה. לוז עצם קטן שנשאר לעולם ואמרו רבותינו זכרונם לברכה שנשבר הסדן והוא לא נשבר ועיין זהר הקדוש ח"ב דף כ"ח ע"ב ואם נתחייב כרת גם הוא הלוז נרקב ויכרת ולא יזכה לתחיית המתים. לקוטי גורי האר"י זצ"ל על פ' פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם. ועיין במדרש ויקרא רבה פרשת י"ח ובזהר הקדוש ח"א דף ס"ט ע"א ושם במדרש הנעלם דף קל"ז ע"ש:
ו. לב הוא עיקר החיות הגוף ואי אפשר לחיות בלא לב אפילו רגע וכמ"ש הרב מהר"ר צבי בתשובותיו סי' ע"ד והנמשך על עוף שפתחה ריבה ולא מצאה לב והעוף בריא והוא הכשיר ע"ש כמה דברים שבלב והלב מלך באברים כמ"ש בזהר נשא דף קכ"ו ועיקר העבודה לה' בלב כמ"ש בסנהדרין דף ק"ו רחמנא לבא בעי וכמ"ש הרב תורת חיים בשיטתו ולא כאשר דימו העולם ומתנחמים בזה ולפי האמת נוחם יסתר כי אדרבא בגמרא נאמר שהעבודה צריכה בלב בלי שום צד תערובת פניה וכמו שמבואר שם בגמ' דרבא עם היות דמתני תליסר מתיבתא בעוקצין היה מתאונן שלא הגיע למדרגת רב יהודה בעבודה ע"ש. ואפשר דלכן התחלת וסוף התורה הוא לב שהוא עיקר העבודה ובדרושים הארכתי בעניותי בכמה פרטים בזה בס"ד:
ז. לשון הרע תיקונו בתורה כמ"ש בערכין דף ט"ו ומצאה החקירה מקום לנוח דקי"ל אין קטיגור נעשה סניגור והגם דמסיק פ' ראוהו ב"ד דדוקא בפנים מכל מקום בקטיגור עצמו לא שנא וכמ"ש התוספות ביבמות דף ז' והכי אתמר בי מדרשא ובגמרא דמערבא על לולב הגזול וא"כ הלשון שהוא הקטיגור עצמו איך יהיה סניגור בלימוד תורה. ואתנח לן בעניותין במ"ש הרב גור אריה דכשבא לתקן העון עצמו לא נאמר והכא בא לתקן עון לה"ר עצמו א"נ במ"ש פ"ק דקידושין דמתקדשת ומתגרשת בשטר ולא שייך אין קטיגור נעשה סניגור דמילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד איכו השתא מילי דלה"ר לחוד אמרי"ם המאררים. ומילי דאוריתא מזהירים ומאירים כלם טהורים:
ח. לשון הרע כתבו ז"ל שהמדבר לשון הרע על חבירו נותן זכיותיו לחבירו ולוקח עונותיו וכשילך לעוה"ב ויענישוהו על איזה עון יאמר אני לא עשיתי וישיבוהו אמת שלא עשית אבל אותו שדברת לשון הרע עליו עשאו וקנית אותו ממנו בלה"ר שדברת עליו. ואפשר שזש"ה תנה עון על עונם ואל יבואו בצדקתך ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני. תנה עון אשר יש למי שדברו לה"ר עליו על עונם. ואם עשו זכיות אלו המדברים לה"ר אל יבואו בצדקתך בשכר מצות שאתה משלם בצדקתך כמ"ש הרמב"ן ע"פ וצדקה תהיה לנו. כי זכיותיהם יהיו לאשר דיברו לשון הרע עליו. ולא על עצמי אני אומר כי איני רוצה זכיותהם וז"ש ואני עני וגם איני רוצה שיענשו בעוני ואני אסבול וזהו וכואב. ישועתך אלהים תשגבני מהעונש. רק אני אומר לעלמא:
ט. לבנה בחידושה. יורדי הים אין מפליגין עד אחר ה' ימים לחידוש הלבנה. ונזהרים שלא להקיז סמוך לחידושה. הפשתן שימצא במשרה או בתוך היורה לבשל בחידוש הלבנה לוקה וכמה מלאכות צריכות שמירה שלא לעשות בעוד שהלבנה מתחדשת הרב החינוך סימן ת"ג:
יוד. ליצנות ולשון הרע מלבד גודל עונשם כמפורש בכתובים ובש"פ ובזהר הקדוש הפלא ופלא דע כי משחיתים פועלי און כותבים דברי ליצנות ולשון הרע שהאדם מדבר ובפטירתו מצערים הנפש מאד. הרב קב הישר פ"ג.
