Meiri on Kiddushin, Introduction

אמר מנחם בן שלמה לבית מאיר י"א כבר ביארנו בפתיחת החבור על זה הסדר ר"ל סדר נשים שעקר ענינו בא לבאר עניני האישות בכללו הן בעניני בית ראשון בענין הקידושין והכתבה הן בעניני חרבנו כענין הגיטין וסבות הפירוד הן בעניני בית שני ר"ל כענין היבום והחליצה וענין סוטה וכן ביארנו שנכללו בה עניני נדרים ונזירות לסבות שזכרנום בפתיחת החבור וכן ביארנו שהגאונים כללו בה עוד דברים שלא מעניני האישות ושלא מן הסדר רק שהם ענינים סובבים בסתרי הנשים והם עניני מסכת נדה וכן הזכרנו שזאת המסכתא ר"ל מסכת קדושין היא קודמת בסדורנו לשאר מסכתות הסדר להיות עניניה קודמים בענין האישות והענין הוא שקודם מתן תורה לא היה להם אישות אלא כשהיה אדם פוגע אשה בשוק וישרה בעיניו היה מדבר בינו לבינה בענין הנשואין ואם נאותין זה לזה מכניסה לביתו ועומדת עמו והיתה לו לאשה וכן כשהיו מתקוטטין זה בזה היה הולך לו זה מכאן וזה מכאן ומתוך כך לא היתה אימת בעל מוטלת כל כך על האשה שתחוש למניעת עבודתו או לסטות מתחתיו או לקפוץ בנדרים מדרך כעסה עליו ולא היה אצלם קשר חזק בענינים אלו אלא ביבום שהיה מוכרח אצלם בלא שום פירוד לסבה קדומה באמונתם בענין הנפש וכשנתנה תורה נצטוו להיות ענין האישות בקשר חזק באירוסין ונשואין ובעדים ובכתבה ושלא יוכל לשלחה אלא בגט וכשתזקק לאחיו אם מת הוא בלא זרע שתהא זיקתה נתרת ונעקרת בחליצה ושיהא יכול ליסרה אם שטתה ממנו ר"ל שקנא לה ונסתרה וכן שיהא רשאי להפר נדריה ודברים אלו כלם מתבארים בסדר זה:

ובמסכתא זו באו להתחיל בבאור ענינים אלו והיא כוללת ארבעה פרקים וסדרם לפי שטתנו א' האשה נקנית ב' האיש מקדש ג' האומר לחברו ד' עשרה יוחסין וענין המסכתא הוא מבאר עניני הקדושין ודרך קניתם במה מקדשין וכיצד מקדשין ומי מקדש ועל ידי מי ודין מי שנזדמן לו אי זה טעות בקדושין ובאי זו אשה קדושין תופשין בלא שום נדנוד עבירה ובאי זו תופשין בעבירה ובאי זו אין קדושין תופשין כלל ונתגלגלו בה על ידי אלו הדברים דרכי הקניות בשאר ענינים וכן על ידי הנשים שאין קדושין תופשין בהן אלא בעבירה או שאין תופשין בה כלל נתגלגל לבאר דין התולדות אי זו מהן פסולה ואי זו מהם כשרה ועל ידי אלו נתגלגל לבאר עניני היוחסים על אי זה צד הוכשרו לינשא לישראל או לכהנה ועל אי זה צד נפסלו ועל זה הצד יחלקו עניני המסכתא לארבעה חלקים הראשון לבאר בו הדברים שבהן מקדשין את האשה ושהאשה נקנית בהם ונתגלגל מזה בביאור מקצת שאר דברים במה הן נקנין ונכלל בזה החלק ענין ידיעת כיצד מקדשין ובאי זה לשון ובאי זה ענין והשני לבאר מי מקדש ועל ידי מי מקדשין ובאי זה זמן יש יד לאשה לקבל קדושין על ידי עצמה ובענין מי שקדש ונמצא שקדושיו היו בטעות והשלישי בענין המקדש על תנאי על אי זה צד צריך לקיים תנאו ועל אי זה צד אין תנאו כלום ומי שנולד לו ספק בקדושיו אם קדש אם לא קדש או את מי קדש וכיוצא באלו הענינים כיצד הוא הדין הרביעי בענין מקום שקדושיו עבירה או במקום שאין קדושיו תופסין כלל ומהו דין התולדות וכן עניני היוחסין:

החלק הראשון יתבאר בפרק ראשון וקצתו בפרק שני כענין התקדשי לי בזו ובזו ובענין המקדש באיסורי הנאה והחלק השני יתבאר בפרק שני וקצתו בפרק שלישי והחלק השלישי יתבאר בפרק שלישי והחלק הרביעי יתחיל בפרק שלישי ויושלם ענינו בפרק רביעי זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שיבאו בה דברים שלא מעין הכונה על ידי גלגול כמו שיתבאר ואמנם הפרק הראשון יסוד ענינו להתחיל בביאור החלק הראשון ורבו יסוב על שלשה ענינים הראשון בענין הדרכים שהאשה מתקדשת בהם ועל אי זה צד מקדש בהם השני במה שנתגלגל לבאר דרכי הקנינים בשאר הדברים השלישי שעל ידי מצות קדושין שהיא משתלשלת למצות פריה ורביה שאין הנשים חייבות בה בא לבאר המצות שהנשים חייבות בהן ואותן שהן פטורות מהן ועל ידי גלגול דבר זה ביאר המצות הנוהגות בחוצה לארץ ושאין נוהגות אלא בארץ זהו יסוד הפרק דרך כלל אלא שיתגלגלו בו דברים שלא מן הכונה כמו שהקדמנו: