Melekhet Shelomoh on Mishneh Torah, Levirate Marriage and Release 3:17

האשה שמת בעלה והיתה לה חמותה במדינת הים [וכו']. משנה בר"פ האשה היה לה חמותה אינה חוששת ופי' רש"י וז"ל היתה לה חמותה במדינת הים וכשיצאתה לא היה לו בן ואין יבם לזו אינה חוששת שמא ניתן לה יבם אע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה צרה התם הוא דכל מה שילדה צרה בין זכר בין נקבה מפיק לה מיבם אבל חמותה דאם נמי ילדה לא זקוק לה להך אלא א"כ ילדה זכר וכולי האי לא חיישינן שמא ילדה וזכר היה ע"כ ומכאן הביא ראיה הרב ערך השלחן באו"ח סי' תרפ"ט אות הל' למ"ש הרא"ם בה' מגילה בדין טומטום וז"ל ואין כאן ספק ספיקא ספק זכר ספק נקבה ואת"ל נקבה שמא גם היוצא נקבה דספק ספיקא בתרי גופי לא אמרינן וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' ק"י בשם האיסור והיתר וז"ל ונ"ל ראייה מדתנן ר"פ ט"ז דיבמות האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים וכו' היה לה חמותה אינה חוששת ופי' רש"י אע"ג דחיישינן לעיל שמא ילדה וכו' יעו"ש ומאי קושיא התם גבי צרה ליכא אלא חד ספק אבל אם היה לה חמותה איכא ספק ספקא אם ילדה חמותה ואת"ל ילדה שמא גם צרתה ילדה ועוד דמאי פריך שם וכו' אלא ודאי דספק ספיקא בתרי גופי לא אמרינן יעו"ש.
ולענ"ד לא זכיתי להבין את דבריו דמאי דקתני במתני' היה לה חמותה אינה חוששת לא מיירי בדאית לה צרה אלא במי שהלך חמותה למדינת הים ולא היה לבעלה אח ומת בעלה ועל זה קתני במתני' דלא חיישינן שילדה חמותה ותהיה זקוקה לו וכן נראה מדברי רש"י בבכורות דף כ' וכן משמע מדברי רבינו והטור באה"ע סי' קנ"ז וזה ברור ואפשר דלזה כיון הרב ז"ל במה שכתב שם ועל כרחך לומר דלא קאי סיפא ארישא וכו' אלא דהלשון מגומגם. ובעיקר דברי הרא"ם איכא למידק אמאי לא אמרינן ספק ספיקא בטומטום ספק אם הלכה כרש"י דס"ל דנשים מוציאות את האנשים ואת"ל אינן מוציאות ספק אם טומטום זה זכר או נקבה ומוציא לטומטום חברו ודוק.