יא. לב מלך ביד ה' אל כל אשר יחפוץ יטנו וזה טעם היו צריה לראש שיהיו מלכים לסלק מהם כח הבחירה ויהיה לבם בידו יתברך שאם היו בעלי בחירה ח"ו כלו ישראל כך כתבו משם הרב הגדול מהר"ש אלגאזי זלה"ה וכמש"ל במערכת כ"ף אות ז'. ובזה פירש מז"ה כמה"ר יצחק זלה"ה בן הרב חס"ל ז"ל מ"ש יוסף הצדיק ע"ה אל תיראו כי התחת אלהים אני שאני מלך ולב מלך ביד ה'. ובזה שמעתי מעטרת ראשי אבא מארי זלה"ה משם גדול א' דה"ט דשמואל הנביא ע"ה אמר לשאול קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך וכו' ולא נתירא ואח"כ אמר איך אלך ושמע שאול וכו' והטעם דבתחילה עדיין היה מלך ולב מלך ביד ה' אך כשא"ל למשוח מלך אחר נתירא משאול דהוי הדיוט ובעל בחירה. וזה כתבו המפ' שהי' תוקף הנס בהמן שלא היה מלך וז"ש רז"ל לולי וכו' בקום עלינו אדם ולא מלך:
ואני הדל כתבתי בדרושים דעם היות דכך היא המדה לב מלך ביד ה' אם המלך יחטא חטא גדול יצא מכלל זה ויונח למקרה ופגע ויהיה בעל בחירה ע"ש באורך:
יב. לולב ומיניו אמרו רז"ל דהוא סי' שישראל נצחו בדין. והרב עיר וקדיש מהר"ם זכות ז"ל בפירוש הזהר דקדק מלשון הזהר ויחי דף רכ"א ע"א דהמלאכים מכירים באורות עליונים שאליהם רומזים ד' מינין וכשישראל הם זכאים אותם הרשימין שהם החסדים מאירים למעלה ויודעים אז המלאכים שישראל נוצחים וזה עיקר להודיעם מאן נצח ולא לקיחת המינים בעלמא וכמה שנים נוטלים אותם ואפ"ה באות צרות ח"ו אלא הכל תלוי ברשימין:
יג. לוה ואינו משלם הוא מאבד זכיותיו שכך הקב"ה אינו משלם לו שכר מצותיו. הרב צמח דוד דף קפ"ח ואני הדל פקפקתי על דבריו כמ"ש בפתח עינים באבות דף נ' ע"ב:
יד. לוט עשו ישמעאל היו הרע של אדה"ר ולכן אברהם הי"ל צער עם ישמעאל ולוט ועשו רודף ליעקב. ה"ה מהרי"ד בס' צמח דוד דף צ"ג ע"ד ורמז ה' ז"ל פסוק מוקש אדם יל"ע ר"ת ישמעאל לוט עשו וזהו מוקש אדם הרע של אדה"ר וכו' ע"ש.
טו. לא יפתח אדם פיו וכו' כתב הרב ש"ך עה"ת. פ' תצוה דה' רמז לו שמשה רבינו יצוה לישראל שלא יפתחו פיהם לשטן כי עין בעין יראו דאף דהוא מסר עצמו על ישראל והצילם שאין ערך למצוה רבה זו עכ"ז לפי שאמר מחני עשה רושם שלא נזכר שמו פ' תצוה וע"כ הוא יצוה זה עצמו לישראל ובזהר ח"א דף קע"ה ע"א תנינן לעולם אל יפתח אדם פיו וכו' בגין דנטיל ההיא מלה וקטריג בה לעילא ותתא כל שכן מלה דחכם או מלה דצדיקא וכו' ועיין מה שהאריך הרב הקדוש בעל ראשית חכמה על זה. ומאד מאד יש ליזהר בזה ועמ"ש אני בעניי בדרושים גם לעיל בקונטרס זה מערכת כ"ף אות י"ט כתבתי בעניותי קצת בזה ע"ש: